שיפוי המל"ל בגין הלוואה עומדת לצורך רכישת מטוס

במועד הסכם הגירושין ופסק הדין לא היה לתובע חוב למל"ל בעוד כיום יש לו חוב של 19,000 ₪ ועל חשבון הבנק שלו קיימים עיקולים והוא אינו יכול לקבל הלוואות מבנק כלשהוא והוא נאלץ להסתייע בהלוואות ממשפחה וחברים.

בכל הכבוד הראוי רמת החיים שהתובע מאפשר לעצמו אינה מתיישבת כלל עם הכנסתו ורק ההוצאה בגין רכיב השכירות והחזקתו הנה בגובה גמלת הנכות והסיוע בשכ"ד. כך למשל בסעיף 38 לתצהיר עדותו הראשית טען כי לפני שנתיים וחצי מימן עבור הקטין לאור סרוב האם השתף בעלות, את מלא העלות של טיסת הבן לתחרות ג'ודו ב--- כולל מחנה האימונים ואף התלווה לטיסה והן הוצאה של אלפי שקלים לטובת --- לשם "טפול בהזעת

טוב היה אם התובע הטוען בכתב תביעתו ובשאר כתבי בי-דין מטעמו כי סכום המזונות גבוה, 19 עומד בנגוד לכל דין, "מעוות וידרדר אותו אל פי פחת ולעוני ממש" (ראו למשל ס' לסיכומים) עוצר לרגע חושב ומבין כי דוקא מרגע שהוכר כנכה והוא מקבל תוספת תלויים אשר על פי נתוני המל"ל עומדת כיום ע"ס של 954 ₪ לילד, עבור 2 הילדים הראשונים ובסה"כ 1,908 ₪ משלם למעשה מזונות בגובה ההפרש מסכום המזונות שנקבע בהסכמה בפסק הין 2,500 ) ולפיכך תשלום המזונות 23 - 1,908 = מיום 11.2.2019 בסך של 2,500 ₪, היינו ( עבור כל קטין הנו 296 ₪ בלבד.

הגדיל התובע לעשות ובטענתו לשינוי נסיבות אצל הנתבעת בגין רכישת דירה ובשל כך ירידה בהוצאה בגין רכיב המדור, טוען באותה נשימה בסעיף 18 לסיכומיו כי יש להפחית תשלום זה המבוצע ע"י אמה של הנתבעת מהוצאת המשכנתא של הנתבעת, הדבר מהוה דוגמה נוספת להתנהלות התובע המחליף טענותיו בהתאם לאנטרס שלו.

...

₪ של יודגש לעניין זה כי על פי טענות התובע הסכים זה להפחתה בסך של 200 ₪ בלבד בלית ברירה ותחת לחץ כדי לקבל את תוספת התלויים כחלק מגמלת הנכות ששולמה לו. בנסיבות אלה ומבלי לגרוע מכל האמור לעיל, די בכך כדי להביא לדחיית התביעה שכן המדובר בהתנהלות דיונית העולה כדי חוסר תום לב קיצוני, תכסיסנות ושימוש לרעה בהליכי משפט.

לפיכך מטעמים של מדיניות משפטית ראויה, אין לאפשר לתובע משקיבל את מבוקשו להתעלם מההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, תוך התעלמות מעקרונות של תום לב, סופיות הדיון, הסתמכות, והעיקרון כי חוזים וחיובים יש לקיים ולאפשר לו לפתוח מחדש את סכום המזונות בפעם השלישית.

סיכום: לאור כל האמור לעיל ובוודאי לאור משקלם המצטבר של הנימוקים לדחיית התביעה ושמעל אלה מרחפים עקרונות יסוד בשיטה המשפטית, של תום לב, סופיות הדיון ושיקולים של מדיניות משפטית ראויה ומניעת תכסיסנות משפטית ושימוש לרעה בהליכי משפט, יש לדחות את התביעה וכך הנני מורה.

xxxx בחודש ספטמבר 2012 הנתבעת נפגעה בתאונת דרכים בגינה הוכרה כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 73% ולטענתה נאלצה לצאת לפנסיה מוקדמת עקב אובדן כושר עבודה.

התובע טוען כי מדובר בתוכנית מוסכמת שמטרתה הייתה מציאת משרה בכירה, בטרם הנסיעה נערכה מסיבת פרידה בנוכחות בני מישפחה וחברים וביציאתו לשדה התעופה לווה ע"י הנתבעת, ילדי הצדדים ובני מישפחה אחרים ומנגד, הנתבעת טוענת כי תחילה לא שללה מעבר המשפחה ליבשת אחרת, אך לאחר שעברה תאונת דרכים היתנגדה לנסיעת התובע לאור מצבה הגופני.

האב לא הכחיש כי ביום 19.7.2015 , לאחר 5 ימי המתנה, הגיע בלווי שוטר לבית מגורי הקטינים על מנת למסור להם מתנות שרכש עבורם מבעוד מועד.

הגב' ת' העידה כי הגב' ש' שתפה אותה בנושא ההטרדה המינית רק לאחר שפגשה את הקטינה ועמדה על כך שהאם לא אמרה דבר בנושא זה לגב' ש' (עמ' 93 לתימלול), אלא שעדות זו עומדת בסתירה מוחלטת לעדות הגב' ש' עצמה, אשר נשמעה לפני כן בפני בית המשפט, וטענה כי היתקיימה שיחה מקדימה עם האם אשר שתפה את הגב' ש' בחשדותיה בנוגע להטרדה / פגיעה מינית.

...

התשתית הראייתית הובילה למסקנה כי האם היא זו שהחלה את מירוץ כדור השלג ביום 11.10.2015 , בעת ששיתפה את הגב' ש' כי חוששת שהאב פגע מינית בקטינה .

המומחית מטעם בית המשפט מגיעה למסקנה כי בשלב זה אין כל אפשרות לחידוש הקשר וייתכן כי בטווח הארוך, אם תשכיל האם לשנות עמדתה העויינת כלפי האב ולשחרר בכנות את הילדים להיות איתו בקשר, יהיה סיכוי לחידוש כלשהו של הקשר.

סוף דבר, דין תביעת האב להתקבל, אלא שהפסקת הקשר ובהמשך, ניתוק הקשר והתנגדות הקטינים לחידוש הקשר עם האב, נעוצים בהתנהלות האם והמפתח לחידוש הקשר בידיה.

ככל שלא תתגורר בבית, האב ישלם האב ישירות לידי הבת; קצבת הקטינות מהמל"ל תשולם לידי האם בנוסף לסכום המזונות; האב ישא בתשלום ביטוח בריאות משלים עבור הקטינות כפי שקיים במועד חתימת ההסכם; להבטחת תשלום המזונות העתידיים האב התחייב לרכוש פוליסת ביטוח חיים ואבדן כושר הישתכרות ע"ס 7,000 ₪ לחודש כאשר הבנות המוטבות הבלתי חוזרות בביטוחים.

במועד הגשת התביעה החברה אינה פעילה, האב מועסק כשכיר והכנסתו 9,700 ₪ לחודש; האב לא הצליח לעמוד בהחזר החובות שנטל עליו בהסכם, נצברו לחובתו חובות נוספים וכלל החובות מסתכמים לסך של מעל 3 מיליון ₪; לאורך כל התקופה האב הקפיד לשהות עם הקטינות בימים שנקבעו בפסק הדין על יסוד ההסכם; בפועל מקיימים הצדדים אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שויונית; לאב נכות צמיתה של כ-70% בעקבות היתרסקות מטוס בשנת 1999; לאם יכולת כלכלית טובה, הכנסתה 7,000 ₪ לחודש, אקדמאית, עמידה ואיתנה כלכלית.

האב נטל על עצמו התחייבויות בהסכם – תשלום החזרי המשכנתא על דירת המגורים שעברה במלואה לבעלותו – 1.4 מיליון ₪, החזר הלוואות שנטל על פי הסכמים מהשנים 2016-2017 מצדדי ג' (א. ט. וא. ב.) – 500,000 ₪, החזר הלוואה מגב' א. ב. – 80,000 ₪, החזר חובות בחשבון הבנק המשותף בבנק מזרחי – 300,000 ₪, החזר חוב לבנק הפועלים – 147,000 ₪.

...

שוכנעתי כי שינוי אופן חלוקת צרכי הקטינות בין ההורים כפי שמתנהלים בפועל, באופן בו האב משלם לאם סכום גלובאלי עבור השתתפותו בצרכי הקטינות, יעצים את הסכסוך ביניהם וירחיב את גדר המחלוקות בהתנהלות השוטפת ביום יום דבר שאינו לטובת הקטינות.

שוכנעתי כי האם משתמשת בכספים שמשלם האב עבור צרכי הקטינות.

סוף דבר נקבע בשתי התביעות כדלקמן: א. האב ישלם לידי האם עבור מזונות הקטינות סך 5,200 ₪ לחודש (2,600 ₪ עבור כל קטינה).