שינויים ניווניים חמורים בצוואר

ביום 8.7.21 הועברו למומחה שאלות ההבהרה הבאות, ואלו תשובותיו: לעניין סעיף א' בחוות הדעת: נא הבהר האם ישנם גורמים פסיכולוגים ופיזיקליים שקשורים בעבודה ועוצמת המאמץ הגופני ואשר משפיעים על קצב ההתפתחות של השינויים הניוניים בעמוד שדרה צוארי ועל חומרתם.

...

לטעמנו אין בנשיאת משאות בידיים כדי להוות תשתית עובדתית למיקרוטראומה לברך ימין.

התובע מבקש להסתמך על חוות דעתו של המומחה (בתשובותיו לשאלות ההבהרה) הקובע כי בנשיאת המשאות בידיים יש מעבר כוחות לכתפיים, לגב, לאגן ולרגליים, אלא שדין טענה זו להידחות.

התוצאה איפוא כי נדחית התביעה בקשר לצוואר, נמחקת התביעה בקשר לברך ימין, ומוכרת התביעה בכתף ימין על דרך של החמרת מצב.

האם נכון כי בפני המומחה אין כל תלונה נוספת במפרקים הגדולים ובצואר הדומה לממצאים של גב תחתון? ככל שהמצב באיזור הגב התחתון מבחינת השינויים הניוניים חמור יותר מאשר ביתר הגוף – האם ניתן ליחס החמרה זו לעבודתו של התובע כמפורט בהחלטת המינוי? התיק יובא לעיון ביום 16.9.18".

...

בחוות דעתו פירט המומחה את הממצאים העולים מעיון בתיקיו הרפואיים של התובע ולסיכום ממצאים אלה קבע, כי- "התובע סובל מהצרות קשה תעלת ע"ש מותני לכל אורכה, פגם מולד שאינו תולדה של פעילות מסוימת. בנוסף עדות לשינויים ניווניים ארטרוטיים במפרקים פצטרים לאורך חוליות מותניות בעיקר בגבהים L4-5 ו L5-S1 עם הצרות הנקבים. ספונדילוליסטזיס דרגה 1 בגובה L4-5 שהנו פגם מולד, ובלט דיסק אשר בגובה L4-5 שאחראי ללחץ על השק ומוצא השורש מימין." המומחה חיווה דעתו, כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל בגבו והוסיף, כי "עיקר הבעיה הנה הצרות קשה בגב התחתון שכאמור אינה תולדה של אופי עבודתו. בתיעוד הרפואי תלונות על כאבי גב (למעט לאחר ת.ד.) הופיעו לאחר זריקה אפידורלית בעקבות ניתוח כליה ובהמשך בעקבות ניתוח פרוסטטה. לאורך כל התקופה התלונן (התובע) על כאב בגב ולא בגפיים התחתונות. הבדיקה הקלינית היחידה נעשתה בביקור האחרון ב 2016 הייתה תקינה ללא פחת נוירולוגי. כאמור תלונותיו הופיעו לאחר התערבות כירורגית לניתוח כליה ולא במהלך שנות עבודתו ולפיכך אין קשר סיבתי בין תלונותיו ולבין הממצאים בבדיקת MRI במידת סבירות העולה על 50%." עוד ציין המומחה בחוות דעתו, כי מצב התובע הינו "בחלקו מולד ובחלקו קשור למצבו הבריאותי הכללי( ניתוחי כליה ופרוסטטה)", כך שעבודת התובע אינה הגורם לממצאים שהתגלו בבדיקת ה – MRI.

האם נכון כי כל הרופאים שכן בדקו את התובע וטפלו בו קבעו בסופו של דבר כי מקור הכאב המקרין לרגלו הימנית הינו בגב תחתון ולא ניתוח פרוסטטה/כליה/הזרקה אפידורלית? הינך מופנה לרישום מיום 29.05.2015 שם הופנה התובע בעקבות תלונותיו לטיפול פיזיוטרפיה, דבר המלמד שמקור הכאבים מקורם אינם בניתוח פרוסטט כי אם כאבי גב תחתון? אם לא מדוע? תשובה כפי שהסברתי בתשובתי (ז).

אשר על כן, התביעה נדחית.

האם נכון כי בפני המומחה אין כל תלונה נוספת במפרקים הגדולים ובצואר הדומה לממצאים של גב תחתון? ככל שהמצב באיזור הגב התחתון מבחינת השינויים הניוניים חמור יותר מאשר ביתר הגוף – האם ניתן ליחס החמרה זו לעבודתו של התובע כמפורט בהחלטת המינוי? התיק יובא לעיון ביום 16.9.18".

...

לדעתו של ב"כ התובע קביעה זו של המומחה אינה בהכרח מוליכה למסקנה של העדר קשר ועשויה דווקא ללמד על קיומו של קשר סיבתי.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבתיק הכוללים גם את טיעוני הצדדים וחוות הדעת של המומחה לא מצאתי הצדקה למינויו של מומחה נוסף/אחר בתיק.

אשר על כן, הבקשה השנייה למינוי מומחה יועץ רפואי נוסף/אחר נדחית.

לכך אוסיף, כי בנגוד לנטען ד"ר הנדל לא בנה "תזה" סביב רישום זה, אלא קבע שהנכות היא תוצאה של שינוי נווני חמור בצוארו של התובע, ולא מצאתי שהארוע הנטען תרם תרומה קבועה למצבו הקליני של התובע.

...

" ובהמשך בעמ' 35 - 36 לפרוט': "להבהרת בית המשפט יכול ויהיו אורתופדיים שיאמרו שלא רק תאונת דרכים או צליפת שוט יכולה להפוך אדם מא-סימפטומטי לסימפטומטי אלא גם מאמץ או תנועה לא נכונה בחדר כושר יכולה לגרום לזה אני משיב שהרבה פעמים אנו שואלים אנשים מה קרה איך התחיל ההתקף, הרי רוב האנשים אין להם רקע חבלתי לפנייה שלהם אלינו כמומחי עמוד שדרה, אז אנשים אומרים 'ירדתי במדרגות, הרמתי...' יש כל מיני דברים שאנשים חושבים שזה גרם להתקף. לשאלת בית המשפט פה זה לא אנשים אלא רופא שקבע שאותו אירוע יצר את שרשרת הגרימה אני משיב ששיעול או עיטוש יכולים לגרום לפריצת דיסק ויש דוגמאות בלי סוף ומה שאני כתבתי בחוות דעתי, ואני עומד על כך, שזה יכול להיות טריגר אבל הטריגר גורם לתופעה זמנית חולפת ולא למצב של נכות. כלומר, יש כאב, הכאב יכול להיות אצל אנשים מסוימים יותר ואצל אחרים פחות אבל לגרום ל-4 חודשים היעדרות מהעבודה זה נראה לי קיצוני אבל יכול להיות. אבל זה מצב זמני. למצב שבו יש מצב כרוני קבוע, מגבלה בתנועה וסבל זה לא. זה יכול לגרום למצב זמני וחולף ואז חוזר למצב שהיה לפני התאונה." כאמור, אין חולק שקודם ליום 4.1.2018 היה התובע אַסימפטומטי ולאחר מכן סימפטומטי, במובן זה שהוא סובל מעת לעת מהתקפי כאב.

ולאור קביעתי כי בכל מקרה יש לקבוע לתובע אשם תורם מהותי שאיננו פחות מ- 80%, אזי לא מצאתי מקום לדון בטענות התובע ביחס לנזקים שנגרמו לו. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 20,000 ₪.

בסיכום-LT HEMIPARESIS (פונקציונאלי?, אורגני?)" התובע התקבל להמשך הבירור וב-29.1.98 הועבר למחלקה הנוירוכירורגית. בסיכום אשפוז מ-29.1.98 מצויין כי התובע היתקבל לבירור חולשה בפלג הגוף הימני מיום טרם קבלתו עם כאבים בצואר וכתף ימין. מצוין כי התובע סובל מזה שנים מכאבי צואר המקרינים ליד ימין העוברים לאחר מספר ימים ומספר שיום טרם קבלתו סבל מכאבים בצואר המקרינים לכתף ימין ובהמשך התפתחה חולשה ביד ורגל ימין. בהמשך מצויין כי סי.טי של עמוד שדרה צוארי מראה שינויים ניווניים ו-M.R.I של עמוד שדרה צוארי מראה סימני דיסקופתיה בכל המרווח שנסרק (C1-D1).

החמורה ביותר בגובה C4-5, חשד למיאלופתיה C4-5, היצרות תעלת השורש יותר מימין בגובה C5-6, C4-5, C3-4 ו-C6-7 לפי סדר חומרה יורד.

...

נראה לי נכון להניח כי קיימת סכנה מסויימת כי למרות שמאז תחילת 2001 לא היה לדבר ביטוי, הרי, עלול להיגרם לתובע הפסד שכר מסויים כמו גם סכנת פיטורים מוגברת.

נראה לי כי יש להעמיד את הפיצוי על סכום גלובאלי שיעמוד על 100,000 ₪ להיום.

בעניין זה נראה לי נכון לפסוק לתובע, בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד בהיתחשב בשעור הגרימה סכום גלובלי של 35,000 ₪ להיום.