מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שיקום מקצועי לנכה בביטוח לאומי לאחר פציעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הפגיעות אצל התובע שהוכרו כתוצאה מהתאונה הן: שבר מרוסק תוך פרקי בחלק המרוחק של עצמות שוק ימין; שבר בעצם הסירה בשורש כף יד ימין; שבר בחלק המרוחק בעצם הרדיוס הימני; חבלת ראש עם שבר בבסיס הגולגולת מימין, בעצמות הלסת מימין וקונטוזיה באזור עין ימין.
] דרגת נכותו העדכנית של התובע עומדת על 90% נכות יציבה, לאחר יישום תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, וזאת החל מיום 1.1.2002,[footnoteRef:5] לפי הפרוט הבא[footnoteRef:6]: [5: מכתב הנתבע מיום 29.7.2002 - נספח 1 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
(1) לקיצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המירביים האמורים בסעיף 97(א); (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית הדין הארצי בענייו נאמן,[footnoteRef:33] שם נקבע לעניין ההבחנה ביישום תקנה 10(ב) ו-10(ג) לתקנות, כך: [33: עב"ל 55089-01-16 שרה נאמן, אלמנת המנוח שמואל נאמן ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם באר"ש, 15.5.2020).
...
לסיכום - לא השתכנעתי שהתובע זקוק בקביעות להסעות שלא בתחבורה ציבורית, בהתאם לתקנה 10(ג) לתקנות, אלא לכל היותר במידה רבה וגם זה מוטל בספק.
מכלל האמור הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר התאונה פנה התובע לענף נכות כללית במוסד לביטוח לאומי ונקבעה לו נכות משוקללת של 52%, חלקה בגין פגימות שיוחסו לתאונה.
בשלב זה עומדת הנכות על 50%; בשלב השלישי מ – 10/8/10 ועד 10/8/12 חל שיפור הדרגתי בכל המרכיבים הרגשיים והקוגניטיביים, והחל תהליך שקומי מקצועי והנכות פוחתת ל – 20%.
מנגד קיימות ראיות למצבו הקשה השוללות היתחזות: ניתן להתרשם מעדותו כי הוא מתפקד כמו מפגר בדרגה בינונית; ד"ר פרחאת כתב שלא היה אצלו ביטוי להתחזות ושאין להיתעלם מפגיעתו הקשה והטראומטית; המוסד לביטוח לאומי (להלן – "המוסד") קבע לו נכות כללית - נוירולוגית גבוהה בשל פגיעת ראש ובהתאם הוא מטופל במחלקת השקום.
...
סבורני שבתקופה זו היה התובע מתקרב בהדרגה לשכר ממוצע במשק.
להבדיל, לא שוכנעתי במועד סגירת החנות ובקשר בין הסגירה לבין פגיעת התובע בתאונה (עמ' 45).
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע - 633,954 ₪ בניכוי הסכומים לעיל, כשהם משוערכים ליום פסק הדין (להלן – "הסכום הפסוק").

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משכך ולאחר ששוכנעתי כי התובע נזקק מאז החבלה בתאונה לעזרת הזולת, אשר נוכח טיבה והיקפה (נכות זמנית בשיעור של 100% למשך למעלה משנה וחצי, תקופת שקום ממושכת במרכז הרפואי "רעות", נכות תפקודית בשיעור של 75%) חורגת מזו המצופה מבני מישפחה ומהמקובלת בנסיבות (ראו: ע"א 1164/02 קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלוני (2005)), פוסקת אני לו פיצוי בראש נזק זה על דרך האומדנה בסך כולל של 100,000 ₪, נכון למועד פסיקתי.
איזה מעסיק ירצה להעסיק אותי, אם בגלל שאני לא ישן בלילות (אני ישן מעט ומתעורר בגלל הכאבים לעיתים קרובות) איזה מעסיק ירצה להעסיק אדם שכל החורף לא יכול לצאת מביתו? בביטוח הלאומי הודיעי לי שאין להם שקום מקצועי עבור נכה במצבי" (סעיף 62 ל- ת/9) 29.2 בחקירה הנגדית הוברר כי הגם שבמועד מתן העדות חלפו למעלה משש שנים מאז התאונה, לא נעשה על ידי התובע כל ניסיון לחזור לעבודה ולו באופן חלקי, בין ל"עבודה מוגנת" ובין לעבודה מהבית.
29.5 למקרא עדותם של שני המומחים בחקירה הנגדית דומה כי מיתנו את עמדותיהם הראשוניות כך שהפער שנפער בהערכתם את האפשרות שהתובע ישתכר במומו צומצם במידת מה. ד"ר זייליג לא פסל עוד באופן נחרץ ניסיון לשקום מקצועי בעבודה במסגרת מוגנת - "ש: אתה שמעת על המחלקת השקום של המוסד לביטוח לאומי?
