מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שינוי תפקיד בעבודה בהוראת רופא תעסוקתי

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביום 13.9.2011 ניתן למערער על ידי ד"ר מיכאל יאיר, רופא תעסוקתי (להלן – הרופא) אישור, שלפיו המערער כשיר לחזור ולמלא את תפקיד מפקד התחנה במיגבלה למשך שלושה חודשים שלפיה "הוא אינו כשיר לעבודות מבצעיות כגון כיבוי שרפות וחילוצים". בהמשך לכך, המערער התייצב לעבודה בתחנה בסמוך ליום 19.9.2011 ללא תאום עם מפקד האגוד ובקש לחזור לתפקידו.
מעבר לכך, ששון לא היתמודד בעדותו עם הטענה שנוכח העובדה שהמערער עבד תקופה ארוכה בתחנת אופקים והייתה לו הכרות עם כל אתר ונקודות התורפה שלו, הרי שגם אם אינו יכול להישתתף פיזית בפעולות הכבוי והחילוץ תרומתו הפוטנציאלית לטפול בארוע על ידי מתן הוראות גבוהה יותר מזו של מי שכשיר פיזית להישתתף בארוע אך אינו מכיר את השטח, ורק חזר על עמדתו כי מי שאינו כשיר מבצעית אינו יכול להיות "מפקד תחנה". נוכח כל האמור, מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האיזורי כי עת מדובר במיגבלה זמנית להישתתף בפעולות חילוץ וכיבוי לפרק זמן בן שלושה חודשים (כפי שנקבע באישור הרפואי מיום 25.9.2011), לא היה בכך כדי להצדיק את אי החזרתו של העובד לתפקיד מנהל התחנה.
תאור ההחלטה כ"החלטה זמנית ונקודתית" חוטא למציאות, שכן מדובר בשינוי מהותי של תפקידו של המערער, הן מבחינת המעמד, הן מבחינת סוג העבודה, והן מבחינת מקום העבודה הפיזי (ובהקשר זה יש לציין כי המערער הוא תושב אופקים, כך ששינוי מקום העבודה כרוך בנסיעות מאופקים לבאר שבע).
...
נוכח האמור, העובדה שהחלטתו של האיגוד סוכלה בסופו של דבר עקב ההליך המשפטי אותו נקט המערער אינה מביאה לתוצאה שלפיה המערער אינו זכאי לפיצוי על התנהלות האיגוד, אולם ניתן להביא עובדה זו בחשבון בקביעת שיעור הפיצוי.
בנסיבות המקרה הנדון, ולאחר שהבאנו בחשבון את העובדה כי המערער הוחזר לתפקידו, אם כי לאחר שלושה חודשים, ושולם לו שכר מלא בעד התקופה שבה האיגוד לא אפשר לו לחזור לתפקיד מנהל תחנה על אף שהיה שהיה כשיר רפואית לכך, אנו קובעים כי האיגוד ישלם למערער פיצוי בסך של 40,000 ₪, נכון להיום.
סוף דבר: הערעור מתקבל, ואנו מחייבים את האיגוד לשלם למערער פיצוי בגין התנהלותו בעניין ניוד המערער בסך של 40,000 ₪ נכון להיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

אחת ההמלצות הראשוניות בטיפול להקלת כאב הנובע מ-OA הנו התאמת פעילות ליכולת ושינוי הרגלים ואורח חיים במידה ונידרש עבודה או פעילות הדורשת כיפוף, כריעה, מעברים בהחלט משפיעה על כאב במפרקים נגועים ב-OA למרות שפעילות כמתואר בתשתית העובדתית אינה הגורם לתחלואה הניוונית.
מהעובדות המוסכמות עליהם הסכימו ב"כ הצדדים עולה שבשנת 2007 לאור הכאבים בבירכיים הפסיק התובע בהוראת הרופא התעסוקתי לעבוד בתוך הספינות ומאז עבד בתוך בית מלאכה שם ביצע תיקונים ושיפץ מנועים, ובשנת 2012 לאחר החלפת מפרק ברך שמאל התובע חזר לעבוד בתפקיד משרדי בלבד.
...
לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה מאחר שהמומחה לא קבע קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגימה.
לאור פסק הדין בעניין בלס וההבהרה בפסק הדין בעניין רוקח לפיה כאשר המבוטח מפסיק לעבוד כתוצאה מתנאי העבודה והחמרת הכאבים, יש להכיר בהחמרה כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, התביעה מתקבלת.
סופו של דבר- התביעה מתקבלת, הפגיעה בברכיו של התובע היא פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשנת 2003 נימצאו חריגות בתפקודי הכליות של התובע, ובשנת 2005 בעקבות החמרה בתפקודי הכליות, בהנחיית הרופאה התעסוקתית אשר סיירה במקום העבודה, הועבר התובע לעבוד בחדר אחר, נקי יותר (שכלל משאבה לניקוי אויר) תחת אותה מחלקה ובאותו התפקיד (סע' 5-7 לתצהיר התובע).
בחלוף השנים ובשל מודעות גוברת לעניין הבריאות והבטיחות בעבודה הוכנסו שינויים למקום העבודה, כך לדוגמא למחלקת מסגרות הוכנסה מערכת יניקה לכל שולחן עבודה, דבר שלא היה בתקופת עבודתו של התובע (עמ' 16, ש' 26-30).
בשנת 2003 וכחלק מהבדיקות הרפואיות שעבר התובע נימצאו חריגות בתפקודי הכליות שלו ובשנת 2005 בעקבות הוראה של הרופאה התעסוקתית הועבר התובע לעבוד בחדר אחר נקי מאבק מתכות.
...
טענת התובע כי תוצאות הדגימות אינן מייצגות את אשר אירע במפעל, דינה להידחות מאחר ומדובר בשש בדיקות אשר נערכו בין השנים 1990 ו- 1999 בהן לא נמצאה כל חריגה מעל לרמה המותרת.
לפיכך לטענתו, דין התביעה להידחות שכן התובע לא הוכיח תשתית עובדתית הנדרשת לביסוס התביעה על פי תורת המיקרוטראומה.
מכל האמור לעיל, עולה כי התובע הרים את הנטל להוכיח תשתית עובדתית, הכוללת חשיפה חוזרת ונשנית לאבק מתכות וחומרים כימיים במהלך עבודתו ולאורך כ -35 שנה, ולכן יש למנות מומחה רופא תעסוקתי, לבחינת סוגיית הקשר הסיבתי בין החשיפה לבין המחלה.
סוף דבר נוכח האמור לעיל, ימונה מומחה ברפואה תעסוקתית, למסירת חוות דעת ביחס לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע שפורטו לעיל לבין מחלת הכליות ממנה סובל התובע.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אולם ללקוחות החברה אגיע למשרד ומשם ללקוחות ברכב חברה שיהיה פנוי וכל זאת במסגרת 6 שעות יום עבודה בהתאמה להוראת הרופאה התעסוקתית עד ינואר 2019 כולל.
" ועוד הוא אמר, כך: "תפקיד של ממונה בטיחות דורש חפיפה, התאמות, זה לא משהו מהיום למחר שאתה משנה וממנה ממונה אחר ולכן אין לנו ספק וגם מאנשים שעובדים שם שהוא ממונה הבטיחות שם. כל נסיון להציג זאת אחרת זה פשוט הטעה." ואם לא די בכלל האמור לעיל, נפנה לדבריו של הנתבע בחקירתו הנגדית, כשהוא ציין ש"כלל המטלה לא נגרעה אלא השתנתה, האופי שלה השתנה, גם התווסף וגם השתנה".
...
לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי יש מקום לקיזוז הסכומים המועטים שלהם זכאית התובעת, כנגד ההוצאות שנגרמו לנתבע כתוצאה מכך שרוב רכיבי התביעה נדחו.
גם ההתייחסות בסיכומי הנתבע לעמדת התובעת היתה בלשון בוטה, שאינה מקובלת עלינו[footnoteRef:91].
] בסיכום כל הדברים, אנו סבורים כי התוצאה הראויה והצודקת היא שכל צד יישא בהוצאותיו, ובמובן זה שאיש לא יצטרך לשלם דבר לצד שכנגד, הן ביחס לחיוב הכספי והן ביחס להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

אלא, שהמומחה הבהיר בעדותו, כי אף שבדיעבד, היה מקום שיתייחס לאפשרות שהקרע בכתף ימין הנו תוצאה של חבלה עקב תאונת העבודה, אין בכך כדי לשנות את מסקנותיו, בדבר מצב תחלואי קודם בכתף שמאל.
התובע אישר, כי נאלץ להפסיק את עבודתו לאחר תאונת העבודה בהוראת רופא תעסוקתי למשך שנה, לפי הנטען, עקב פגיעתו ומגבלותיו בשתי הכתפיים (ראו, סעיף 14.1 לסיכום טענותיו וכן פרוטוקול, עמוד 14).
אלא, שמעיון בנספח ט' לתצהיר התובע (טופס סיכום בדיקה רפואית אצל רופא תעסוקתי) עולה, כי אין פירוט מפורש בגין מה נקבע אי הכושר של התובע בתקופה זו. בשים לב לעובדה, כי בחודשים שלאחר תאונת הדרכים ועד למועד תאונת העבודה (יוני 2018 עד ספטמבר 2018) שב התובע לעבודה מלאה וסדירה באותו תפקיד ובאותו שכר, ניכר כי אי הכושר שנקבע לאחר תאונת העבודה מקורו בעיקר, אם לא רק, במיגבלה שנגרמה לתובע עקב תאונת העבודה.
...
סוף דבר לאור האמור לעי, מצאתי, כי דין התביעה להתקבל.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 63,613 ₪.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,700 ₪, וכן תשלם הנתבעת לתובע החזר האגרה ששולמה עם הגשת התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו