שינויים ניווניים במפרקים בכף היד מחלת מקצוע ביטוח לאומי

הכרעת הדין הפן הנורמאטיבי תביעת התובע הנה לפי מחלת מיקצוע המפורטת בפריט 26 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח לאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד- 1954 (להלן: התקנות) הקובע: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". זאת כאשר "עבודות המחייבות תנועות חד-גווניות של האצבעות, כף היד או מרפק לפי העניין החוזרות ונישנות ברציפות". עוד תבע לפי פריט 13 לחלק ב' של התוספת השנייה, המתייחס ל "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים ע"י לחץ ממושך" ב"עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב".

עוד נקבע בפסק הדין בעיניין עב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח (פורסם בנבו) כי תורת המיקרו-טראומה מחייבת ומגבילה את המונח תאונה לכך שכל פגיעה זעירה תעמוד כשלעצמה במבחן הדורש תנועות חוזרות ונישנות וכי פרט לכך שהן צריכות להיות דומות אחת לראותה ויופעלו על מקום מוגדר, עליהן להיות בתכיפות נמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר.

בועדה הרפואית שצירף התובע מדובר על שינויים ארתרוטיים ב-CMC, זרת כף יד ימין נותרת עם קישיון, שינויים נווניים במפרקי כפות הידיים.

...

התביעה במסגרת רכיב זה נדחית.

לא התקיימו התנאים הנדרשים לפריט 13 לחלק ב' של התוספת השנייה והתביעה בטענה זו נדחית.

לפיכך, גם בטענה זו נדחית התביעה.

שינויים נווניים במפרקים של אצבעות כפות הידיים.

הבהרה זו תואמת את האמור כבר בכתב התביעה (סעיף 5), לפיו התובע "סובל מתסמונת תעלה אולינארית בחומרה קלה שהוכרה על ידי ביטוח לאומי כמחלת מיקצוע". לפיכך, אף פגימה זו אינה נושא לדיון לפנינו.

...

בנסיבות העניין, שוכנעתי כי דין טענות התובע להתקבל, ואפרט- ביחס לצוואר, העיד התובע כך: "ש. אז למה אתה בכלל צריך להזיז את הצוואר שלך?

לאור כל האמור, מתקבלות טענות התובע כי הונחה תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו גם בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה במפרקי האצבעות ובצוואר לבין עבודתו.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 8590-11-18 08 דצמבר 2020 לפני: כב' השופט כאמל אבו קאעוד – סגן נשיא התובע זייד מאהר מוחמד ע"י ב"כ: עו"ד יוסף עוודאללה הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מנחם אליעזר כהן פסק דין

אולם, הוכח קיומו של קשר סיבתי ברמה של 50% לפחות בהתאם למסמכים רפואיים שהגיש התובע; וכן בשים לב לכך שפגיעות דומות לפגיעות מהן סובל התובע מוכרות כמחלות מיקצוע בהתאם לרשימת מחלות המיקצוע הקבועות בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני תביעה בעבודה), תשי"ד-1954[footnoteRef:1] (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני תביעה בעבודה)").

לפיכך סיכם, כי "נכון לומר שלא קיימים נתונים בספרות המקצועית המוכיחים שעבודה על כלים רוטטים מהוה גורם סיכון להופעת שינויים נווניים במפרק שורש כף היד". זאת ועוד; במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה ציין המומחה כי בפיענוחי בדיקות ההדמיה של התובע יש היתייחסות חוזרת ונשנית לקיומם של ממצאים המחשידים או המתאימים לקיומה של מחלה דלקתית מפרקתית.

...

לטענת הנתבע דין התביעה להידחות וזאת בשים לב לכך שהמומחה הרפואי שלל קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי בידיו, הן במסגרת חוות-דעתו והן במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה.

נוכח האמור, ברי כי טענותיו בעניין זה של התובע נדחות על הסף[footnoteRef:5].

נוכח כלל האמור לעיל, אני רואה לאמץ את עמדת המומחה הרפואי בעניינו של התובע ולפיכך אני מורה על דחיית התביעה.

סוף דבר נוכח כלל הטעמים המפורטים לעיל – התביעה נדחית.

ביום 27.5.2020 נדחתה בקשתו של התובע על ידי פקיד התביעות של הנתבע, בנימוק כי אין לראות במחלותיו של התובע כתאונות עבודה שכן, לעמדתו: לא הוכח קיומו של ארוע תאונתי ו/או אירועים תאונתיים זעירים שהתרחשו תוך כדי ועקב עבודתו אשר הביאו לשינויים נווניים במפרקים של כפות הידיים ול- CTS דו"צ. לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלות התובע לבין תנאי עבודתו.

התובע טוען כי אופי עבודתו הוא זה שגם לפגימות במפרקי כפות ידיו ובכפות ידיו כאשר אופי הפגיעה הנטען הנו מחלת מיקצוע בהתאם לפריט 26 בחלק א לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ג-1954 (להלן- התקנות) ו/או בהתאם לאמור בפריט 14 בחלק ב של התוספת השנייה לתקנות.

במסגרת פסק דינו בעיניין עבל (ארצי) 17235-12-21‏ ‏ מרדכי ישעיהו נגד המוסד לביטוח לאומי‏ (26.7.2022) (להלן – עניין ישעיהו) קבע בית הדין הארצי כי " שעה שעומדת על הפרק החלופה של מחלת מיקצוע, יטב לו יתמקד הדיון גם בחלופה זו כחלופה ראשית ולא כסרח עודף. שכן, מה לו למבוטח עילת המקרוטראומה שהיא בבחינת מפלטו אחרון, שעה שעומדת לו החלופה של מחלת המיקצוע (על חזקת הקשר הסיבתי הקבועה לגביה) ושיסודותיה העובדתיים עשויים להיות שונים מהיסודות העובדתיים של עילת המקרוטראומה." דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים ואת עדות התובע אשר נשמעה בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע להדחות כבר בשלב זה, שכן לא עלה בידו של התובע להוכיח תשתית עובדתית המקימה עילה לפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה או לקיומה של מחלת מיקצוע.

...

לאור כל האמור לעיל סבורה אני כי התובע לא הוכיח עבודה משמעותית עם כלים רוטטים בהתאם לדרישת החוק והפסיקה.

לאור קביעתי לעיל, כי לא הוכח שהתובע ביצע תנועות חוזרות ונשנות במסגרת עבודתו, הרי שגם אין תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, ועל כן אף טענה זו נדחיתת כבר בשלב זה של ההליך.

לסיכום הדברים, לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 3142-04-22 16 נובמבר 2023 לפני: כב' השופט תומר סילורה נ.צ (עובדים) גב' נורית לפידות נ.צ (מעסיקים) מר חיים הופר התובע: אורן ממוקה ע"י ב"כ: עו"ד מירב קאהן הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מריוס שאליק החלטה

ביום 17.11.2021 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 15.02.2022 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין שינויים ניוונים במפרקי כפות ידיים דו צדדי, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע.

...

ביום 17.11.2021 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 15.02.2022 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין שינויים ניוונים במפרקי כפות ידיים דו צדדי, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

העובדה שהנתבע הכיר בפגיעת CTS של התובע מחזקת את המסקנה שאופי עבודתו של התובע הוא כזה שמצדיק מינוי מומחה רפואי.

בנסיבות אלו אנו מורים על מינויו של מומחה שיבחן האם הפגימות בכפות ידיו של התובע קשורות לתנאי עבודתו.

סוף דבר: אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנתנו זו ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והפגימות מהן הוא סובל בכפות ידיו.