...
לפיכך, אני מורה כי מסך הפיצוי הכולל ינוכו תגמולי המל"ל, אשר פורטו בחוות הדעת האקטואריות הנזכרות לעיל (סך כולל של 3,300,266 ₪ נכון ליום 31.1.19), לאחר שיעודכנו.
סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 6,889,999 ₪, נכון למועד פסיקתי – כאב וסבל 700,000 ₪ עזרת הזולת לעבר 100,000 ₪ עזרת הזולת לעתיד 1,622,590 ₪ הפסד השתכרות לעבר 107,077 ₪ 755,520 ₪ הפסד השתכרות לעתיד 2,520,643 ₪ הפסד פנסיה 393,139 ₪ ניידות לעבר 45,000 ₪ ניידות לעתיד 431,030 ₪ התאמת דיור 150,000 ₪ חימום וקירור 65,000 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל כמבואר בסעיף 60 לעיל.
כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט (החזר אגרת משפט + שכרם של המומחים מטעם התובע + חלקו של התובע בשכ"ט המומחית מטעם בית המשפט.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עקב התאונה, ועדה רפואית של הנתבע מיום 07.12.1999, קבעה לתובע נכות יציבה כתוצאה מהתאונה בשיעור של 70% (לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, ברבע), וזאת החל מ- 01.06.1999, בגין הפגימות הבאות: [footnoteRef:2] [2: פרוטוקול הועדה הרפואית מיום 07.12.99 שצורף לכתב ההגנה.
(1) לקיצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המירביים האמורים בסעיף 97(א); (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
אשר לסוגיית ההתיישנות – טוען הנתבע כי תביעת התובע בגין ההחלטה מיום 9.9.2002 היתיישנה בחלוף 17 שנים, כשעל פי תקנות ביטוח לאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל-1969 המועד האחרון להגשת תביעה נגד החלטת הנתבע היה תוך 6 חודשים ממועד מתן ההחלטה.
...
אנחנו לא מקבלים את הטענה כי אחד מהמסמכים מזויף, משום שלא הוכחה טענה זו. מקובלת עלינו טענת הנתבע, כי בכל מקרה שני הנספחים שעליהם חתום ד"ר וייסמן כלולים המלצה לאשר רמה א' ולא נקבע באף אחד מהם כי התובע אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית, כנדרש לצורך הענקת קצבה מיוחדת לפי סעיף 10(ג) לתקנות.
] לסיכום התרשמנו מחוסר מהימנותו של התובע שעולה עד כדי רמות של חוסר תום לב שמצד אחד טוען, כי אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית משום שהוא סובל מבעיות בריאותיות המקשות עליו מאוד שימוש בתחבורה ציבורית לרבות קשיים בהליכה, פגיעה במערכת החיסון המצריכה ריחוק מקהל וצפיפות, הפרעה במערכת העיכול ואי שליטה בצרכים, אך בפועל למרות טענותיו אלו התבררה תמונה של אדם אשר המשיך לעבוד משך כ – 31 שנים לאחר הפגיעה בעבודה זאת כמעט עד הגיעו לגיל פרישה תוך שהוא עבד עבודות פיזיות שבוצעו בעיקר בעמידה.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לתחום התחבורה הציבורית, התובע טען כי הוא מנוע לחלוטין משימוש בתחבורה ציבורית וזאת בשל הפגימות שמהן הוא סובל (קשיי הליכה ומרחק לתחנה; מזג אויר חם; התניידות עם תיק; נסיעה באוטובוס בתנאי דוחק עם אנשים רבים; העדר אפשרות לנסוע בעמידה והסכון שייפול; הצורך במתן שתן עקב תרופות אותן הוא נוטל והיותו של התובע בקבוצת סיכון למחלות שונות).
בתיק עבל (ארצי) 10824-12-22‏ מוניר גנטוס - המוסד לביטוח לאומי (24.11.23) נקבע, כי: "תכליתו של סעיף 112 לחוק היא לתת מעטפת נוספת של סיוע ותמיכה לנפגעי עבודה שנפגעו באופן קשה. בהתאם, בנוסף לגימלאות בעין (ריפוי, החלמה ושקום) ולגמלאות בכסף (דמי פגיעה, מענק נכות או קצבת נכות) המשולמים בהתאם לתנאי החוק לכל נפגעי העבודה, מי שעומד בתנאי הסעיף זכאי לסיוע נוסף. סיוע זה כולל מענק לצורך סידורים חד-פעמיים הנובעים מהנכות ונדרשים "לשם קיום אורח חיים סדיר או לשם יצירת תנאים שיאפשרו לו המשך עבודתו" (לצורך התאמת תנאי המגורים, רכישת אבזרי עזר או רכישת רכב כמפורט בתקנה 2), וכן "קצבה מיוחדת" - הכוללת קצבה מיוחדת להחזקה אישית לנכה שעקב נכותו זקוק לעזרה בבצוע פעולות יום-יום, כמפורט בתקנה 10; קצבה מיוחדת להחזקת רכב, כמפורט בתקנה 10א'; וקיצבה מיוחדת לשקום מקצועי או לצרכי עיסוק, כמפורט בתקנה 10ד'.
