האם התובעת נחשפה במהלך עבודתה אצל הנתבעת להיתנכלות תעסוקתית על רקע היותה אם יחידנית ועל רקע טפולי הפוריות שעברה בזמנים הרלוואנטיים לכתב התביעה? זוהי השאלה המרכזית בה עלינו לידון בתיק זה.
תמצית הרקע העובדתי
התובעת, הגב' רוית מרלה (להלן – התובעת) היא יועצת השקעות בהכשרתה ובעלת ניסיון בעבודה בשוק ההון והחלה את עבודתה בנתבעת, חברה פרטית לניהול תיקי השקעות ללקוחות פרטיים ולתאגידים (להלן – הנתבעת) ביום 17.06.14 בתפקיד כמזכירה ובתפקיד בתחום שוק ההון שמכונה BACK OFFICE.
טענות הנתבעת
הנתבעת הקדימה וטענה כי כל התביעה כולה נסובה סביב 22 ימי עבודה בהם התובעת עבדה בפועל במשך שנתיים ימים בין החודשים 09/2016 עד 11/2016 אז יצאה לחופשת לידה, חל"ת, חופשת לידה ושוב חל"ת, חופשות, חופשות מחלה, טפולי פוריות, חופשות מחלה של בנה וימי חג.
לגופו של עניין טענה, כי לאחר צאתה של התובעת לחופשת לידה ביום 22.11.15, צומצמה מצבת כוח האדם שלה בחודש 05/2016 מ- 9 עובדים ל- 7 עובדים, וזאת לאור קיטון בהקף הפעילות וההכנסות ובעקבות שינויים רגולטוריים בשוק ההון.
...
כאמור לעיל, מצאנו כי אין הצדקה לסטות מגובה הסכום שנפסק בעניין רמה וכי ראוי להחילו גם ביחס לפיצוי הבלתי ממוני מכוח חוק השוויון.
אחרית דבר
לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מהיום סך של 40,000 ₪ בגין הפרת חוק עבודת נשים; 40,000 ₪ בגין הפרת חוק השוויון ו- 40,000 ₪ בגין התנכלות (סה"כ 120,000 ₪).
בנוסף, ולאור התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובעת השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.