מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שיקולי מעצר בנאשם באינוס אשתו

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

העתירה להכריז על העורר כבר-הסגרה ביום 28.10.2014, הוגש נגד העורר כתב אישום לבית המשפט העליון של מדינת וושינגטון שבארצות הברית, במסגרתו הואשם העורר בעבירות של אינוס קטין בדרגה ראשונה, לפי סעיף 9A.44.073 לקודקס החוקים של מדינת וושינגטון; והיתעללות מינית בקטין בדרגה ראשונה, לפי סעיף 9A.44.083 לקודקס החוקים של מדינת וושינגטון.
עוד נטען, כי מעבר לשיקולים הרגילים העומדים בבסיס מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, הרי שבבקשות כגון דא מתווסף השיקול הנוגע לעמידה בהתחייבות בינלאומית שנטלה על עצמה מדינת ישראל, כלפי מדינות אחרות, עימן כרתה הסכמי הסגרה.
עו"ד חן הבהיר, בהקשר זה, כי בדיון שנערך בפני השופט הנדל, העורר הציע, אמנם, את אותה חלופת מעצר בבית אישתו, אך בגדרי חלופה זו הוצעו תנאי פקוח שונים, כגון: פקוח אלקטרוני, פקוח של שב"ס וכיוצא באלה דברים.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הערר שלפניי על נספחיו, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בדיון שנערך בפניי, נחה דעתי כי דינו של הערר להידחות, כפי שיפורט להלן.
במקרה שלפניי שוכנעתי, כי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את מעצרו של העורר, עד להחלטה בעתירת המשיב להכריז עליו כבר-הסגרה.
אשר על כן, דינו של הערר להידחות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת על רקע זיכויו מחמת הספק על ידי אותו מותב שדן בבקשת הפיצויים, מהעברות שיוחסו לו בכתב האישום – אינוס, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיום כלפי אישתו לשעבר.
כאשר הסעיף אינו חל, יתכן שיש מקום כי המחוקק ישקול את הגדלת ההוצאות מכוח דבר חקיקה, במקום שבו הנאשם ישב במעצר תקופה ארוכה.
...
מונח זה אינו מוגדר, אך ממבנה החוק עולה שלא די בעצם ישיבת הנאשם במעצר וזיכויו בסופו של דבר.
לא מצאנו כי נפל דופי בהתנהלות רשויות התביעה.
הערעור נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

נגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 23.8.2020, המייחס לו עבירות מין ואלימות חמורות כלפי אישתו, בכללן עבירות אונס ומעשי סדום, תקיפה באמצעות אגרופים וזריקת חפצים, כמו גם דברי איומים והשפלה.
בתוך כך, נשקלים מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם, חומרת העבירות המיוחסות לו, וכן קצב היתקדמות ההליך העקרי, כאשר בין שיקולים אלו מתקיימת "מקבילית כוחות" – ככל שהתקדמות ההליך העקרי מתארכת, תנוע נקודת האיזון אל עבר הנטייה לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (בש"פ 4983/21 מדינת ישראל נ' פרג, פסקה 20 (11.8.2021)).
...
במקרה דנן אני סבור כי הכף עודנה נוטה לעבר המשך מעצרו של המשיב.
אשר על-כן, הבקשה מתקבלת.
אני מורה על הארכת מעצר המשיב ב-90 ימים מיום 19.11.2021, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 46142-08-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

הנאשם מוכן להודות ברצח שלא ביצע, שכן לטעמו אונס זה חמור הרבה יותר, מה גם שב"הודאה" באונס, הוא עלול לאבד גם את אישתו.
פעם אחר פעם חזר הנאשם וציין, כי הוא ממתין לחוות הדעת הסופית בעיניינו, ואף שעסק גם באפשרות האפקט, הרי שלא שוכנע לפנות לנתיב זה, אלא ציין כי ימתין עד לתום הארכת מעצרו כדי לשקול את מהלכיו.
באותה נקודה (ישיבת 9.3.22, עמ' 3336) עומת הנאשם עם קטע מדבריו בתא המעצר (סירטון מ- 14.12.06) הסותר לכאורה את אמירותיו בחקירה לפנינו ובנקודה מרכזית (טענתו לפיה סבר שהרוצח גם אנס, בעוד שבתמלול הסירטון עניין האונס אינו מאוזכר).
...
מסקנה זו די בה והותר, על מנת לעורר ספק סביר באשמת הנאשם.
לסיכום חוות דעתי אני מכריע, אם כן, כי המאשימה כשלה בהוכחת אשמתו של הנאשם.
דני צרפתי , שופט סוף דבר אפוא, הוחלט ברוב דעות של כב' השופט א. קולה וכב' השופט ד. צרפתי וכנגד דעתה החולקת של כב' השופטת ת. נסים שי על זיכויו של הנאשם מכל האישומים אשר יוחסו לו בכתב האישום.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לצד השיקולים הללו, מבקשת המאשימה לשקול את שיקול הרתעת הרבים והרתעת היחיד, שכן בסוג זה של עבירות, שהן עבירות שכיחות שקיים קושי רב בגילוין ובחשיפתן, יש לתת משקל גם לקושי זה. לאור כל האמור, ביקש ב"כ המאשימה, כאמור, למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מיתחם העונש ההולם, ולצד זאת להטיל עליו מאסר על תנאי, קנס, ופצוי משמעותי למתלוננת.
עוד הפנה ב"כ הנאשם ל- תפ"ח (מחוזי נצרת) 34140-11-16 מדינת ישראל נ' פלוני, שבמסגרתו הורשע הנאשם ב- 4 עבירות של אינוס שבוצעו באישתו.
אומנם לא הוגש תסקיר שירות מבחן בעיניינו של הנאשם, לאור רצונו הנטען לסיים את ההליך המשפטי מהר ככל הניתן, אך בעיניין זה הסביר בפנינו בא כוח הנאשם את הקושי לעבור הליך טפולי לאור תנאי מעצרו הקשים של הנאשם, מה גם שהנאשם הביע רצון כן להיות משולב בהליך טפולי.
...
לצד השיקולים הללו, מבקשת המאשימה לשקול את שיקול הרתעת הרבים והרתעת היחיד, שכן בסוג זה של עבירות, שהן עבירות שכיחות שקיים קושי רב בגילוין ובחשיפתן, יש לתת משקל גם לקושי זה. לאור כל האמור, ביקש ב"כ המאשימה, כאמור, למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, ולצד זאת להטיל עליו מאסר על תנאי, קנס, ופיצוי משמעותי למתלוננת.
נוכח דברים אלו, בית משפט זה קבע כי, ככלל, מדיניות הענישה בעבירות מין צריכה לגלם את הנזקים המשמעותיים שנגרמים לנפגעי העבירות, כמו גם להעביר מסר הרתעתי ברור לעברייני מין פוטנציאליים, אשר יתבטא בהטלת עונשים כבדים על המורשעים בעבירות אלה תוך בידודם מן החברה[.
לאור כל האמור לעיל, ובשים לב לכך שהעונש המירבי הקבוע בחוק בגין העבירה של מעשה מגונה בכוח בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין עומד על 10 שנות מאסר בפועל, ובהינתן העובדה כי המחוקק ראה לנכון לקבוע בעבירות מסוג העבירה דנן, עונש מזערי (סעיף 355 לחוק העונשין), ולאחר שנתתי את דעתי לרף האלימות, שאין להקל בה ראש, ועם זאת עדיין אין מדובר במעשים מן החמורים שידענו, ובהתחשב בשאר השקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות הערכים החברתיים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנהוגה, דומני כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 36 ל – 60 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו