שיפוי בגין נזקים מהפרת התחייבות להודעה מוקדמת

בכתב התביעה שכנגד תבעה החברה מרבני לשלם לה פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות, וכן לשלם לה סכומים שקבל רבני מלקוחות החברה תוך ניגוד עניינים, פיצוי בגין הפרת חוזה, פיצוי בגין גרם הפרת חוזה ופירסום לשון הרע, ופצוי בגין פגיעה במוניטין של החברה.

פיצוי סך 42,888 ₪ בשל הפרת התחייבות יסודות, גרם הפרת חוזה ונזק שהתבטא בסכומים שבהם החברה נאלצה לפצות לקוחות בגין ביטול אירועים.

סך 107,000 ₪ בשל הפרת התחייבות יסודות, גרם הפרת חוזה והוצאות לשון הרע ושיפוי בגין ביטולי תשלום על ידי לקוחות.

...

סיכומו של דבר הינו שבית הדין דוחה את התביעה שכנגד, למעט ברכיב התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

התוצאה תביעת רבני מתקבלת חלקית.

התביעה שכנגד מתקבלת חלקית.

בנוסף, להסכם השני נוספה הוראת שיפוי מאת התובע במקרה של הפרת התחייבויותיו או ביצוע עבודה או שירות ברשלנות, כדלהלן: "13. א) הפר מנהל הפרוייקט התחייבות מהתחייבויותיו על פי הסכם זה או ביצע עבודה או שרות ברשלנות או שלא בהתאם להתחייבויות ולרמה המפורטים בהסכם זה, כי אז מתחייב מנהל הפרוייקט לשפות את המזמין ו/או כל צד ג' אחר שניזוק מכך בגין כל נזק שנגרם למזמין או לצד ג' בגין הפרה או המחדל האמורים." בסיפא של ההסכם השני הוסכם כי: "אנו החתומים מטה, הרפז ישעיהו וחברת י.ז.מ מפעלי בניה בע"מ מצהירים, מאשרים ומסכימים כי מאחר וכל הקשור בניהול הפרוייקט נעשה ע"י שר הרפז בלבד, לפיכך לחברת סאן פיגומים בע"מ (להלן: "החברה") ו/או מנהליה ו/או בעלי מניותיה לא היה לה ואין לה כל אחריות ו/או חבות מכל מין וסוג שהם.

ההסכם השני כלל סעיפי שיפוי ובסמוך לחתימתו ובחוסר תום לב מוחלט הפסיקו הנתבעים לשלם את שכרו של התובע, וטענו כי הסב להם נזקים בגינם הם מקזזים את שכרו לחודשים 3/17 ועד 5/17.

התובע הוסיף כי לאור היתנהלות הנתבעים פנה ליעוץ משפטי וביום 16.5.17 שלח בא כוחו מכתב דרישה אל הנתבעים, בו דרש הוא את השכר שלא שולם לו. עוד הובהר כי במידה והוחלט לסיים את העסקתו עליהם לתת לתובע הודעה מוקדמת בת 60 ימים (ס' 40 לכתב התביעה).

...

אשר לטענות התובע בנוגע ליכולת הפירעון של יזם, נאמר כי טענות אלו הועלו לראשונה אך בסיכומיו, ללא הוכחה, ומשכך דינן להידחות.

סוף דבר תביעת התובע להכרה ביחסי עבודה מתקבלת.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-5 נדחית.

התובעת זכאית לשיפוי מלא בגין נזקיה בשל עוולות אלה, וכן לפיצויים ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות.

התובעת היא זו אשר הפרה את ההסכם בין הצדדים עת חדלה מלספק את השירותים, ומשכך הרי שהתובעת היא זו שלא נתנה הודעה מוקדמת על סיום מתן השירותים, בשל כך נגרמו לנתבעת נזקים בסך של 300,000 ₪.

טענות הנתבעת בתביעה שכנגד בדבר אי הודעה מוקדמת אכן, בהסכם הספק התחייבה התובעת ליתן הודעה מוקדמת בת 90 ימים בטרם סיום מתן השירותים לנתבעת.

...

סוף דבר התובעת הפרה את ההסכמים שנכרתו בינה לבין הנתבעת, שעה שניתקה קשר עם הנתבעת וחדלה מלעבוד במשך מספר ימים, ולאחר מכן הודיעה על הפרה צפויה של ההסכמים, על דרך בקשה לדחיית התשלום לנתבעת ב-14 ימים.

התובעת תשלם לנתבעת סך של 111,158 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ממנו יקוזז סך של 10,000 ₪.

התובעים ישלמו לנתבעת, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.

בנוסף, נוכח טענתם להפרת התחייבות ליכט, לאפשר מו"מ עם הרוכש המיועד טרם מכירת החלק הנמכר, נאלצו זהביאן לפנות את החלק הנמכר באופן מהיר וחפוז, ולפרק עסק חקלאי פעיל באופן מיידי, והם דורשים לשפותם בגין הנזק העצום הנובע מכך, שהוערך ע"י גרוסמן ב- 674,226 ₪ + מע"מ. עפ"י ליכט, יש לדחות את התביעה שכנגד על שני חלקיה.

בסע' 7 לחוזה ההרשאה נקבע: "א. ה"מורשים" מתחייבים לפנות את הקרקע ולמוסרה ל"בעלים" כשהיא פנויה מכל חפץ ואדם ביום 2.6.15 או בכל מועד מוקדם או מאוחר, הכל לפי האמור להלן בהסכם זה. ב. הוסכם בזה במפורש כי החל מיום 2.6.15, או בכל מועד אחר מוקדם או מאוחר, הכל פי האמור להלן בהסכם זה, יהיו ה"בעלים" או באו כוחם רשאים לעשות בקרקע כל פעולה שהיא כפי שימצאו לנכון, לרבות חפירת קרקע, חריש, עיבוד וכולי מבלי לתת כל הודעה מוקדמת שהיא ל"מורשים", ו"המורשים" לא יהיו רשאים לבוא בכל דרישה, תביעה או טענה מכל מן וסוג שהוא כנגד ה"בעלים" בגין כל נזק אשר עלול להגרם להם ו/או שיגרם להם בעקבות פעולותיהם של ה"בעלים" בקרקע החל מיום 2.6.15 או בכל מועד אחר מוקדם או מאוחר הכל לפי האור (כך במקור- הח"מ) להלן בהסכם זה" לפי שתקופת ההרשאה הוארכה עד 1.6.2020, הרי שעל פניו, ההוראה בסע' 7 הנ"ל, מחייבת את הנתבעת 3 לפנות הקרקע ולמוסרה לליכט, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ.

...

התביעה לדמי שימוש ראויים שהגישו ליכט כנגד הנתבעים 1-2 בתיק 44397-07-21 נדחית.

אני מחייבת את הנתבעת 3 לשלם לליכט 18,797 ₪, בצירוף מע"מ כדין, תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. התביעה שכנגד שהגישו זהביאן בתיק 72661-06-20 נדחית.

בשקלול מכלול הנסיבות, בשים לב לקבלת תביעות ליכט בחלקן בלבד, ולדחיית התביעה שכנגד, ובשים לב להתנהלות ליכט במהלך המו"מ לחידוש חוזה ההארכה, אני מחליטה לחייב את זהביאן לשלם לליכט הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בלבד.

בסעיף 21 לתצהירו נציג התובעת הסביר באופן כללי כי "הסכמי הליסינג נועדו לשפות את החברות המספקות הרכבים, שהן עצמן רוכשות הרכבים מצד ג' ומתחייבות בעצמן כלפי צד ג' ללוח תשלום מקביל וזאת מעבר להוצאות תפעול כבירות כגון הוצאות מימו, ביטוחים, טיפולים תיקונים ועוד." הנתבע נישאל בחקירתו אם אין מחלוקת שסוכם שהפקדון מהוה שיפוי על הוצאות והוא השיב שזה לא היה ברור לו. לא הובא מנגד נציג של התובעת שניהל המו"מ מטעם התובעת עם הנתבע כדי לבסס הטענה שכך הדברים הובהרו לנתבע.

השני, פיצוי עבור אי מתן הודעה מוקדמת בכתב של 60 ימים מראש (בהתאם להוראות 11.2 להסכם המקורי), הוראה אשר אין בצד הפרתה כל סנקציה כלכלית (פיצוי או קנס).

הטענה לשיפוי בגין נזקים לרכב כאמור לעיל, מעבר לחיוב בגין פיצוי מוסכם כביכול במלוא סכום הפקדון על דרך חילוטו שהנתבעים כפרו בו וחיוב בגין קיצור תקופת ההסכם, שהנתבעים קיבלו עליהם, התובעת חייבה הנתבעים גם בגין תשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת, דרישה שביהמ"ש דחה, וכן חייבה הנתבעים לעניין מילוי סכום החיוב בשטר החוב בגין שיפוי עקב נזקים לרכב.

...

עוד טענו שלא הייתה סיבה כלשהיא לחלט הפיקדון באופן סתמי ואקראי כנגד השתתפות עלומה בהוצאות מימון, טענה שלא הוכחה ולא הוצגו מסמכים כלשהם ולכן, טענו, התוצאה היא שזה בוצע שלא כדין.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ומחייב התובעת לשלם לנתבעים שכ"ט בא כוחם בסך של 10,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.