בחוות דעתו מיום 18.12.2011 קבע פרופ' שטיין:
"על בסיס הבדיקה הקלינית העדכנית ליום 25.11.2011 אני מסכם שנמצאה הגבלה קלה ביכולת תנועת הצואר, הגבלה קלה ביכולת ההטיה של הגב המותני לצדדים וחולשה מזערית בכוח המוטורי של שריר הגלוטאוס מדיוס השמאלי."
עוד קבע המומחה, בענין התאונה מושא התביעה, שארעה ביום 17.5.2008:
"כל הממצאים האלה מוסברים בצורה מלאה על ידי קיום השינויים הניוניים במרפקים [צ"ל מפרקים] הבין חוליתיים המותנים המפורטים בבדיקות הטומוגרפיה המחשבית החוזרות של עמוד השידרה המותני, הראשונה מיום 28.4.05 [כ-3 שנים לפני התאונה מושא התביעה], בדיקת מפוי העצם מיום 25.5.05, בדיקות המפורטות בחוות דעתו של ד"ר אגינסקי [שנערכה בעקבות תאונת דרכים קודמת].... כמו כן בעמוד השידרה הצוארי, קיים תיאור נרחב של ממצאים נווניים במפרקים הבין חולייתיים בבדיקת הטומוגרפיה המחשבית מיום 3.6.08.
השאלה הראשונה בענין הנמקתו של המומחה מתעוררת לאור העובדה שבבדיקה הנזכרת מיום 3.6.08, שהיתה סריקה טומוגרפיה ממוחשבת של עמוד השידרה הצוארי, בנוסף לציון "שינויים נווניים" בקשר לחוליות מסוימות (C3-C4, C4-C5), צוינו בלטי דיסק בחוליות אחרות לגביהם לא צוין כי מדובר בשינויים נווניים (C2-C3, C5-C6, C6-C7).
...
הגעתי למסקנה כי אין מנוס בענייננו – הגם שמדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2009 על כל המשתמע מכך – מלמנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ואבאר מדוע.
צבר שאלות אלה אשר נותרו לאחר עדותו של פרופ' שטיין, ולאחר קריאת סיכומי הצדדים, הוביל אותי למסקנה כי על מנת שניתן יהיה להכריע כדבעי בשאלה אם נגרמה לתובע נכות אורתופדית הקשורה לצווארו, יש מקום למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט.
לקראת סיום אעיר כי אין בעובדה שהתובע אכן התלונן בתאונות בעבר על כאבים בצוואר כדי לשנות מהמסקנה לפיה יש מקום למנות מומחה נוסף בענין צווארו של התובע.
ברור שמסמכים אלה יכולים להוביל מומחה למסקנה שאין קשר סיבתי בין התאונה המאוחרת מושא תביעה זו, לבין תלונות התובע על כאבים בצוואר.
