שיקולי מעצר בעבירות אלימות ורכוש

בתסקיר מעצר מיום 31.7.2018 צוין כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות וסמים וכי ההרשעה האחרונה, משנת 2014, עניינה הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות.

אכן, בית המשפט מחויב לשקול חלופת מעצר גם בעבירות חמורות, ובנסיבות מתאימות להורות על כך. כך למשל בעיניין דסוקי שוחרר נאשם בעבירת רצח ובעבירות נוספות לחלופת מעצר ב"בית חם" על אף המלצה שלילית של שירות המבחן.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הערר.

אולם נקודת המוצא שם הייתה עוצמת ראיות נמוכה, ואילו בענייננו לא מצא בית המשפט המחוזי חולשה בראיות.

ערר המדינה מתקבל אפוא.

עבר זה כלל 18 הרשעות בעבירות אלימות, רכוש, הפרת הוראה חוקית ועוד.

בהחלטה שנתן לאחר שהרשיע את המשיב כתב בית משפט קמא את הדברים הבאים: "אפשרות השיחרור היחידה אותה ניתן לשקול הנה הצבת הנאשם במעצר בפקוח אלקטרוני, יחד עם תחילתו של טפול עמוק ומשמעותי על ידי שירות המבחן. התסקירים אשר הוגשו בעבר (מיום 12.4 ומיום 24.3) מלמדים כי קיימים מפקחים אשר ניתן לסמוך עליהם וכן קיימת תקווה של ממש בעיניין זה, אלא שקצינת המבחן סברה כי לא די במפקחים אלו נוכח טיבם ובמיוחד נוכח הסכנה כי הנאשם ישוב ויפול בבצוע עבירות...

...

הנה כי-כן, לא זו בלבד שבית משפט קמא נעתר לבקשה לשחרר את המשיב לחלופה טיפולית שאינה מגובה בתסקיר ושירות המבחן אינו מלווה אותה, הרי שהדבר נעשה מבלי שהחלו השלבים הראשונים בתהליך, מבלי שהמשיב התקבל למסגרת ומבלי שנבדק שהמסגרת המוצעת מתאימה לו. בא כוח המשיב שהיה ער לכך הצהיר בהגינותו לפני בית משפט קמא כי ככל ושירות המבחן ימצא שהתכנית אינה מספקת ואין תכנית אחרת חלופית, או שהחלופה לא מספקת, אסכים להחזירו לבית מעצר" (עמ' 11, ש' 10-11).

לא זו אף זו, גם בהנחה, שאותה אינני מקבל, כי במקרה זה ניתן להתקדם ללא התסקיר, הרי שעל פני הדברים לא ברור בשלב הזה מהי הנזקקות הטיפולית של המשיב, האם הוא סובל מהתמכרויות ומהן, והאם היחידה המוצעת מסוגלת לתת מענה לכך.

על יסוד כל האמור, הערר מתקבל, החלטת בית משפט קמא מבוטלת.

השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה נוגעים, בין היתר, לסוג הסם, כמויות הסם וסכומי הכסף שבהם מדובר; יש לבחון אם מדובר ביבוא סם, גידול סם, או החזקה שלא לצריכה עצמית; יש לבחון האם לנאשם עבר פלילי ממין העניין וכן את הקפו; יש לבחון את טיב החלופה המוצעת והאם יש בה כדי לאיין או להחליש בצורה ניכרת את המסוכנות הטבועה בעבירות הסמים; ויש לבחון את תסקיר המעצר והאם המלצת שירות המבחן היא חיובית (עמ"ת (מחוז י-ם) 33692-06-18 מדינת ישראל נ' איזברגה (17.6.18).

בכל הנוגע לעברו הפלילי של המשיב צוין בתסקיר שירות המבחן כי לחובת המשיב 10 הרשעות קודמות בגין עבירות בתחום האלימות, הרכוש והסמים.

...

לאור כל האמור, יש מקום לקבלת עמדת המבקשת והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

נאמר לאחרונה בבש"פ 831/22 יאסר אלטוחי נ' מדינת ישראל (02.03.22) כי: "נקודת המוצא לידון בבקשות מעצר עד תום ההליכים היא ההוראה שנקבעה בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). סעיף 21(ב) לחוק המעצרים מורנו, כי אין לעצור נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אלא אם ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בעבירות שמיוחסות לו, ואם אין בנמצא חלופת מעצר הולמת שבכוחה לאיין את המסוכנות שנשקפת ממנו (בש"פ 9487/17 מדינת ישראל נ' עסאלה, פסקה 13 (07.12.2017)). לצורך בחינת קיומן של ראיות לכאורה, נידרש בית המשפט לבחון האם יש בראיות הגולמיות פוטנציאל הוכחתי, שמספיק כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה. בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת הנכונות של בית המשפט לשקול חלופת מעצר מתקיימת "מקבילית כוחות"; ככל שעוצמת הראיות גבוהה, תקטן הנכונות לבחון חלופת מעצר, ולהפך.

הטענה מושכת את הלב, אך באת כוח המשיב 3 עצמה עמדה על הבדל ממשי העומד לחובת מרשה והוא עברו הפלילי המכביד מאוד המחזיק 8 הרשעות בעשרות רבות של עבירות בהן עבירות רלוואנטיות ביותר לשאלת מעצרו; בעבירות רכוש, אלימות ו-3 עבירות של הפרת הוראה חוקית על פי סעיף 287 לחוק העונשין המצביעות על החשש ליתן בו אמון.

...

באת כוחו של משיב 3 הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו, אך עתרה לשחרורו בערובה עוד בטרם קבלת תסקיר מעצר (מטעמים שיפורטו להלן), תסקיר שהתבקש שירות המבחן לערוך בעניינו בישיבה קודמת.

מסקנה זו משמעותה בעניינו של משיב 4 כי יישאר בתנאים אותם קבע בית משפט השלום, עד תום ההליכים המשפטיים.

לגבי משיב 2 סבורני כי הצטברות כל המעשים המיוחסים לו מצדיקים מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים אף בהינתן היעדר עבר פלילי.

אינני מקבל את טענת משיב 3 ואינני מורה על שחרורו בשלב זה. לאחר כתיבת ההחלטה ובטרם חתימתה התקבל תסקיר המעצר בעניינו של משיב זה ו"בקצירת האומר" אציין שלטעמי אין התסקיר מבשר טובות, אך כאמור, לא נשמעו טיעוני הצדדים לגביו ויחליט בכך מותב המעצרים.

עוד הודגש כי העורר הנו שוהה בלתי חוקי בישראל וכי לחובתו עבר פלילי הכולל הרשעות קודמות, לרבות עבירות אלימות ורכוש.

ביום 31.1.2023 היתקיים דיון בבקשה, ובו הסכים בא-כוחו של העורר לקיומן של ראיות לכאורה, אך ביקש לשקול חלופות מעצר.

יחד עם זאת, חומרת העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום, וכן מעורבותו בפרשייה הפלילית כולה, פחותה באופן משמעותי מזו של הנאשמים האחרים, ובהתאם לא ניתן לשלול על הסף את האפשרות כי המסוכנות הנשקפת ממנו תקבל מענה מספק גם בדרך של חלופת מעצר.

...

כמו כן, אני סבורה כי נסיבות מקרה זה אינן עומדות בחריגים שנקבעו בפסיקה המצדיקים להורות על חלופת מעצר בשטחי מדינת ישראל.

על כן, ולאחר שנתתי דעתי אף לעמדת בא-כוח המדינה בדיון, אני מורה כי בשלב זה יוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר מעצר בעניינו של העורר, אשר ייבחן את מאפייניו של העורר ואת האפשרות לשחרורו לחלופת מעצר באזור, על המשמעויות השונות הכרוכות בכך.

סוף דבר: הערר מתקבל בחלקו כמפורט בפסקה 12 לעיל.