שירותי בנקאות הקשורים למסחר בנפט

ודוק- התובע המבקש סעד זמני כלשהוא, אינו נידרש לשכנע כי תביעתו העיקרית מוצדקת ואין מקום לספק שהוא יצליח בה, אלא שעליו לשכנע רק, כי "יש לו סיכוי להצליח בה". (ראו בין היתר - בע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4), 105, 109-108; רע"א 2516/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ (7/5/06); רע"א 8553/07 כתאני נ' שכטר(27.2.08); רע"א 10873/07 חבשי נ' חבשי (17.2.08); רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה, מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ (25/6/07); רע"א 10910/02 פז חברת נפט בע"מ נ' פרץ, פ"ד נח (1) 385, 390 (2003)).

תימוכין לכך שדבר העיסוק הוצג באופן מעורפל ניתן אף למצוא בסעיף 12 לתשובה הראשונית אשר הוגשה על ידי המבקש לתגובת הבנק, בו נאמר על ידי המבקש – במענה לטענה ולפיה לא הצהיר בפתיחת החשבון על דבר פעילות המסחר במטבעות דיגיטאליים המבוצעת על ידו -כי: "11. ידוע לכל העוסקים בתחום מטבעות דיגיטאליים שהבנקים אינם פותחים חשבונות למי שעוסק בתחום, וברגע שלקוח של בנק מסוים אומר שהעברה כלשהיא קשורה לביטקוין, הבנקים אוטומאטית מסרבים לבצוע אותה הפעולה.

ביטוי נוסף לניסיון המבקש להסוות פעילותו האמיתית, ניתן למצוא בחשבוניות אשר הומצאו על ידי המבקש לבנק, לאחר שבקש מסמכים נוספים לשם היתחקות אחר פעילותו, אשר עיון בהן מעלה כי השרות נשוא התשלום הוא :"יעוץ ושרות אינטרנטי" ולא מסחר במטבעות דיגיטאליים (ראו נספח ח' לנספחי הבנק בתשובתו לבקשה לצוו המניעה).

...

לאור האמור, הנני קובעת כי גם שיקולי היושר יש בהם בכדי להוסיף ולתמוך בקביעה ולפיה המבקש אינו זכאי לסעד הזמני.

סוף דבר; לאור האמור והמפורט הנני דוחה בקשתו של המבקש למתן סעד המונע מהבנק ליישם הודעת סגירת חשבונו של המבקש עד לסיום ההליכים המשפטיים והנני קובעת כי הבנק רשאי לפעול בהתאם להודעתו כאמור.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

ודוק- התובע המבקש סעד זמני כלשהוא, אינו נידרש לשכנע כי תביעתו העיקרית מוצדקת ואין מקום לספק שהוא יצליח בה, אלא שעליו לשכנע רק, כי "יש לו סיכוי להצליח בה". [ראו בין היתר - בע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4), 105, 109-108; רע"א 2516/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ (7/5/06); רע"א 8553/07 כתאני נ' שכטר(27.2.08); רע"א 10873/07 חבשי נ' חבשי (17.2.08); רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה, מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ (25/6/07); רע"א 10910/02 פז חברת נפט בע"מ נ' פרץ, פ"ד נח (1) 385, 390 (2003)].

ובלשונו של בית המשפט העליון מפי כבוד השופט סולברג: "בית משפט זה טרם עסק במישרין בשאלה מתי יחשב סרוב כסירוב סביר, ואולם השאלה נדונה בספרות ונתעוררה במספר פרשות שנידונו בבתי המשפט המחוזיים (ביחס לאיסור הנקוב בחוק הבנקאות). ממקורות אלו עולה כי ההלכה שנתגבשה מסתייעת בעקרונות המשפט המינהלי, ומעניקה לבנק מיתחם סבירות כדי להפעיל את שיקול דעתו בעיניין. באשר לקשת המקרים האופיינים לקבלת החלטה סבירה בדבר סגירת חשבון, הוזכרו מקרים של היתנהגות בלתי הוגנת או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו, באופן הגורם נזק לבנק או לציבור – בין אם מדובר בפעילות בלתי חוקית הקשורה להלבנת הון, מימון טירור, פעילות ספקולאטיבית וכיוצא באלה. מקרים נוספים קשורים להתנהגותו הספציפית של בעל החשבון ויחסו לפקידי הבנק, כגון היתנהגות לא הוגנת, שימוש באלימות פיזית או מילולית מצידו כלפי פקידי הבנק, או אפילו איום בנקיטת אלימות פיזית או מילולית (ראו ר' בן אוליאל, דיני בנקאות (חלק כללי) 433 (1996); ה"פ (מרכז) 11043-12-08 קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 3 (23.4.2009); ת"א (חיפה) 19332-12-11 שלש נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 23 (18.2.2014); ת"א (תל אביב-יפו) 11134-11-12, לד אביבים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקות 4-5 (8.5.2013); ה"פ (נצ') 29308-03-15 בוסתן החרמון למסחר בע"מ נ' בנק הפועלים סניף 744, [פורסם בנבו] פסקה 10 (13.4.2014), ועוד). בכל המקרים האמורים, נטל ההוכחה לסבירות הסרוב מוטל על הבנק. אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי. יחד עם זאת, שותף אני לעמדה לפיה הבנק איננו צריך לנהל חקירה ולא לנקוט פעולות אכיפה מחמירות יתר על המידה, וכי אין להטיל עליו להוכיח את הדברים ברמה ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה (התואמת במידת מה את ההלכה בדבר שימוש הרשות המנהלית בראיות מנהליות לשם קבלת החלטה במסגרת מיתחם שיקול דעתה)." (ההדגשות שלי ל.ב.) בה"פ (נצרת) 29308-03-15 בוסתן החרמון למסחר בע"מ נ' בנק הפועלים סניף 744 (13.4.2015) [להלן: "עניין בוסתן החרמון"] – חילק בית המשפט את המקרים נשוא הסרוב למתן שירות לשתי קבוצות: "קבוצה אחת, והיא העיקרית, כוללת מקרים שבהם קיים חשש סביר, כי הפעילות הבנקאית המתבצעת בחשבון אינה תקינה, בין מחמת שהיא מעוררת חשש ממשי לבצוע פעילות בלתי חוקית, כגון חשש להלבנת הון, או כאשר הפעילות המתבצעת בחשבון היא ספקולאטיבית, רשלנית ועלולה לפגוע בציבור הרחב או בבנק עצמו. הקבוצה השנייה כוללת מקרים הנוגעים להתנהלותו האישית של בעל החשבון ויחסו לפקידי הבנק. כך למשל, היתנהגות לא הוגנת מצד הלקוח, שימוש באלימות פיזית או מילולית מצדו כלפי פקידי הבנק, או אפילו איום בנקיטת אלימות פיזית או מילולית כלפי הבנק או פיקדיו, ייחשבו כסיבה סבירה המצדיקה סגירת החשבון (ראו בעיניין זה את ספרו של פרופ' בן אוליאל "דיני בנקאות (חלק כללי, תשנ"ו-1996), עמ' 433 וכן פסק הדין בפרשת קפלן נ' בנק אגוד שהובא לעיל).

...

כיוון שכך, הנני סבורה כי גם מאזן הנוחות נוטה, בסיכומו של דבר, למתן סעד זמני המוגבל בזמן ובתנאים כפי שנקבעו בסעיף 23 לעיל.

סוף דבר; לאור האמור והמפורט הנני דוחה בקשתו של המבקש למתן סעד המונע מהבנק ליישם הודעת סגירת חשבונו של המבקש עד לסיום ההליכים המשפטיים והנני קובעת כי הבנק רשאי לפעול בהתאם להודעתו כאמור ואולם, זאת במגבלות כדלקמן: מועד סגירת החשבון יחול ביום 15/9/18.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