ראו בנידון עב"ל (ארצי) 26969-09-21 אטלאי - המוסד לביטוח לאומי (8.6.23): "השאלה אם בשל השלכות הפגיעה המבוטח אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית היא שאלה רפואית, שצריכה להיתקבל על ידי רופא המוסד, והחלטה על רמת הזכאות היא החלטה רפואית – עובדתית מעורבת שצריכה להיתקבל על ידי רופא המוסד ופקידת השקום. לנוכח מהות ההחלטה, אין מדובר בהחלטה שבית הדין יכול לקבל על יסוד עדויות וראיות (אלא אם מוגשת כראייה חוות דעת מומחה, ואיננו נדרשים בהליך זה לשאלה אם בכלל ואם כן - באיזה נסיבות על בית הדין למנות מומחה בהליך שעניינו זכאות לקיצבה מיוחדת). לבית הדין גם אין את הכלים לבחון את טענות המערער בעיניין השלכות הפגיעה התפקודית בידו, הכאב, מצבו הנפשי והבושה שהוא חש על יכולתו להשתמש בתחבורה ציבורית על יסוד העדויות שלפניו". לאחר שעיינו במסמכים שבתיק ושקלנו את טענות הצדדים מצאנו, כי הנתבע לא בחן כראוי את טענות התובע בנידון וכי יש להשיב את עניינו של התובע לבחינה נוספת של הנתבע.
...
בהחלטת הדחייה נרשם: "ואולם אינך עונה לתנאי - רופא המוסד בהסתמך על המסמכים הרפואיים המצויים בתיק וכן הערכה תפקודית שבוצעה לך על ידי אח מעריך, מצאו שאתה לא זקוק לעזרה בביצוע פעולות היום יום לפחות בשני תחומי תפקוד, עקב פגיעתך בעבודה. לאור זאת, נדחית תביעתך לקצבה מיוחדת." החלטה זו עומדת לדיון בהליך זה. בתאריך 27.4.23 התקיים הליך הוכחות במסגרתו נחקר התובע ובהמשך הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
ראו בנדון עב"ל (ארצי) 26969-09-21 אטלאי - המוסד לביטוח לאומי (8.6.23): "השאלה אם בשל השלכות הפגיעה המבוטח אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית היא שאלה רפואית, שצריכה להתקבל על ידי רופא המוסד, והחלטה על רמת הזכאות היא החלטה רפואית – עובדתית מעורבת שצריכה להתקבל על ידי רופא המוסד ופקידת השיקום. לנוכח מהות ההחלטה, אין מדובר בהחלטה שבית הדין יכול לקבל על יסוד עדויות וראיות (אלא אם מוגשת כראייה חוות דעת מומחה, ואיננו נדרשים בהליך זה לשאלה אם בכלל ואם כן - באיזה נסיבות על בית הדין למנות מומחה בהליך שעניינו זכאות לקצבה מיוחדת). לבית הדין גם אין את הכלים לבחון את טענות המערער בעניין השלכות הפגיעה התפקודית בידו, הכאב, מצבו הנפשי והבושה שהוא חש על יכולתו להשתמש בתחבורה ציבורית על יסוד העדויות שלפניו". לאחר שעיינו במסמכים שבתיק ושקלנו את טענות הצדדים מצאנו, כי הנתבע לא בחן כראוי את טענות התובע בנדון וכי יש להשיב את עניינו של התובע לבחינה נוספת של הנתבע.
יודגש כי טענה זו של הנתבע אינה עולה בקנה אחד עם הנטען בסעיף 3 לסיכומיו וכן עם המבוא למכתב הדחייה מיום 30.5.21, שבו נרשם "... רופא המוסד בהסתמך על המסמכים הרפואיים המצויים בתיק וכן הערכה תפקודית שבוצעה לך על ידי אח מעריך, מצאו שאתה לא זקוק לעזרה בביצוע פעולות היום יום לפחות בשני תחומי תפקוד, עקב פגיעתך בעבודה. לאור זאת, נדחית תביעתך לקצבה מיוחדת." משלא הוכח בפנינו כי טענות התובע נבחנו כראוי ובהיעדר הנמקה ראויה, מצאנו להורות על החזרת עניינו של התובע לפקידת השיקום, לצורך בדיקת טענות התובע לגופן ומתן החלטה בהתאם.
סוף דבר: בנסיבות אלו נדחית תביעת התובע לקבלת קצבה מיוחדת בהתאם לסעיף 10(א) לתקנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו