שינוי תנאי עבודה של מורים בבתי ספר

וכך נקבע בפסק הדין: "...הסכם קבוצי של עובדי ההוראה קובע תחולתו על עובדי בתי הספר. העובדה שהמערערות הנן מורות במקצוען אינה מחילה עליהן את ההסכמים הקבוציים של עובדי ההוראה. אם לא הוסכם אחרת הרי מהנדס, רופא, משפטן וכיוצ"ב, העובדים בחינוך המשלים כמדריכים, יקבלו את שכרם על פי ההסכם הקבוצי של החינוך המשלים, ולא יקבלו את תנאי העבודה של מקצועם" (בעמ' 223) (להלן: עניין בסישט).

פרק ג' פיצויים הודעה לעבודת על תנאי עבודתה: התובעת השקיעה לאורך ההליך ובפרט בסיכומיה מאמץ ניכר במטרה לעמוד על הנפקות הקשה של העובדה שלא נימסרה לה הודעה על תנאי עבודתה כדין, על גרסאותיה המשתנות של הנתבעת בהקשר זה ועל כך שעניינה הוא המקרה בו על בית הדין לפסוק לזכותה את הפצוי המירבי הקבוע בחוק, 15,000 ₪, בהתאם לסעיף 5(א)(1) לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002.

...

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה והרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים המפורטים מטה: [א] פיצוי בגין אי הפרשה מלאה לקרן פנסיה בסך 683 ₪.

על נסיבות ממין אלה פסקה, כבוד השופטת נטע רות דברים היפים גם לענייננו ושאין לנו אלא לאמץ אותם בהסכמה: "יתרה מזו, סבורים אנו כי על בית הדין זה ליתן דעתו אף לכך שאי פסיקת הוצאות מרתיעות, במקרים המתאימים, בגין הגשת תביעות בסכומים מופרזים על פניהם תפגע בסופו של יום באכיפה הראויה של זכויות המגן ובמימוש הלכה למעשה של זכות הגישה לערכאות של תובעים רבים אחרים אשר ידו של בית דין זה תקצר מלסייע בידם תוך זמן סביר, על אף שהם מבקשים להביא בפניו אולי תביעות צודקות לאכיפה של זכויות מגן. זאת בשל הצפתו של בית הדין בתביעות בסכומים מופרזים שהתגוננות הוגנת מפניהן משמעה – הקצאת זמן שיפוטי ניכר, על ההשלכות שיש לכך על מתיידנים אחרים" (עב (ת"א) 3440/05 לוי – בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (7.10.2007)).

על כך מצאנו להוסיף, את אופן הרצאת טענות התובעת בסיכומיה שלא רק שנעשה בהם נסיון חוזר להרחבת חזית ו'שיפור עמדות' ושגם ברכיבים בהם טענותיה ראויות להתקבל הכימות היה חסר הרי שההתנסחות, בעיקר, בסיכומי התשובה מטעמה חרגה מהמקובל בכתבי בי דין.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ס"ק 67698-09-16 לפני כב' השופט טל גולן נציג ציבור (עובדים) מר עאטף טאטור נציג ציבור (מעסיקים) מר אליאס ג'טאס המבקשים: 1. ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות 2. וועד המרצים במכללה הטכנולוגית תל-חי 3. שלומי פרי ע"י ב"כ: עו"ד זוהר גיפס המשיבה: מרכז להשכלה בתל חי ע"ש גרטרוד ומוריס רודמן בע"מ, ח.פ. 510631575 ע"י ב"כ: עו"ד יאיר ארן פ ס ק ד י ן

בפרשת נהרי הודגש על ידי בית הדין הארצי, כי "אחרי כתשע שנות עבודה במשמרת הלילה וקבלת התוספת המיוחדת לעבודה זו, נוצר תנאי בחוזה העבודה של המשיב שלא יפסיקו לשלם לו את התוספת על-פי החלטה חד-צדדית... אין לשנות באופן חד-צדדי רכיב שהיה קבוע במשך כתשע שנים בהכנסתו של המשיב"[footnoteRef:109].

...

] בהינתן כלל העובדות הנ"ל, ובהיקש לפיצוי שנפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפרשת גרינשפן, אנו קובעים בזאת כי על המכללה לשלם למר פרי פיצוי בגין האופן שבו הודע לו על הפסקת עבודתו כרכז המגמה, בהיקף של 2,240 ₪ כפול 12 חודשים.

לסיכום לסיכום ולאור כל האמור לעיל, הוכח כי המכללה לא הונחתה בשיקולים זרים ו/או לא ענייניים, ובכלל זה אלה הקשורים למהלך ההתארגנות במכללה, כאשר היא החליטה על הפסקת עבודתו של מר פרי כרכז מגמת תעשיה וניהול במכללה.

על כן, דין הבקשה להידחות במובן הקיבוצי, וכך הננו מורים.

