שיקולים מקלים בענישה כשמדובר בשב"ח

ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו ברע"פ 3173/09 מוחמד פראג'ין נגד מדינת ישראל (5.5.2009), שם נקבע: "בהקשר הקרוב של המסיעים, המלינים והמעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים, שחטאתם אמנם עולה משל הללו [משל השוהים הבלתי חוקיים – ד.ב.ט], שכן – כאמור – חוטאים הם ומחטיאים את הרבים, ומכאן גישת המחוקק שהחמירה עימהם, וכך גם בתי המשפט, דן בית משפט זה ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 769. מפי השופט טירקל נדונה שם רמת הענישה הראויה, והוכרע כי דחק העתים והמציאות הבטחונית הקשה (ב-2001) מצדיקה לגזור על הללו עונשי מאסר... אוסיף את קולי לגישה המחמירה כלפי מסיעים, מלינים ומעסיקים, שהם על פי רוב ישראלים העוברים על החוק לשם בצע כסף, ולא למען פת לחם". ראו עוד את הדברים שנאמרו ברע"פ 5457/12 ראם שלום נגד מדינת ישראל (16.7.2012): "בעיניין העבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים כבר נפסק כי מדובר בעבירה חמורה בעלת השלכות ביטחוניות, עבירה שמבוצעת לרוב משיקולים כלכליים ותוך זילזול בהוראות החוק ולעתים אף בבטחון המדינה". נסיבות הקשורות בבצוע העבירה מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממשית - הנאשם הסיע שלושה שוהים בלתי חוקיים, כשהוא יודע שאין ברשותם היתר כניסה או שהייה בישראל כדין, ומשלא טרח לבדוק כראוי אם השלושה מחזיקים בהיתר.

בתחילה הנאשם סבר כי בעיות הבריאות יקשו עליו להתחייב לריצוי צו השל"צ, אולם לאחר שהובהר לו כי לא ישולב בבצוע עבודה פיזית קשה, הביע הסכמה ונכונות לריצוי צו של"צ. שקלתי את המלצת שרות המבחן להסתפק בשל"צ, ואולם, כאמור, מצאתי כי מיתחם הענישה אינו מאפשר קבלת ההמלצה, וכי אין בנתוני הנאשם להצדיק סטייה לקולא מהמתחם שנקבע.

...

אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר בעבודות שרות לבין 10 חודשי מאסר בפועל, בצירוף קנס כספי ועונשים נלווים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות בדואר ישראל, בניין המשטרה – מוסקוביה, בנצרת, וזאת החל מיום 6.6.2021.

אף אם אצא מנקודת הנחה לפיה מותר לחרוג ממיתחם העונש ההולם לקולא על מנת להאריך תנאי לאור נסיבות מיוחדות כפי שצוינו לעיל, בעניינינו לא הצביע הסניגור על שקולי שקום (המאפשרים חריגה מתחת למיתחם) או נסיבות מיוחדות כאמור.

מאחר ובשונה מהעבירה בעניינינו (שב"ח לצורך פרנסה) מיתחם העונש ההולם שם כלל אי-הטלת מאסר, לא התעורר הצורך, בהיעדר שקולי שקום, להפעיל את המאסר על-תנאי, אין בפסק דין זה כדי להתיר אי-הפעלת מאסר על-תנאי, בהיעדר קיום תנאי סעיף 56 לחוק העונשין, כאשר תחתית מיתחם העונש ההולם כוללת מאסר (ולו מאסר על-תנאי).

גזירת העונש של הנאשם: הנסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה פגיעת העונש בנאשם – לטענת הסניגור מדובר בעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, כאשר נוכח הדוחק הכלכלי בו היה שרוי הנאשם, הוא בדה בעבר כוונה לחטוף חייל על מנת לזכות בקיצבה מוגדלת מהרשות הפלסטינאית כאסיר ביטחוני (ראו ת/2 פס' 89).

...

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי – "לא מצאנו כי לצורך ההכרעה בערעורים הנוכחים יש צורך בקביעה לפיה המצב הבטחוני החריג הנוכחי, כשלעצמו, מצדיק חשיבה מחודשת בנוגע למתחם הענישה הראוי לגבי העבירה בה עסקינן – וזאת מבלי להמעיט בחומרת המצב וכאשר אין לכחד, כי בשבועות האחרונים חווה מדינת ישראל תקופה מתוחה שמתאפיינת ב'עליית מדרגה' בכל הנוגע לפעולות טרור שננקטות נגד אזרחי המדינה ואנשי כוחות הביטחון. בהקשר זה עוד יוער כי טיעוני הצדדים לגבי מספרם של השוהים הבלתי חוקיים מתוך כלל המפגעים – אינם יכולים להוות בסיס לקביעה זו או אחרת, בהעדר בסיס עובדתי או תשתית סטטיסטית, ובמיוחד שעה שהטענות לא עלו בבית המשפט קמא. לכן, ככל שעסקינן במתחם הענישה ההולם – לא נקבע מתחם עם רף תחתון 'גבוה' יותר, בשל 'המצב'" (שם, ע' 3).

מבלי לפגוע באמור לעיל, אנו סבורים כי הדרך העדיפה להתמודד עם הצורך להתאים את העונש למצב הביטחוני הקיים, הינה באמצעות גזירת העונש בתוך המתחם שנקבע בהלכת אלהרוש, תוך מתן דגש לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, (סעיפים 40ו' ו-40ז לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

הגעתי למסקנה שאין מקום להאריך את התנאי, ואפרט.

