שינויים במבנה רכב לפי תקנות התעבורה

לעניינינו רלוואנטית גם תקנה 271 א' לתקנות התעבורה, אשר קובעת: (א) בעת רשומו של רכב או לאחר בדיקה ואישור אב טיפוס של רכב כאמור בתקנת 282, או לאחר שניתן היתר לשינוי מבנה ברכב כאמור בתקנה 380, תיקבע רשות הרשוי את סיווגו הראשי של הרכב על פי אחת הקטגוריות המנויות להלן: (1) רכב מסוג M – רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, ניבנה ויועד להסיע נוסעים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין העתירה להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) בימ"ש לא יטה להחליף את שיקול דעתה של רשות מינהלית בשיקול דעתו כל עוד החלטת הרשות אינה נגועה בחוסר סבירות קשה, בשיקול זר או באפליה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, העתירה נדחית.

עקרי כתב האישום והליכים קודמים ביום 8.1.2020 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו המתה בקלות דעת (שתי עבירות), עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין; נהיגה בשיכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) בצרוף סעיף 64ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש ובמהירות שיש בה סכנה לציבור, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; שינוי מבנה רכב, עבירה לפי תקנה 380(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; וכן החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

...

אשר על כן, אני מקבל את הערר ומורה על מעברו של העורר למעצר בתנאים של פיקוח אלקטרוני שיבוצע במקום ובתנאים אשר ייקבעו על ידי בית משפט קמא לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור להלן.

הנאשם הורשע על-יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, שגובש במסגרת הסדר טיעון, בבצוע שתי עבירות של המתה בקלות דעת לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין"), שבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, נהיגה בשיכרות לפי סעיפים 62(3)+ 64ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה בקלות ראש ובמהירות שיש בה סכנה לציבור לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, שינוי מבנה רכב לפי תקנה 380(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961 [להלן: "תקנות התעבורה"] והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 [להלן: "פקודת הסמים"].

...

פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, תוך שאני לוקחת בחשבון את נסיבות נהיגתו משולחת הרסן של הנאשם, אשר הביאה למותם של שניים – יניב ותומר ז"ל, ולאור רף החומרה של יסוד קלות הדעת, אני קובעת מתחם עונש הולם אשר נע בין 9 ל- 14 שנות מאסר בפועל לצד פסילה בפועל משמעותית ופיצוי למשפחות הקרבנות.

בסופו של יום, החלטתי לגזור על הנאשם ענישה המצויה מעט מעל לרף התחתון של המתחם העונש שנקבע, על-מנת ליתן ביטוי מסוים לשיקול של הרתעת הרבים ולמגמת ההחמרה שקיימת ביחס לתאונות דרכים קטלניות – ובעיקר אלה שנגרמו בשל נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, כחלק מתפקידם של בתי-המשפט לתרום את חלקם למאבק בקטל בדרכים (ראו, למשל, בפסקה 26 והלאה בעניין בר זכאי).

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: מאסר בפועל בן 9 שנים ו – 6 חודשים, בניכוי ימי מעצרו 16.12.19 עד 19.3.20.

כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירות לפי תקנות 380(א) + 381 + 383(א) לתקנות התעבורה – עבירות של שינוי מבנה רכב, החלפת מנוע, הרכבת רכב מאביזרים.

...

לעניין זה, אפנה לע"פ 8664/19 מוחמד בכר נ' מדינת ישראל, שם נקבע על ידי כב' השופט מינץ בין היתר לעניין זה כדלהלן: "זאת ועוד, ישנן רגלים מוצקות לסברה, כי חילוט כלי רכב לאחר ביצוע עבירת תעבורה קשה, אף אם הרכב יקר ערך (שלא כבמקרה זה), יחזק את ההרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים לעתיד לבוא". שינוי מבנה הרכב וודאי כאשר עסקינן בשני כלי רכב שונים וכן לאור השינוי המשמעותי המפורט בכתב האישום המתוקן, מוביל למסקנה כי מדובר בעבירת תעבורה קשה, מסוכנת ומסכנת חיים.

על כן, בהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמתו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 5,000  ₪.

אני מורה על חילוט הרכבים מושא כתב אישום זה, וזאת לצורך השמדתם או גריטתם.

ההליכים בבית משפט קמא; המערער הורשע, בהיעדרו, בעבירות של: שינוי מבנה רכב, עבירה לפי תקנה 380א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"); הרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך, עבירה לפי תקנה 27א לתקנות; רכב שמבנהו, ציודו ואביזריו שלא לפי התקנות, עבירה לפי תקנה 27ב לתקנות; נהיגת רכב במצב השולל מהנהג שליטה ברכב, עבירה לפי תקנה 27ג לתקנות; וכן רכב לא תקין ללא מתן הודעת אי שימוש, עבירה לפי תקנה 306 לתקנות.

...

אני סבור כי מקרה זה, חוסה תחת אותם מקרים בהם, על פי הנוהל, רשאית המשיבה לבקש חילוט הרכב.

על אף המסקנה שהגעתי אליה לפיה ההחלטה לחילוט הרכב בדין יסודה, בהתחשב בעובדה שחילוט הרכב יש בו פגיעה בקניינו של המערער וכי מתפקידו של בית המשפט לבחון קיומו של מנגנון אחר, חלף החילוט, שיש בכוחו להשיג את התכלית שביסוד החילוט, סבורני כי יש מקום לתת למערער אורכה בת 60 יום מיום פסק דין זה, במסגרתה יפעל המערער להמציא אישור מתאים ממוסך מורשה של יצרנית הרכב המראה על ביצוע התיקונים הדרושים והשבת הרכב לקדמותו, בהתאם ועל פי המתווה המוסכם עם המדינה בהליך ע"ח 86618-03-23 מיום 30.3.23.

כפוף לאמור בסעיף 52 לעיל, דין הערעור להידחות.