אמנם הועדה לא קיבלה תעוד משנת 2000 ואולם הבהירה כי קיימת החלטה חלוטה משנת 2018 לפיה אובחן המערער כמי שלוקה בשינויים נווניים רדיקורפליים אשר אינם קשורים לארוע התאונה המוכר ובגינם נוכו 10% נכות לפי פריט ליקוי 35(1)(ב).
...
מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות, מן הנימוקים שיפורטו להלן:
השגות המערער רובן ככולן מופנות כנגד ההיבטים המקצועיים בהחלטת הוועדה ודי בכך כדי לדחותן.
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן,
המערער נהג משאית במקצועו, נפגע בתאונה שכתוצאה ממנה נגרמה לו "חבלה בירך וברך ימין חבלה ביד ימין". ועדה מדרג ראשון שהתכנסה ביום 30.05.18 קבעה למערער נכות בשיעור 10% לפי סעיף 35(1)(ב) בגין שינויים ניווניים בשורש כף היד עם הפחתת מצב קודם בשיעור 10% לפי סעיף 35(1)(ב).
סוף דבר
לאור כל האמור, הערעור מתקבל כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), באותו הרכב, על מנת שתשלים את החומר הרפואי "כרטיס רפואי משנת 2000" שביקשה בישיבתה מיום 29.06.20 ותשקול את עמדתה בשנית תוך התייחסות מנומקת לחוות דעת ד"ר אסלאם זחאלקה מיום 17.12.19.
המשיב ישלם למערער שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
