בנושא זה יש להעיר כי על פי הוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, משנת 2008, החובה החוקית בבצוע הפרשות לקרן פנסיה, חלה לכל היותר (בהיעדר הוראה הסכמית אחרת) על שכר בגובה השכר הממוצע במשק (סעיף 6 ג' לצוו ההרחבה).
בין היתר העיד בעיניין הזמנת מישפחת י', ששעור העיסקה וכן ההנחה היה גבוה יותר, כי ביצע את העסקה בשיתוף עם שוורצברט (עמוד 26, שורות 23-20):
"ברגע האחרון שישבתי עם ר.י בסביון, והוא אמר לי 'דותן עוד 10% הנחה ואני סוגר עכשיו', אמרתי לו שאני לא יכול להחליט, אני אצא לדבר עם איתן הטלפון, יאשר זה עסק שלו. התקשרתי לאיתן, אישר לי, אמר לי רוץ על זה ואישרנו את העסקה. אני לא הייתי מאשר דבר כזה בעצמי."
גירסתו של שוורצברט לפיה "דותן ניהל את המכירה מול י' באופן אישי ובלעדי, הוא ניהל מס' פגישות עם אדריכלית שהוא הכיר אישית וגם עם המשפחה, ומידי פעם הוא היה מבקש ממני לצאת ולהגיד שלום ולכבד את האנשים ומעבר לזה לא ידעתי כלום ולא הייתי מעורב בזה כלל" (עמוד 49,שורות 5-7), אינה מתיישבת עם יתר הראיות.
...
סוף דבר –
תביעתו של העובד מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לו הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, בסך 43,566 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה המזכה (מיום 30.10.09) ועד למועד התשלום בפועל.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הפרשים בגין פדיון חופשה בסך 4,908 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.12 ועד התשלום בפועל.
מעבר לכך, התביעה שכנגד (תביעת החברה כנגד העובד) נדחית (בסייג של קבלת הטענות בנושא תמורת ההודעה המוקדמת, שהובאו בחישוב סכום פדיון החופשה שנפסק לזכות התובע).