ביום 13.9.2011 ניתן למערער על ידי ד"ר מיכאל יאיר, רופא תעסוקתי (להלן – הרופא) אישור, שלפיו המערער כשיר לחזור ולמלא את תפקיד מפקד התחנה במיגבלה למשך שלושה חודשים שלפיה "הוא אינו כשיר לעבודות מבצעיות כגון כיבוי שרפות וחילוצים". בהמשך לכך, המערער התייצב לעבודה בתחנה בסמוך ליום 19.9.2011 ללא תאום עם מפקד האגוד ובקש לחזור לתפקידו.
מעבר לכך, ששון לא היתמודד בעדותו עם הטענה שנוכח העובדה שהמערער עבד תקופה ארוכה בתחנת אופקים והייתה לו הכרות עם כל אתר ונקודות התורפה שלו, הרי שגם אם אינו יכול להישתתף פיזית בפעולות הכבוי והחילוץ תרומתו הפוטנציאלית לטפול בארוע על ידי מתן הוראות גבוהה יותר מזו של מי שכשיר פיזית להישתתף בארוע אך אינו מכיר את השטח, ורק חזר על עמדתו כי מי שאינו כשיר מבצעית אינו יכול להיות "מפקד תחנה". נוכח כל האמור, מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האיזורי כי עת מדובר במיגבלה זמנית להישתתף בפעולות חילוץ וכיבוי לפרק זמן בן שלושה חודשים (כפי שנקבע באישור הרפואי מיום 25.9.2011), לא היה בכך כדי להצדיק את אי החזרתו של העובד לתפקיד מנהל התחנה.
תאור ההחלטה כ"החלטה זמנית ונקודתית" חוטא למציאות, שכן מדובר בשינוי מהותי של תפקידו של המערער, הן מבחינת המעמד, הן מבחינת סוג העבודה, והן מבחינת מקום העבודה הפיזי (ובהקשר זה יש לציין כי המערער הוא תושב אופקים, כך ששינוי מקום העבודה כרוך בנסיעות מאופקים לבאר שבע).
...
נוכח האמור, העובדה שהחלטתו של האיגוד סוכלה בסופו של דבר עקב ההליך המשפטי אותו נקט המערער אינה מביאה לתוצאה שלפיה המערער אינו זכאי לפיצוי על התנהלות האיגוד, אולם ניתן להביא עובדה זו בחשבון בקביעת שיעור הפיצוי.
בנסיבות המקרה הנדון, ולאחר שהבאנו בחשבון את העובדה כי המערער הוחזר לתפקידו, אם כי לאחר שלושה חודשים, ושולם לו שכר מלא בעד התקופה שבה האיגוד לא אפשר לו לחזור לתפקיד מנהל תחנה על אף שהיה שהיה כשיר רפואית לכך, אנו קובעים כי האיגוד ישלם למערער פיצוי בסך של 40,000 ₪, נכון להיום.
סוף דבר:
הערעור מתקבל, ואנו מחייבים את האיגוד לשלם למערער פיצוי בגין התנהלותו בעניין ניוד המערער בסך של 40,000 ₪ נכון להיום.