וכך ציין: "בזמנו של הדיון בחודש פברואר 2010, כל קבוצה אשר מגישה בקשה צריכה להוכיח איתנות כלכלית לעמידה בתכנית העבודה, בהתאם לתקנות הנפט... זאת אומרת שאם תכנית עבודה מוערכת במיליון שקל על אותה קבוצה להציג יכולת כלכלית לעמוד בתשלום של מיליון שקל. התייחסנו באותה על מכתבים מאת בנקים ו/או על הצהרות מקבוצות עצמן או מחברות אחרות התומכות בהן פינאנסית, כי לאותה קבוצה יש את היכולת הכספית לעמוד בשווי תכנית העבודה. יובהר כשבאותה תקופה, לא היו הנחיות אשר הבהירו במדויק את אופן הבדיקה. הדברים שונו במרץ 2010, בהמלצתי... אני יכול רק להגיד שלא נבדקו אז דוחות כספיים. דוחות כספיים התחלנו לבדוק החל ממרץ 2010... לכן אני בדקתי את האיתנות הפינאנסית של חברת שמן, בהתאם להנחיות החדשות, אשר פורסמו במרץ 2010, וקבעו שיש חובה להוכיח בדוחות הכספיים של החברה עמידה כלכלית בסך של 50 מיליון דולר..." (ת/254 ש' 132-106; ש' 184-182); (ט) ליבוביץ' סבר, וכך עולה גם מפנייתו לממונה על עינייני הנפט מיום 28.10.10, כי הבקשה להעברת זכויות הקדוח מחברת ACC לחברת שמן צריכה להבחן לאור הקריטריונים המקוריים ולא לאור הקריטריונים החדשים (ת/285); (י) בחודש דצמבר 2010 שכרה חברת שמן את שירותיו של עו"ד כספי, על-מנת שיטפל בבקשה להעברת זכויות הקדוח מתוך כוונה כי חברת שמן לא תדרש לעמוד בקריטריונים החדשים.

וכך מסעיף 9 לתצהיר (ת/119): "אברהם הכיר ביני לבין שר המסחר והתעשייה הרוסי והפגיש בינינו וכן הפגיש ביני לבין אנשים נוספים בכלכלה הרוסית". הקשר ההדוק בין תפקידו הרישמי של בן-אליעזר להכרות עם הנאשם, ניכר אף בתאור שנימסר אודות המקרים בהם פגש אנשים הנמנים על המעגל הקרוב לנאשם ומתגוררים ברוסיה, שכן אלה תוארו כמפגשים שארעו במהלך נסיעות רשמיות שלו בתפקידו כשר התשתיות וכשר התמ"ת (פרו' העדות - ת/119 עמ' 62).

...

לגבי נאשמים 2 ו- 3 כללי 6 תמצית זירת המחלוקת ומבנה הכרעת הדין 6 הפרקים המשותפים לשני האישומים 7 על עבירת השוחד - יסודות וגבולות 7 על בן-אליעזר, תפקידיו, ומצבו הרפואי בנקודת הזמן בה הועברו לו הכספים על-ידי שני הנאשמים 11 אישום ראשון (המיוחס לנאשם 2) 13 עיקרי כתב האישום 13 זירות המחלוקת ומתווה ההכרעה בהן 20 דיון והכרעה 21 טיבה של מערכת היחסים שהתקיימה בין הנאשם לבן-אליעזר ככזו היכולה ללמד על המטרה שעמדה ביסוד העברת הכסף 21 תחנת הזמן הראשונה - קווים לדמותו של הנאשם, המועד והאופן בו החל הקשר עם בן-אליעזר 21 תחנת הזמן השנייה -כוונתו הנטענת של הנאשם להפיק רווח מעסקה פוטנציאלית בין מדינת ישראל לחברת גזפרום כבר בשנת 2008, ובסמוך לתחילת הקשר 25 תחנת הזמן השלישית - הלוואה ליריב שניתנה, על-פי הנטען, בשנת 2009 32 תחנת הזמן הרביעית - האינטרסים הכלכליים והפעולות שבוצעו בהקשר לקבלת רישיון קידוח ב"מד אשדוד" בשנים 2010 - 2011 36 העובדות שאינן במחלוקת 36 זירות המחלוקת 39 סוגיות שהן בבחינת תשתית להכרעה בזירות המחלוקת 39 האינטרס הכלכלי של הנאשם בהעברת זכויות הקידוח 39 אופן שיתוף הפעולה בין הנאשם לבן-זקן בכל הנוגע לחברת שמן והעברת הזכויות 40 על הציר "בן-זקן - איילת אזולאי", וחשיבותו לצורך הכרעה בזירות המחלוקת 43 סיכום הדיון בסוגיות שהן בבחינת תשתית להכרעה בזירות המחלוקת 46 הכרעה בזירות המחלוקת 46 הפגישה בין אנשי חברת שמן לגורמים בכירים בחברת נובל אנרג'י 46 כללי 46 טיעוני הצדדים 47 הכרעה בשאלת האופן בו אורגנה הפגישה 47 ידיעתו של הנאשם אודות הנסיבות שהובילו לפגישה 50 הפגישה בין אנשי חברת שמן לגורמים בכירים בחברת נובל אנרג'י - סיכום 54 השיחה שניהל בן-אליעזר עם מימרן לטובת קידום האינטרסים של חברת שמן 54 כללי 54 טיעוני הצדדים 55 הכרעה בסוגית שיחת "בן-אליעזר - מימרן" 55 האם הנאשם ידע על שיחת "בן-אליעזר - מימרן"? 59 תחנת הזמן הרביעית - סיכום 63 תחנת הזמן החמישית - האינטרסים הכלכליים והפעולות שבוצעו בהקשר להליכי המס שהתנהלו בעניינו של הנאשם 65 כללי 65 ציר הזמן והאירועים שאינם במחלוקת 65 זירת המחלוקת ותמצית טיעוני הצדדים 67 ההכרעה והילוכה 68 האינטרס הכלכלי של הנאשם בהליכי המס 68 המועד בו הבין הנאשם כי עלולים להתקיים הליכים שיתכן ויצריכו הצגת ראיות ועדויות 68 האינטרס של הנאשם כי אדם כבן-אליעזר יתמוך בטיעוניו במסגרת הליכי המס 70 האם דבר העברת הכסף הובא לידיעת באי-כוח הנאשם בערעור המס? 71 תצהירו ועדותו של בן-אליעזר בערעור המס 75 טיבו ועוצמתו של הקשר האישי שנרקם בין הנאשם ובן-אליעזר 76 סיכום - טיבה של מערכת היחסים שהתקיימה בין הנאשם לבן-אליעזר 80 אינדיקציות ראייתיות "חיצוניות" הרלוונטיות לבחינת המטרה שעמדה ביסוד העברת הכסף 81 מועד העברת הכסף והסמיכות לאירועים שונים, לרבות להחמרה במצבו הרפואי של בן-אליעזר 81 הסכום שהועבר 81 טיבו של הסכם ההלוואה 82 אופן העברת הכסף 86 העובדה כי הכסף לא הוחזר עד פתיחת החקירה 86 אופיו והתנהלותו החברית והכלכלית של הנאשם 87 מטרה פסולה או הלוואה חברית - סיכום 90 האם ניתן לראות בעדותו של בן-אליעזר בערעור המס כ"פעולה הקשורה בתפקידו"? 92 עבירת מתן השוחד - סיכום 96 עבירת הלבנת ההון 96 נאשם 2 - סיכום 96 אישום שני (המיוחס לנאשם 3) 97 עיקרי כתב האישום 97 זירת המחלוקת 99 דיון והכרעה 101 כללי 101 על נאשם 3, דמותו והתנהלות חקירתו הראשונה 102 על הנאשם 102 זימונו של הנאשם לחקירה והתנהלות חקירתו 102 העובדות הרלוונטיות 102 טענות הצדדים בהקשר להתנהלות חקירתו של הנאשם 105 התנהלות חקירתו של הנאשם - שלילת זכויות מכוונת, תקלה שולית או "תחבולה נסבלת"? 106 על משמעותה של חקירה באזהרה 106 מן הכלל אל הפרט 109 נפקות דרך חקירתו של הנאשם 113 זירות המחלוקת השונות - דיון והכרעה 114 עוצמת החברות בין בן-אליעזר לנאשם 114 האדם העומד מאחורי העברת הכספים הראשונה (260,000 ש"ח) 116 כללי 116 העדויות הרלוונטיות והערכת משקלן 116 האדם העומד מאחורי העברת הכספים הראשונה - סיכום 125 פעילות חברת בי אנד אי, היקף הסיוע שהעניק לה בן-אליעזר, משמעות הסיוע עבור פעילות החברה, ומשמעות הסיוע עבור הנאשם 126 כללי 126 פעילות חברת בי אנד אי, הסכם ה - QIZ, והקשיים בהם נתקלה החברה 126 הפניה לבן-אליעזר והיקף הסיוע שהעניק לחברת בי אנד אי 129 משמעות הסיוע עבור הנאשם 132 האם פעולתו של בן-אליעזר מהווה סטייה מן השורה? 133 האם קיים קשר סיבתי בין הסיוע שהעניק בן-אליעזר להעברת הכספים השנייה? 134 נאשם 3 - סיכום 139 סוף דבר 140 כללי כתב האישום המקורי שהוגש בהליך החזיק חמישה אישומים.

לאחר שבחנתי את הראיות הרלוונטיות ואת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ברורה, לפיה יש לדחות גם את טענת התביעה לקיומו של "מניע עתידי". ראשית, וכפי שהבהרתי, נתתי אמון בדבריו העקביים של הנאשם באשר למניע שעמד ביסוד מתן ההלוואה לבן-אליעזר.

סוף דבר על בסיס ניתוח העובדות שהוכחו במסגרת האישום הראשון, ראיתי להרשיע את נאשם 2 בעבירות שיוחסו לו - מתן שוחד ואיסור הלבנת הון.

העובדה כי מסקנה זו עלתה מתוך כלל הראיות הצדיקה, כך לטעמי, שלא לדון במשמעויות המשפטיות והאופרטיביות של התנהלות חוקרי המשטרה וגורמי הפרקליטות בכל הנוגע לחקירתו הראשונה במשטרה.

בפסק הדין היתייחס בית המשפט העליון (כב' הנשיא ברק, בהסכמת כל יתר חברי ההרכב) בהרחבה לתכליתו של החוק ומטרותיו, וקבע כדלקמן: " התכלית המונחת ביסוד חוק תיקי השקעות הייתה להסדיר את העיסוק בניהול תיקים (ובייעוץ השקעות – עניין שאינו עומד בפנינו). הצורך להסדיר תחום זה בא בשל ההתפתחות הרבה שחלה בשנים האחרונות בשוק ההון בישראל. התפתחות זו הביאה בעקבותיה לריבוי אפשרויות ההשקעה הפתוחות בפני המשקיעים ולהתעניינותם הגוברת בתחום זה. נוצר מצב, שבו ציבור המשקיעים נזקק יותר ויותר להדרכה וייעוץ, תוך העברת הניהול של תיקי ההשקעות למומחה לדבר. העדר הסדר יצר מציאות, שבה גורמים שאינם עונים לדרישות מינימאליות של התאמה וכשירות פעלו בתחום ניהול תיקי ההשקעות. העדר מערכת רשוי הביא לידי כך, כי גם אם מנהל תיקי השקעות ניכשל בתפקידו, הוא יכול להמשיך בו ללא הפרעה. מנהל תיקים בלתי מיומן עשוי להסב ללקוחותיו נזק רב. הוא עלול לאיין את השקעותיו של הלקוח. הוא עלול – באותם מקרים שבהם הוא רשאי ללוות כסף מבנק בשם הלקוח (ראה סעיף 13(ג)(2) לחוק תיקי השקעות) – לגרום ללקוח לחוב כסף לבנק. הוא עלול לנצל לרעה את ההרשאה שהוענקה לו. מטרת החוק להבטיח, שהשרות של ניהול תיקי השקעות יהיה מהימן ומכוון להיטיב עם הלקוח. תכליתו של החוק להביא לידי כך שהשרות של ניהול תיקי השקעות יינתן על-ידי גורם כשיר ובעל השכלה ורמה מקצועית נאותה. החקיקה נועדה להגן גם, בין היתר, על ציבור של משקיעים "לא מתוחכמים" השמים מבטחם במנהלי תיקים.

ברם, הקלטה זו נערכה בין לקוח לבין מר יריב מאיר, לגביו נטען בבקשה שהוא מנהל שירות לקוחות באיזי פורקס, וגם מתוכנה של השיחה עולה כי הוא קשור לאיזי פורקס ולא לחברה אחרת ( ולא נטען אחרת בסיכומי המשיבים או בתשובתם לבקשה).

..אחד הנתונים היותר חשובים בכל מה שקשור למסחר בנפט.

...

בנסיבות אלו, סבורני כי עמדו המבקשים גם בנטל ההוכחה הראשוני הרובץ לפתחם, להבאת תשתית ראייתית התומכת לכאורה גם בטענתם כי איזי פורקס ביצעה פעילות של ניהול תיקי השקעות, ככל שהדבר נעשה באמצעות חברת פורקס סנטר.

אין במסקנה זו, כמובן, כדי לשלול את האפשרות שבמהלך בירור התביעה הייצוגית לגופה, היה ותתקבל הבקשה לאישורה, יעלה בידי המשיבים להשלים את החסר הראייתי ולהוכיח את הגנתם (ראו לעניין זה ברע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, שם, פסקה 14 לפס"ד של השופט פוגלמן).

סוף דבר נקבעת ישיבה נוספת לקביעת המשך המתווה לדיון בבקשה לאישור, לאור מסקנותיי לעיל, ליום 3.2.2015 שעה 9:00.

בשנת 2004, עם תיקון חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד – 2004, פנתה המערערת והגישה השגה למשיב ובה טענה כי יש לסווג את סניף הדואר בסווג "משרדים שירותים ומסחר". ההשגה נדחתה והמשיב שלח דרישת תשלום מתוקנת לשנים 1997-2004 (השומה המתוקנת הראשונה) ובה חויב כל שטח הסניף, 152 מ"ר, בסווג "בנקים". כמו כן, בוצעו תיקונים נוספים בשומת המערערת על בסיס תשריט מדידה שבוצע על ידי המשיב.

עוד נקבע כי הפתרון הצודק וההגיוני לאור הנסיבות הנו לקבל את החלוקה שביצע המשיב בין פעילויות המערערת ולכן לסווג 152 מ"ר מנכסה של המערערת כבנק דואר ו-548 מ"ר כסניף דואר, זאת לאור העובדה כי המערערת מכילה בין שירותיה ערבוב פעילויות של דואר ושל בנק באותו מבנה, באותו אשנב ועל ידי אותו פקיד ובהעדר נתונים סטטיסטיים על פעילויות אלה.

בנוסף, טוען המשיב, כי הערייה אינה מנועה מלנקוט בהליכים מינהליים בקשר עם חובות הארנונה לשנת 1997 מאחר שטענת ההתיישנות היא דיונית ולא מהותית וכפועל יוצא מכך ניתן להעלות טענת התיישנות כלפי הערייה רק במידה שהיא הייתה מגישה תביעה בבית משפט אזרחי לשם גביית החוב.

ראה: ה"פ (חיפה) 30340/97 בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' המועצה האזורית זבולון, תק-מח 2001(1), 7679, עמ' 7690 ואילך.

...

באשר לשטח הקרקע התפוסה אני מקבל את טענת המערערת כי יש לחייבה רק בגין שטח בגודל 93 מ"ר שהינו מגודר ונימצא בשימושה הבלעדי של המערערת ולא בשטח גדול יותר, כפי שטען המשיב.

אינני סבור כי יש לחייב את המערערת רטרואקטיבית בגין התיקון בגודל השטחים הנ"ל ועל כן אני קובע כי יש להתערב בהחלטת ועדת הערר בעניין זה ולבטל את החיוב הרטרואקטיבי שהושת על המערערת בגין התיקון שנעשה בגודל השטחים הנ"ל. כן יש לבטל את תשלומי הפיגורים שהושתו על המערערת בגין התיקון הרטרואקטיבי.

בנסיבות העניין, ובשים לב לקבלה חלקית של טענות המערערת ודחיית יתרתן, אני קובע כי כל צד ישא בהוצאותיו.