מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שינוי תעריף ארנונה על ידי רשות מקומית

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

מטרתם הייתה לתחוֹם את העלאת תעריפי הארנונה על ידי הרשויות המקומיות, כדי למנוע מהן להעלות משמעותית את תעריפי הארנונה בניסיון לצמצם את גרעונותיהן.
הינה כי כן, התכלית המרכזית שאותה נועדו דיני ההקפאה להגשים היא הגבלת שיקול דעתן של הרשויות המקומיות בקביעת תעריפי הארנונה ובשינויָם, ישירות או בעקיפין, באמצעות שינוי סווגם ושיטות חישוב שטח.
...
אף שאנו דוחים את בקשת המערער לאישור תובענה ייצוגית, בנסיבות העניין, אנו סבורים כי יש מקום לפסוק גמול למערער ושכר טרחה לבא-כוחו (ראו סעיפים 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות; ובהרחבה ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (23.5.2012)).
מהטעמים שמנינו, סבורים אנו כי מקרה זה הוא מקרה מתאים לפסיקת גמול לתובע המייצג אף שנדחית בקשתו לאישור התובענה הייצוגית.
סוף דבר, החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים לאשר את הגשת התובענה הייצוגית נגד העירייה בעילה של הפרת תקנה 3(א) לתקנות ההסדרים מתבטלת, ובקשת האישור נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מדובר בכינוי שניתן לצבר חיקוקים שנחקקו בשנת הכספים 1986 ואילך, ואשר הגבילו את סמכויותיהן של הרשויות המקומיות להעלות את תעריפי הארנונה ולשנות את צוי הטלת הארנונה כראות עיניהן.
בשנות השמונים, כאשר האינפלציה הגיעה למאות אחוזים בשנה, והמצב הכלכלי ששרר בארץ היה בלתי יציב, החליט המחוקק, במסגרת הסדרים רבים נוספים שנועדו לייצב את מצב המשק, להטיל מיגבלות גם על קביעת שעורי הארנונה על-ידי הרשויות המקומיות.
מן הכלל אל הפרט; או - האם המבקשים הוכיחו קיומה של עילת תביעה המצדיקה את אישור תביעתם כייצוגית? מכל האמור לעיל עולה, כי השאלה המרכזית בה יש להכריע בעניינינו היא האם הטלת הארנונה על בריכות שחייה פרטיות על ידי המשיבה בשנת 2005 ובשנת 2007 הייתה בבחינת הטלת ארנונה לראשונה, או שמא מדובר בשינוי סיווג או תת סיווג אסורים.
...
סיכום בשים לב לכל האמור הגעתי למסקנה כי לא עומדת למבקשים כל עילת תביעה כנגד העירייה בגין גביית ארנונה בשל החזקת בריכות שחייה בבתי מגורים.
מסקנה זו מייתרת את הצורך לדון בשאלות נוספות כגון משמעות השיהוי בהעלאת הטענה, וקיום התנאים השונים הנדרשים לאישור תובענה כייצוגית.
על כן הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הגזבר טען בפניהם כי השינוי המבוקש בהגדרה שבצו מהוה הבהרה חסרת משמעות, על אף שהוא ידע היטב שאין כך הדבר; הגזבר לא יידע את חברי המועצה כי מנוהלת תובענה ייצוגית נגד הערייה בנושא גביית ארנונה בגין המרתפים, כך שלשינוי ההגדרה יש נפקות משפטית משמעותית; הגזבר הסתיר מחברי המועצה את הודאת הערייה במסגרת תביעה ייצוגית אחרת כאמור, לפיה מרתפים מוחרגים מהשטחים לחיוב בצו הארנונה; הגזבר אף הסתיר מחברי המועצה כי שני ניסיונות קודמים לשינוי ההגדרה נדחו על ידי השרים; בנוסף לא גילה הגזבר שבשנת 2019 הוגשה עתירה מנהלית כנגד שינוי דומה בצו הארנונה, בטענה שהשינוי בלתי חוקי.
דיני ההקפאה משנת 1985 קביעת תעריפי ארנונה על ידי רשויות מקומיות הוגבלה על ידי "דיני ההקפאה". עד אותה שנה, לא היו הרשויות המקומיות מוגבלות בקביעת שעורי הארנונה בתחומן.
...
נוכח מסקנה זו, נראה שכבר בשנת 1986 יכולה הייתה העירייה לחייב בגין שטחים משותפים בבנייני מגורים, מחסנים ומרפסות בארנונה – כל עוד שטחים אלה מקורים" [ההדגשה הוספה – ש.ב.] הנה כי כן - ההבהרה נשוא העתירה דנן אינה משנה מבחינה מהותית את כללי החיוב בארנונה החלים על דירות מגורים.
אף בעניין זה סבורני כי הצדק עם המשיבות.
סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

יפים לכך הדברים שנקבעו בפסק דינה של השופטת (כתוארה דאז) מ' נאור ברע"א 10643/02 חבס ח.צ. פיתוח 1993 בע"מ נ' עריית הרצליה, פסקה 7 (נבו 14.05.2006): "תכליתם של דיני ההקפאה היא "ריסון והגבלת העלאתם של תעריפי הארנונה המוטלת על ידי הרשויות המקומיות וזאת בכדי למנוע השפעות שליליות על משק המדינה" [.
יתר על כן אף אם לא היו בפועל נכסים כאמור שסווגו כ"חניון" יתכן ולא היה בכך כדי לסייע למשיבה: "לו היה מתאפשר לרשות מקומית ליצור סיווג חדש של נכסים, היינו מרוקנים את הוראות ההקפאה מתוכן, שהרי על-ידי סיווג מחודש היתה יכולה הרשות המקומית להיתחמק מאיסור העלאת הארנונה. כך כאשר מדובר בשינוי הסווג עבור נכס ספציפי קיים שמוסה גם בשנת הכספים הקודמת; כך כאשר מדובר ביצירת סיווג חדש בצו הארנונה עבור נכסים שטרם קמו בשנת הכספים הקודמת (כמו בעיניין שקם); וכך כאשר מדובר ביצירת סיווג חדש בצו הארנונה עבור סוג נכסים שטרם היה קיים בשנת הכספים הקודמת, כמו בעניינינו" (ענין כרטיסי אשראי, פסקה 11) [.
...
מטעמים אלה דין העתירה להתקבל.
אני קובע כי החיוב שהושת על העותרת בגין סיווג של חניון מקורה בשטח מסחרי לא בתשלום או לשימוש פרטי (807) – בטל.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בכך שהתקיימו שני דיונים בעתירה וכן השלמות טיעון בכתב, אני מחייב את המועצה בשכר טרחת באי-כוח העותרת בסך 30,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החל משנת 1985, קביעת תעריפי הארנונה על ידי הרשויות המקומיות הוגבלה ע"י הוראות המכונות "הוראות ההקפאה". הוראות ההקפאה (שראשיתן בחוק לייצוב המשק, התשמ"ה – 1985) נועדו למנוע מהרשויות המקומיות מלהעלות את תעריפי הארנונה על מנת לכסות את גירעונותיהן, וזאת גם אם באופן עקיף, באמצעות שינוי הקריטריונים להטלת הארנונה, שינוי סווגי הארנונה או שינוי שיטת מדידת שטח הנכסים וכו'.
...
אני מקבלת את טענת העירייה כי יש לבחון את הצו משנת 1992 ביחס לצו משנת 1985.
בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת העותרות לפיה הצו משנת 1992 נגוע באי חוקיות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו