שיקול דעת בית המשפט להארכת מועדים בהתאם לנסיבות המקרה

הארכת מועד להשפט סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב) , התשמ"ב- 1982 ( להלן:"חסד"פ") הוא זה המתוה את שיקול דעת בית המשפט בבואו לידון בבקשה להארכת מועד להשפט.

על המבקש הארכת מועד להשפט להוכיח טעם מוצדק להמנעותו מלהגיש את הבקשה בסד הזמנים שנקבע בחוק בהתאם לרע"פ 9142/10 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נז (6) 793 (2003) , כאשר במקרה שלפנינו מדובר באיחור של מספר חודשים רב, ראה בעיניין ע"פ 8799/04 קם נ' מדינת ישראל , טעם שלא הוכח במקרה זה. לא מצאתי בבקשה נסיבות מיוחדות או טעם מוצדק, לשהוי הניכר במספר חודשים בפנייה לבית משפט זה, לאחר המועד בו קיבלה המבקשת הודעה בדבר תשלום הקנס.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה, קובע אני כי דין הבקשה להידחות.

ראו ע"פ (מחוזי י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]); ב"ש (מחוזי נצ') 2003/08 עאטף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] וגם ראה ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם הוסיף וקבע בית המשפט כדלקמן: "אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי זכות הגישה לערכאות, המהווה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, מכוחה זכאי נאשם בפלילים שיינתן לו יומו בבית המשפט, להתגונן כראוי מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת וסבורני כי במכלול נסיבות המקרה דנן, כאמור, על זכות זו לסגת מפני השיקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות החובה הציבורית המוטלת על מערכת בתי המשפט להבטיח כי משפטים יתנהלו כסדרם ובהתאם למועדים שנקבעו בדין". טענתה המרכזית והיחידה של המבקשת היא כפירתה בעובדות כתב האישום וזאת מבלי שהגישה ראיות מספקות לגבי מצבה הרפואי ופטור מעטיית מסיכה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין ונוכח מצוקה כלכלית אשר נגרמה עקב מגיפת הקורונה אני מורה על ביטול ריבית פיגורים במידה והוטלה בעניינו של הדו"ח מושא בקשה זו. המבקש ישלם סכום הקנס עד יום 1.10.22.

לטענת המבקש, הוגשה על-ידו בקשה להשפט בגין הדו"ח בזמן הנקצב בהתאם להוראות הדין, אך המבקש לא קיבל זימון לדין כפי שציפה .

סעיף 230 לחוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת להאריך את המועד להגשת הבקשה להשפט וליתן אפשרות למבקש להשפט מנימוקים שיירשמו.

משחלף המועד לתשלום הקנס, ואין ראיה לכך שהבקשה להשפט הוגשה במועד, הבקשה להשפט לא הוגשה במסגרת המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229 (א)(ב) לחסד"פ, הרי שהשתכללה הרשעתה של המבקשת בעבירה, כאמור בסעיף (ח2) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח. בנסיבות שכאלה, קבע בי"המש העליון, כי יש מקום לשקול להענות לבקשה להארכת מועד להשפט אך ורק במקרים בהם לא ידע ולא יכול היה המבקש לדעת, כי אישום תלוי ועומד כנגדו - ראה לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ מ"י וכן רע"פ 8927/07 אבו עסב נ מ"י. במקרה דנן, המבקש לא הוכיח, כי הגיש בקשתו במועד.

יתרה מכך, וחשוב לא פחות, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, מתן אורכה להשפט במקרים כגון דא מהוה מידרון חלקלק שאחריתו מי ישורנו והאנטרס הצבורי מחייב למנוע הצפה של בתי המשפט, העמוסים ממילא, שלא לצורך.

...

היינו, לשון החוק באה להורות, כי אין להיעתר להודעה מאוחרת כדבר שבשגרה, אלא אם יש בפי המבקש נימוקים טובים וראויים המצדיקים את איחורו.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הארכת מועד להשפט  סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב) , התשמ"ב- 1982 ( להלן:"חסד"פ") הוא זה המתוה את שיקול דעת בית המשפט בבואו לידון בבקשה להארכת מועד להשפט.

בנסיבות אלה, למשיבה עומדת חזקת המסירה בהתאם לסעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 המעבירה את הנטל על כתפי הנמען להוכיח שלא קיבל את ההודעה, מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן.

בעניינינו, סבורני כי לא נימצאו במקרה דנן נסיבות מיוחדות או טעם מוצדק, לשהוי הניכר במספר רב של חודשים בפנייה לבית משפט מהמועד האחרון להשפט הקבוע בקנסות, בפרט שב"כ המבקש קיבל לידיו את החלטת המרכז לגביית הקנסות שדחתה את בקשתו לביטול הקנס כבר ביום 21.6.21 בשל אי עמידה בזמנים .

