שינויים בהסדרי העבודה של רופאים

המבקשים טענו, כי חלה חובה על המדינה לעשות כן, משהיא מנסה לשנות באופן חד צדדי הסדרי קבלה לעבודה של רופאים בשירות המדינה, המתקיימים למעלה מ-40 שנים.

...

"הלכה פסוקה היא, כי כאשר נדחית תביעה בערכאה דיונית, לא בנקל יינתן סעד זמני עד לדיון בערעור" (בש"א 825/05 חמאדה – מועצה אזורית שיבלי (2005) וראו האסמכתאות הנזכרות בפסק הדין), אולם אין חולק, כי כאשר צפוי למערער נזק בלתי הפיך העלול לרוקן מתוכן את הליך הערעור, יש מקום למתן צו ארעי (ראו בסכסוך קבוצי: בר"ע 37348-08-13 מדינת ישראל – הסתדרות עובדי המדינה (2013)).

לאחר שבחנו את טענות הצדדים ועיינו בהחלטת בית הדין האזורי, בבקשה ובכתבי הטענות, הגענו לכלל מסקנה לפיה יש לקבל את הבקשה לסעד זמני בערעור באופן חלקי, ולקבוע כי בשלב זה, ועד למועד הדיון בערעור, המדינה לא תפרסם מכרזים חדשים למשרות בין תחומיות בהתאם לכללים בנוסחם המתוקן, ככל שיתוקן, ואף לא תקיים ועדות בוחנים, בהרכב אשר יתחייב מתיקון הכללים, במכרזים שפורסמו למשרות בין תחומיות.

אשר על כן, ובהתחשב במועד הדיון הקרוב בערעור (קבוע ליום 18.10.2017), מתקבלת הבקשה חלקית כדלקמן: בשלב זה, ועד למועד הדיון בערעור, המדינה לא תפרסם מכרזים חדשים למשרות בין תחומיות בהתאם לכללים בנוסחם המתוקן, ככל שיתוקן, ואף לא תקיים ועדות בוחנים, בהרכב אשר יתחייב מתיקון הכללים, במכרזים שפורסמו למשרות בין תחומיות.

בכל אופן ועל פי גב' כהן עם כניסתה לתפקיד "התחלתי ללמוד את המחוז, זה היה תפקיד חדש, אני הגעתי מעולם בתי החולים, והתחלתי לבצע בקרות שלדעתי אני מחויבת לכך מתוקף תפקידי, ובאחת הביקורות שעשינו, היתה בדיקה בין קיצורי היום והיקפי המשרה של רופאים לבין השעות שהם עובדים בפועל, כשההשוואה נעשתה מול חלקיות המשרה כפי (שמופיעה – ר.ב.ה) אצלנו במערכת, אל מול יומני העבודה שהרופא הגיש, בזמנו זה היה ידני, אל מול פתיחת המשמרות במוקד (לזימון תורים – ר.ב.ה), שהמשמעות שלו היא כמה שעות פתוחות לקבלת מטופלים" (עמ' 20, שורה 31 עד עמ' 21, שורה 4).

משזו מסקנתנו הרי שדין תביעת התובע "למתן צו הצהרתי שיורה על החלת הסדר נרקיס על מתכונת העסקתו, החל מחודש יוני 2009 ועד לחודש ספטמבר 2015, אז שונתה מתכונת ההעסקה בהסכמת התובע (הסעדים המפורטים בסעיפים 119.1 – 119.7 לכתב התביעה מתוקן). בנוסף...פיצוי בגין מלוא השכר שקוזז ממנו בכל אותה תקופה, הכל כפי שמפוטר בסעיפים 97- 118 לכתב התביעה המתוקן (הסעדים המפורטים בסעיפים 119.8 – 119.12 לכתב התביעה)" להידחות, להוציא כל הקשור לעניין העבודה במרפאת קריית ספר אליה נתייחס בנפרד להלן.

...

לגרסת התובע 'הסדר נרקיס' התרגם 'בשטח' כך: 6 שעות שבועיות פרונטאליות כאורתופד ילדים במרפאה ברמלה; 6 שעות שבועיות פרונטאליות כאורתופד ילדים במרפאת רחובות; 4 שעות פרונטאליות חודשיות במרפאת קריית ספר; 3.5 שעות שבועיות במרפאת האולטרסאונד ברמלה ו -2.5 שעות שבועיות במרפאת האולטרסאונד ברחובות; 4 שעות השתלמות שבועיות בבית חולים שיבא; 5 שעות נסיעה מביתו למרפאות השונות – שעות שהוכרו כחלק ממכסת השעות השבועית בהתאם לסיכום השיחה בין התובע למר נרקיס, מיום 11.9.2003.

ועל כן דין תביעתו לפיצוי בגין הפסד השתכרותו שם דחייה.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

מאחר שניתן היה לצפות מהנתבעת כי לא תשקוט על שמריה משך שנים בטרם תברר את כל הנוגע להיקף משרתו בפועל של התובע דעתנו היא שנכון יהיה שכל צד יישא בהוצאותיו וכך אנו מורים.

עיקר טענות המבקשים המדינה מנסה לשנות באופן חד צדדי הסדרי קבלה לעבודה של רופאים בשירות המדינה, אשר מתקיימים מזה למעלה מ-40 שנים ואשר נקבע לגביהם בפסק דין חלוט כי הם חלק מתנאי העבודה של הרופאים.

...

למסקנה זו הגענו גם מטעמים של "הרמוניה פסיקתית" ומדיניות אחידה, וגם כאן יפים דבריו של הנשיא (בדימוס) ברק בעניין אחר: "שיקולי מדיניות מחייבים ודאות משפטית ויציבות ביישום ההוראה. עדיף דין אחיד, קיים וידוע מאשר חוסר הוודאות הכרוך בקיומן של מגוון דעות שיפוטיות" (דנ"א 6971/03 קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נח (5) 639).

לסיכום נוכח האמור אנו קובעים כדלקמן: מדינת ישראל - ועדת השירות מכוח הוראת המנהל כללי מינויים - רשאית לשנות את כללי הרכב ועדות המכרזים, על פי כלל 36(ד) לכללי המינויים, לאחר היוועצות עם ארגוני הרופאים.

אי לכך אנו מורים על ביטול הצו הזמני שניתן במסגרת דיון מיום 28.8.16.

במסגרת ההסכם נקבעה זכאותם של רופאים אשר בחרו להתמחות ב"מקצועות מצוקה" לקבל מענק כספי מותנה (להלן – המענק).

הר"י טוענת כי הרחבת חובת הייצוג ההולם, כך שבמסגרתה ניתן לקבוע כי על ארגון העובדים מוטלת החובה ליידע את העובדים המאוגדים תחתיו בנוגע לשינויים בהסדרי העבודה, היא קביעה שגויה, אשר אף ארגון עובדים איננו יכול לעמוד בה; ושלמעשה יש בה העברה של חובת המעסיק לידי ארגון העובדים.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשות להתקבל.

בנוגע למאזן הנוחות – לנוכח המסקנה בעניין סיכויי הערעור קיימת חשיבות פחותה ליכולותיה הכלכליות של העובדת ובן זוגה להשיב את הסכום.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת, ביצוע פסק הדין מעוכב עד למתן פסק הדין בערעור.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7126/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. רופאים לזכויות אדם – ישראל 2. היא"ס 3. המוקד לפליטים ולמהגרים 4. קו לעובד נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. שר הפנים 3. שר הבריאות 4. מתאם הפעולות בשטחים 5. שר הרווחה 6. מרכז השילטון המקומי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ט"ז באב התשפ"א (25.7.2021) בשם העותרים: עו"ד עדי לוסטיגמן בשם המשיבים 5-1: עו"ד שי כהן בשם המשיבה 6: עו"ד אורי הברמן ][]פסק-דין חלקי

בכל הנוגע לאפשרות לקבל שירותי בריאות נימסר מטעם המשיבים כי על מי שאוחז בהיתר שהייה על רקע חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל יחול, בשינויים המחויבים, ההסדר שחל על מהגרי עבודה, כך שהחובה לבטח אותם בביטוח בריאות תחול על המעסיק.

...

על רקע התקדמות משמעותית זו בכל הנוגע למקבלי היתרי שהייה על רקע חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל, ובהיעדר עותרים ספציפיים שניתן היה לבחון את נסיבותיהם, אנו סבורים שניתן לסיים את הטיפול בעתירה בכל הנוגע לסעדים שהתבקשו ביחס לאוכלוסייה זו. פסק הדין החלקי נסב אפוא על עניינם, תוך מתן תוקף להתחייבויות המשיבים כמפורט לעיל.

לאחר ששקלנו את הדברים, ובמכלול הנסיבות, אנו מורים כי ביחס לראש זה של העתירה יגישו המשיבים הודעה מעדכנת נוספת לא יאוחר מיום 1.11.2021 ובה ישלימו התייחסותם בכל הנוגע לקשיים שהועלו בעניינם של שוהים בהיתר בישראל על רקע מאוימות בשל נטייה מינית או מגדרית – לרבות בהתייחס למי שגילם עלה על 25, למי שתקופת שהייתם בישראל מתמשכת ולמי שלא נמצא להם פתרון מגורים ב"מקלט".