לאור כל האמור, לרבות מתן ביטוי לקושי העולה מהפעלת מאסר על-תנאי בגין העבירה הקלה מבין העבירות שלגביהן הוטל המאסר על-תנאי בתיק הקודם, הנני משית על הנאשם 1 עונשים כדלקמן: חודש מאסר על-תנאי; התנאי הוא שהנאשם יימנע מביצוע עבירה נוספת על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 במשך שנתיים.

אמנם כשוטר על הנאשם להיתמודד ולהתעמת גם עם אנשים אלימים, אולם במקרה שלפנינו, מלכתחילה לא היה כלל מדובר בארוע אלים, אלא הנאשם וחברו השוטר פאדי ניסו לאתר שב"חים במסעדת המתלונן, וסרוב המתלונן להיעצר לצורך חקירתו כשלעצמו, לא הצריך נקיטת אלימות כה חמורה מצד הנאשם, כשבפועל, עפ"י הראיות שלפניי, דוקא הכאת הנאשם את המתלונן בראשו באמצעות האזיקים ופציעתו עד זוב דם, היא היא שהביאה להסלמת הארוע לאלים, להגעת אחיו של המתלונן, שתקף באגרוף את הנאשם, שניפגע כתוצאה מכך, ובהמשך גם להשלכת חפצים לעבר השוטרים (עציץ, צלחות וכלים), שכתוצאה מכך השוטר אורדני נפגע בזרת.

מנגד, הנאשם ללא עבר פלילי וללא הסתבכות נוספת, ואין ספק שחלוף הזמן של 8 שנים מאז הארוע מהוה שיקול משמעותי לקולא לעניין העונש.

מדובר בתיק שבמהלך ניהול ההוכחות, בשל ארוע טרגי של מחלת ופטירת המותב הקודם שדן בו, עבר למותב זה, ולאחר המשך ההוכחות, התעכב בשל נסיבות אישיות (שאינן כמובן באשמת הנאשם), ומצדיקות הקלה בעונשו.

...

ומכל מקום, לאור הכרעת הדין הקובעת כי הנאשם ביצע את העבירות, מן הראוי שמעסיקים יהיו מודעים לעבירות שביצע, שכן ביטול ההרשעה אינה מבטלת את קביעת ביהמ"ש כי הנאשם ביצע את העבירות והמעשים המיוחסים לו. מכל מקום, הגם שהרשעת עלולה לגרום פגיעה מסוימת בתעסוקתו, אין בה כדי למנוע ממנו כל יכולת להתפרנס, וסבורני כי פגיעה זו אינה בלתי מידתית, באופן המצדיק את החריגה מהכלל של הרשעה, לאור מכלול השיקולים בענייננו.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מותירה את הרשעת הנאשם על כנה.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 60 ימי מאסר בעבודות שירות, בהתאם לחוו"ד שיגיש הממונה על עבודות השירות.

אשר על כן, הן משקולי שויון, הן משקולי הגינות והן משקולי הרתעה, ככלל על מיתחם ענישה בעיניינם של המלינים, המעסיקים והמסיעים להיות חמור יותר משל מיתחם הענישה בעיניינם של השוהים הבלתי חוקיים עצמם.

גזירת העונש לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 45 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות באולם הקונכיה ומגרשי ספורט – חברת כיוונים ברחוב האצ"ל 2 באר שבע, או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השרות.

בשים לב לכך שמדובר בארוע חד פעמי של הסעת שב"ח יחיד ועל מנת שלא להחמיר את הפגיעה בפרנסת הנאשם מעבר לצורך, ואף בשים לב לכך שהנאשם מסיע את אביו לטיפולים רפואיים, אמנע מהטלת עונש פסילה בפועל.

...

אם כן, הנאשם לא עמד בתנאים המצטברים הנחוצים לביטול הרשעתו, ואני דוחה את בקשתו לבטל את הרשעתו.

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין מאסר קצר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 7 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.

גזירת העונש לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 45 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות באולם הקונכיה ומגרשי ספורט – חברת כיוונים ברחוב האצ"ל 2 באר שבע, או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

לאור כל האמור אני מטיל על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪, שישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.9.23 ובכל ראשון לחודש שלאחריו, או 10 ימי מאסר תמורתו.

להמחשת הפער במידת חומרתן של העבירות על חוק הכניסה לישראל, בין הנאשם לבין שותפיו, די אם נפנה לעונשים המירביים הקבועים בחוק בצידן של העבירות: שנת מאסר לשוהה בלתי חוקי, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל; 4 שנות מאסר להסעת שלושה שוהים בלתי חוקיים (או יותר), לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל.

בצד זאת, מובן שככל שמדובר באישומים בהם הורשע כמסייע בלבד, ייגזר עונשו באופן מקל משותפיו.

גזירת העונש המתאים לנאשם צודק ב"כ הנאשם בטענתו, כי מידת שתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק ראויה להערכה, וכפועל יוצא מכך, מהוה שיקול להקלה בעונשו.

...

אחד השותפים ערער על חומרת עונשו, וערעורו נדחה – עפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 42516-02-23 סלאמה נ' מדינת ישראל (1.5.23).

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו מיום 23.6.22 עד יום 2.8.22.