...

לטענת המבקש, בית המשפט מתבקש להאריך את המועד להישפט בגין שני הדוחות, משום שהוא שלח בדואר ערעור על שני הדוחות, לפני תום הזמן, אך הערעור נדחה.

לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן המבקש פנה כבר בבקשה למוקד הקנסות המנהליים, בבקשה לביטול הדו"ח שנדחתה, ובבקשה להישפט שנדחתה אף היא.

בהינתן האמור, הבקשה הוגשה בשיהוי של שנה ושמונה חודשים מהמועד האחרון להישפט בגין הדוחות וזאת ללא הסבר המניח את הדעת, על כן דינה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין ונוכח מצוקה כלכלית אשר נגרמה עקב מגפת הקורונה אני מורה על ביטול ריבית פיגורים, במידה והוטלה, בקשר לדוחות מושא בקשה זו. המבקש ישלם סכום הקנסות עד יום 30/12/22.

לעניין אי הפקדת הערובה, שבשלה טענה המשיב כי יש למחוק את הבקשה, טענה המבקשת בתגובה כי לבית המשפט שיקול הדעת לקבוע האם לדחות את העתירה בגין אי הפקדת הערובה, ואישרה כי לא הפקידה כזו ולא ביקשה כי יינתן לה פטור מהפקדתה.

על כך הרחיב יותר גם כב' הש' מינץ בבש"מ 6039/18 יעקב ישראל בצלאל נ' הועדה המחוזית לתיכנון ירושלים (פס"ד מיום 17.10.18): "למועדים הקבועים בדין תכליות חשובות. הם נועדו לקדם יעילות ותקינות של ההליכים. הם מסייעים בקידום הוודאות המשפטית וסופיות הדיון. הם אף מקדמים שויון בין בעלי-הדין הכפופים לאותם סדרי דין, ומסייעים בהבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם ... על מנת לקדם תכליות אלה ולהמנע מפגיעה בהן, הארכת מועד להגשת ערעור כבעניינינו תתאפשר רק בהתקיימם של "טעמים מיוחדים" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 38 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000).

יחד עם זאת, סטייה שכזו תיעשה רק לאחר בחינת נסיבות המקרה ולאחר עריכת איזון בין השיקולים הנוגדים, ובהם סכוייו הלכאוריים של העירעור לגביו מתבקשת הארכת המועד, הסיבה לאיחור בהגשת ההליך, משך האיחור, הסתמכות בעל דין שכנגד ועוד .

...

" באיזון שבין סוגיית המועד וסיכויי ההליך, מצאתי כי דין הבקשה שלפני להדחות.

מכאן, כי כאשר נבחנים נימוקי ההחלטה בראי ההליכים כולם (כפי שבאו לידי ביטוי בטענות הצדדים ובנספחי כתבי הטענות) קשה להגיע למסקנה כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות ולכך השלכה ישירה על המסקנה בדבר סיכויי ההליך.

תקנה 128 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, קובעת כי בסמכות הרשם להאריך מועדים שנקבעו בתקנות אלו בהתקיים טעמים מיוחדים, ובצד זאת בסמכות בית המשפט להאריך מועדים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי").

באשר לקיומו של טעם מיוחד, נקבע בפסיקת בית המשפט, שיש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ובין היתר ליתן משקל למשך האיחור, הסיבה להגשה באיחור, מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על פסק הדין או השטר וכן סכויי ההליך (ראו רע"א 4474/13 שרה אסולין נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים משפטיים 20.08.2013); רע"א 2184/12 אניה מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינארית בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 29.08.2012)‏‏).

נקבע בהקשר זה, כי גם במקרה בו הצד התרשל, ולא הגיש את ההליך במועד, אין בכך כדי לשלול את שיקול הדעת של בית המשפט במתן הארכת המועד (ראו רע"א 3968/18 ענף נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים משפטיים 07.11.2018); רע"א 3010/18 שריף עביד נ' יניב אינסל עו"ד (פורסם במאגרים משפטיים 07/10/2018); רע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5) 462 (2003)).

...

בנוסף נטען, כי המשיבה לא פירטה בתשובתה את גובה סכום החוב והרכבו, וכי בהעדר פירוט הוא איננו יכול להתגונן, ועל כן רק מתחושת צדק יש לקבל את הבקשה.

אסכם, כי הבקשה להארכת מועד מתקבלת, ובנוסף מתקבלת הבקשה למתן רשות להתנגד לביצוע השטר, וזאת בכפוף להפקדה.

לאור האיחור הניכר בהגשת הבקשה, ישלם המבקש למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.