שיקים שהוחזרו ללא פירעון משום שניתנה לגביהם הוראת ביטול

לפי הנספחים לתצהירו של מנגיסטו, השיק הוחזר ביום 2.10.13 מהסיבה שניתנה הוראת ביטול.

התובע טען שגילה אודות מכירת מניותיו לאחר שהשיקים שניתנו בגין יתרת התמורה לא ניפרעו, אז פנה לכהן, שהעלה דרישות חדשות, ככסות לגזלת מניותיו על ידי הנתבעים.

...

עולה מהמקובץ שהגרסה המסתברת ביותר היא, שהתובע אכן נטש את הפרויקט, שהיה למעלה מיכולותיו, נפרד מהעסקה של מכירת המניות, ובמועד מאוחר יותר, לאחר ששלמה קיבל את מניות החברה והחל לקדם את הפרויקט, התובע ביקש להחזיר את הגלגל לאחור ולנכס לעצמו את כל ההשקעה שביצעו הנתבעים בפרויקט בהיעדרו, השקעה שעלתה לכדי כמה מיליוני שקלים (ראו תצהיריהם של שלמה ויהונתן, עדות יהונתן בעמ' 68 ש' 32 – 35).

לסיכום: הראיות תומכות בכך שהתובע ביטל את הסכם מכירת המניות: במשך כחודשיים ועד למועד שבו, לדבריו, התובע גילה שההסכם הופר, הוא לא עשה דבר כדי לקדם את הבנייה שהיה מחויב לה לפי ההסכם.

סוף דבר התביעה נדחית.

ביום 28.12.2017 פתח התובע תיק הוצאה לפועל 527605-12-17 בלישכת ההוצאה לפועל בירושלים כנגד הנתבעת לשם ביצוע שיק ע"ס 43,608 ₪ אשר לגביו ניתנה הוראת ביטול (להלן - השיק).

למחרת (25.8.2016) השיק הוחזר בשל מתן הוראת ביטול (הוצג תדפיס תנועות בחשבון התובע).

בסעיף 9 לתצהיר אביו של התובע, אשר היה מנהל חנות התובע בזמנים הרלבאנטיים, "לפני מסירת המזגנים כל השיטריות ניפרעו באישור הבנק שלנו, אך לאחר מכן שטר זה הוחזר בשל הודעת ביטול מצד הערייה". לטענת התובע בחקירתו הנגדית, ביום 23.8.2016, הוא התאריך המופיע על כלל מיסמכי חנות התובע (הזמנה, חשבונית, קבלה), נימסרה הסחורה בחנות לנציגי הנתבעת.

...

סוף דבר מדובר בשיק מזוייף ובטל.

התוצאה התביעה נדחית.

אני מורה על סגירתו הסופית של תיק 527605-12-17 בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים.

חלק מ-8 השיקים שמשכה הנתבעת הוצגו על ידי התובעת לפרעון, כדלקמן: שיק אחד – נפרע; שיק אחד לא הוצג לפרעון כיוון שמועד פרעונו לא הגיע; 3 שיקים הוצגו ולא כובדו על ידי הבנק (כאשר באחד מהם ציון כי נתקבלה לגביו "הוראת ביטול" ולגבי 2 השיקים הנוספים צוין כי מדובר ב"חשבון מוגבל" ו"החשבון ניסגר") ו-3 שיקים לא הוצגו לפרעון בשל הודעת הבנק כי חשבון הנתבעת מוגבל ונסגר כאמור (השיקים הוגשו וסומנו ת/1).

בבחינת למעלה מן הנידרש אוסיף בעיניין זה, כי גם אם לא נראה את ה"תמורה" שניתנה כנגד השיקים בדמות שירותי האבטחה שניתנו על ידי התובעת, אלא נתור אחר ה"תמורה" שניתנה לנתבעת על ידי ה"ה בורשטיין ובזנסון (אשר העבירו את השיקים מהנתבעת לתובעת) הרי שעל אף שמר ערנטל מסר בחקירתו כי משיכת השיקים נועדה לעזור לחברו מר בזנסון כ"טובה" לחבר (בעמ' 22 ש.4 לפרוטוקול) הרי שמעדות מר ערנטל עלה כי כנגד השיקים שנמסרו על ידו לה"ה בורשטיין ובזנסון הוא קיבל 2 התחייבויות בכתב ממר בזנסון ומהרב ברלנד עצמו – כי ישיבו לנתבעת את כל הכספים שיפרעו מחשבון הנתבעת כך שנימצא כי אין יסוד לטענת כשלון התמורה שהועלתה על ידי הנתבעת להגנתה (כתבי ההיתחייבות סומנו נ/1 ו-נ/2).

...

דיון והכרעה דין התביעה להתקבל במלואה ודין ההתנגדויות שהעלתה הנתבעת להגנתה לביצוע השיקים – להידחות.

ודוק: המסקנה כי התובעת קיבלה והציגה את השיקים כדין מתחזקת אף לנוכח העובדה כי שיק הנתבעת הראשון שהוצג על ידי התובעת לפירעון כובד על ידי הבנק והנתבעת, מצדה, אינה מעלה כל טרוניה בעניין זה משה"ה בורשטיין וברנסון אכן הפקידו כספים בסכום השיק לחשבון הנתבעת (ר' בעמ' 23 ש.17 לפרוטוקול).

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת במלואה.

הנתבעת הודיעה לח'אלד מיידית כי מאחר וטרם הגיע זמן פירעון השיקים ומאחר והעסקה ביניהם בוטלה, הרי שבכוונתה ליתן הודעת ביטול לבנק בגין השיקים.

ח'אלד הסכים לכך והודיע כי ימסור לצד השלישי הודעה על אודות הוראת הביטול עקב ביטול עסקת היסוד.

התובע אף לא הצביע על כל תמורה שנתן בגין השיק ולא הרים את נטל הראיה המוטל עליו.

את השיק בסך 20,000 ₪ הוא לא פרע.

עסקה נוספת הייתה בין מר סעדי לבין מר זאהי, אשר בהמשך העביר את השיקים שקבל לידי אחיו, התובע, בגין חוב שהיה חייב לו. בשרשרת זו נמצא גם החלפן שפיק נסייר אליו הוגשו השיקים לפרעון אך הוחזרו לתובע לאחר שהשיק חולל עקב הודעת הביטול.

מצאתי את עדותו כמהימנה והיא עשתה עליי רושם טוב עת העיד לפניי על אודות ביטול העסקה והודה כי הוא חייב את הכסף לתובע, הוא אף היה מוכן לשלם לתובע את הכסף בגין השיקים אך בתשלומים.

...

כך גם החלפן שפיק נסייר או מי מטעמו לא זומן לעדות, כאשר הוא דווקא רשום כנסב על גבי השיקים ואין כל הוכחה כי אכן נפרעו השיקים אצל החלפן ושולמה עמלה בגין כך. טענת התובע כי הוא אוחז כשורה דינה להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, הרי שדין התביעות להידחות.

סוף דבר התביעות נדחות.

מדובר בשיק על סך של 9000 ש"ח אשר מאוד לא נהיר לקריאה אולם נראה כי מצוין שם המוטב אסיף והקושי הוא בנוגע להמשך קריאת שם המוטב (בנגוד לשיק שמסר הנתבע כשלא מילא את שם המוטב ומשכך ידע משמעות הדבר של שיק סחיר, בשים לב לתפקידו) ומכאן ניתן להסיק כי התלונה היא בגין שיק של מור שהנתבע לא הצליח לפרוע וקיבל הוראת ביטול ביום 1.11.19 ומשכך נולדה התלונה ביום 4.11 כשדיבר על שיק אחד מבין השישה, וטוען כי מור לא החזיר לו אולם מדוע ביקש החזר ממור? האם משום שלא התכוון לבטל את העסקה אלא לפדות את השיק של מור וגילה שהשיק חזר גם מסיבה של אין כסוי מספיק ולכן ביקש ממור להשיב לו שיק?.

כן מסר הנתבע כי רק כשהגיע לבנק כדי לבטל את השיקים הבחין שיש שיקים נוספים כולל השיק מושא התובענה שלא ניתנו בגין הקרוון אלא נילקחו על ידי מור ללא ידיעת הנתבע.

...

על כן, ולנוכח האמור, בשים לב לכל קונסטלציה אפשרית שנבחנה לעומק, עת הנטל הוא על הנתבע, הרי שגם אם כפות המאזניים היו מאוינות (50%-50%), אין מנוס אלא לקבל את התביעה.

אי לזאת, הנתבע ישלם לתובעת סך של 8969.58 ₪ כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום המצאת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 4800 ₪ שכ"ט עו"ד וכן 1200 ₪ הוצאות משפט.