שישה חדשי עבודות שירות למורשע באונס

שם, הוטל עונש בן 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי, לצד עונשים נלווים.

ע"פ 662/20 פלוני נ' מדינת ישראל (06/04/21); המערער הורשע בעבירה של ניסיון אינוס ובשתי עבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס ונידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

...

גילו של הנאשם; כמו גם גילה של המתלוננת עמדו אף הם לנגד עיניי בבואי לגבש את המסקנה אליה הגעתי.

"כאשר מדובר בעבריינים קטינים, מדיניות הענישה מחייבת מלכתחילה את בית המשפט להקנות משקל מכריע ודומיננטי לשיקול השיקום. לכן, בהליך שבו שיקולי השיקום והטיפול הם באופן אינהרנטי לב ליבו של העניין, יש לתת משקל יתר להמלצות אנשי המקצוע מהדיסציפלינה הטיפולית. הגם שתסקירי שירות המבחן הינם בגדר המלצה בלבד שאינה מחייבת את בית המשפט...., בעניינם של קטינים אל לו לבית המשפט לסטות מהמלצות שירות המבחן כאשר יש בנמצא אופק שיקומי, אלא מטעמים כבדי משקל... בהתאם לכך, סבורני כי עלינו לאמץ כלל מנחה לפיו כל אימת שמדובר בגזירת דינם של קטינים יש לתת משנה תוקף להמלצות שירות המבחן, זאת מבלי שתוגבל סמכותו של בית המשפט לדחות את ההמלצות בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת" (ע"פ 49/09 הנ"ל, פסקה 27 לחוות דעתו של השופט דנציגר.

בהינתן כל המקובץ לעיל, לו דעתי תישמע, הייתי ממליץ לחברותיי להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונשים אלה: מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים בניכוי התקופה בה היה במעצר (מיום 11/07/21 עד 19/07/21).

· ת"פ (מחוזי י-ם) 11200-06-20 מדינת ישראל נ' אנס מחפוז (09.03.2021), שם דובר בנאשם אשר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר בבצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה; תקיפה הגורמת חבלה; כניסה לישראל שלא כדין; גניבת רכב; ועבירת נהיגה ללא רישיון.

יש לציין כי על מנת לתת ביטוי הולם לחומרת המקרה, דרך המלך הייתה להטיל ענישה של 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד צו מבחן, אולם לנוכח מצבו הרפואי של הנאשם, נוצרו נסיבות חריגות ביותר בהן יש הצדקה להסתפק בעונש של של"צ, על מנת שלא לסכל את ההליך השיקומי בו החל הנאשם.

...

בסופו של דבר בתאריך 14.2.2023, הוא נקלט באשפוזית בבית חולים קריית שמונה כאשר הצפי לסיום הטיפול הוא ביום 7.3.2023, כשלאחר מכן צפוי הנאשם לעבור הליך קליטה ואבחון במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות.

בסופו של דבר שירות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן משך שנה, במסגרתו ימשיך בטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות בסח'נין, ימסור בדיקות שתן וישתתף בטיפול פרטני וקבוצתי.

במקרה זה אני סבור שיש הצדקה לסטות ממתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, שכן מצאתי שקיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם.

פס"ד ע"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 71986/05 יריב בן מאיר טורג'מן נ' מדינת ישראל (15.03.2006) – ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום, אשר הרשיע הנאשם לאחר ניהול הליך הוכחת בבצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה הסובלת מפיגור שיכלי קל. המערער היה נהג הסעות המסיע תלמידים הסובלים ממוגבלויות, וכך היה מסיע את המתלוננת.

על כן, בשל נסיבותיו האישיות של המשיב בהן מאמצי שקום והמלצת שירותי מבחן, גזר על המשיב 6 חודשי מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות, וכן שנתיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים.

...

הסנגורית טענה, כי על אף המסקנה העולה מן התסקיר, היא סבורה כי לנאשם אמפתיה כלפי המתלוננת והוא מבין משמעות הפגיעה בה. משכך, טענה כי על אף גורמי הסיכון המצוינים ניכר כי קיים סיכוי לשיקום.

סיכומו של דבר, אציע להטיל על הנאשם את עונשים הבאים: 4 שנות מאסר מהם ינוכו ימי מעצרו של הנאשם בתיק זה. שנה אחת מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות מין מסוג פשע.

בית המשפט המחוזי הסתפק בעונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בקבעו שמיתחם הענישה הוא בין 4 ל-6 שנות מאסר, כולל מאסר מותנה כרף תחתון ונימק את העונש בשיקולים שונים כולל שקולי הגנה מן הצדק.

בע"פ 7764/16 גולדנבלט נ' מדינת ישראל (23.4.17), בית המשפט העליון מצא שלא להתערב בעונש של 22 חודשי מאסר שהוטלו על מערער שהורשע בעבירות של אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) ומעשה מגונה בכך שהנאשם, שעבד כמעסה, החדיר את אצבעו לפי הטבעת של המתלוננת ולאיבר מינה, בעת שעיסה את גופה.

...

לאור כל האמור, ומתוך הכרה בעליונותו של מוסד הסדר הטיעון, במקרה דנן ובאופן חריג אנו סבורים שאין לכבד את הסדר הטיעון, באשר הוא אינו מקיים את האיזון הראוי בין מכלול שיקולי הענישה.

כלומר, וברוח זאת, אף שאנו סבורים שהיה ראוי להציב את עונשו של הנאשם על הרף התחתון של מתחם הענישה כפי שקבענו - כלומר 36 חודשי מאסר בשל מכלול נימוקי הקולה, ראוי שיינתן ביטוי גם להסדר הטיעון עצמו, אף אם הדבר יביא להפחתה מסוימת מהעונש הראוי אלמלא ההסדר.

לאור כל האמור, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 32 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום המעצר.

ע"פ 6391/20 מדינת ישראל נ' בטיטו (1.8.2021) : בית המשפט העליון החמיר בעונשו של המשיב אשר הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של ניסיון לגרם אינוס בקטינה מתחת לגיל 14; ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 (ריבוי עבירות); ניסיון הטרדה מינית של קטינה וכן בתיק שצורף לבקשת המשיב, בעבירה של ניסיון למעשה מגונה בקטינה, ובעבירה של ניסיון להטרדה מינית של קטינה.

לאחר שנתתי דעתי לעקרון המנחה, והתחשבתי בערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, מצאתי שמיתחם העונש ההולם את המקרה שלפנינו נע בין 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס, ועד ל-20 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, לצד מאסר על תנאי וקנס.

...

בית המשפט העליון קבע כי יש לתת משקל רב לחומרת העבירות וכי בעבירות אלה על-פי רוב אין מנוס מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט העליון קבע כי אין מדובר בעונש חמור וכי נוכח חומרת העבירות אין מנוס מעונש מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן 8 חודשים.