באשר לטענת הנתבעת, לפיה בכתב המינוי של התובעת נכתב מפורשות כי הנתבעת רשאית להעבירה מבית ספר על יסודי אחד למישנהו- אציין כי אומנם תנאי זה נכלל בכתב המינוי (ס' 4 לכתב המינוי, צורף כנספח 3 לתצהיר התובעת) אולם, הצעת הנתבעת לתובעת נגעה בשינוי מכלול תנאי עבודתה ואין מדובר בשינוי בית הספר בלבד על כן, לא מצאתי ממש בטענה זו. עוד שקלתי את טענת הנתבעת, לפיה הציעה לתובעת הצעה נוספת, לעבור לעבוד כמורה בבית הספר ערוני י"ב. לא שוכנעתי כי מדובר בהצעת עבודה אותנטית וקונקרטית, אשר יש בה כדי לרפא את הפגם אשר נפל בהחלטת הנתבעת.

נוכח האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, לרבות היתנהלות הצדדים והותק של התובעת בעבודתה, שוכנעתי כי התובעת זכאית לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסך של 25,000 ש"ח. פיצוי בגין הפסד הישתכרות התובעת טענה כי פוטרה לאחר ה – 31 במאי, בנגוד לדין על כן בהתאם להלכה הפסוקה יש לשלם את שכרה עד תום שנת הלימודים תשע"ה. הנתבעת טענה מנגד, כי התובעת התפטרה מעבודתה ואף ניהלה משא ומתן בחוסר תום לב. כמו כן, חלה על התובעת חובת הקטנת הנזק לכן יכולה הייתה הנתבעת לקבל את הצעות הנתבעת אשר הוצעו לה, ללמד לשון או לעבוד בתיכון ערוני י"ב. עוד טענה הנתבעת כי נידרש מהתובעת לחפש עבודה מתאימה בבית ספר אחר באופן אקטיבי אולם ,התובעת לא עשתה כן. בעיניין מייזליק, קבע בית הדין הארצי את הדברים הבאים אשר יפים בהתאמה לעניינינו: "בית הדין הארצי לעבודה מתחילת דרכו עמד על כך שכשמדובר בסיום עבודתו של מורה יש להודיע לו על כך לפני יום 31 למאי, של שנת הלימודים האחרונה שלו. הראציונאל הוא שעל מורה מפוטר למצוא לו עבודת הוראה אחרת. בתי הספר מכינים את מערכת השעות ומערך המורים בדרך כלל במחצית שנת הלימודים שקודמת לשנה בגינה נערכת מערכת השעות. על מנת לאפשר למורה מפוטר לחפש עבודה אחרת יש להודיע לו על סיום העסקתו עד סוף חודש מאי. לא נעשה הדבר, מחויב המוסד המפטר לשלם למורה שכר עבודה לשנה נוספת. הכלל שנקבע בפסיקה ... הוא כי הודעה על הפסקת העסקתו של מורה במשרת הוראה, תוגש לו עד לסוף חודש מאי של שנת העסקתו האחרונה, ואם לא ניתנה הודעה כזו במועד האמור - יש לשלם לעובד את שכרו עבור שנת לימודים נוספת. נקבע, כי משלא ניתנה הודעה במועד המחייב -"כאילו נערך חוזה לשנת לימודים נוספת, ופיטורים לפני תום אותה שנה, יש בהם הפרת החוזה וזיכוי בפיצויים..." (ע"ע (ארצי) 1475/02 אריאל מייזליק נ' מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות, פורסם בנבו, ניתן ביום 6.8.03).

...

שוכנעתי כי מקרה זה אינו בגדר נסיבות חריגות בגינן זכאית התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם מהותי בהתנהלות הנתבעת בהקשר זה אשר יש בו כדי להצדיק פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש על כן, תביעת התובעת בגין רכיב זה נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: בגין פיצויי פיטורים, סך של 79,840 ₪.

וכך קובע סעיף 28א' לחוק הגנת השכר: "לא יפגע מעסיק בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים כאמור בסעיף 28(ב), בתום לב, לתשלום שכר מולן או לפצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע העבודה בתום לב לעובד אחר או לאירגון עובדים, בקשר לתביעה כאמור". בעיניין יחיאלי[footnoteRef:30] היתייחס בית הדין הארצי להוראה האוסרת על פגיעה בעובד בשל העובדה שהגיש תביעה נגד מעסיקו וקבע כך: [30: ע"ע (ארצי) 1503/02 עופר יחיאלי – חברת השמירה בע"מ, (6.5.2004); השווה גם דב"ע (ארצי) מה/87 - 3 צוקרמן יהודה ואח' – שירותי תעופה בע"מ, (17.2.1985).

בהקשר זה נוסיף ונבהיר כי אם התובעת לא הייתה מורה לחינוך מיוחד בבית ספר של אוטיסטים, ספק אם היינו קובעים שהשיקול של ההיעדרויות, במיוחד כאשר מדובר בהעדרות מוצדקת כמו במקרה שלפנינו (תאונת עבודה), הוא שיקול עינייני.

אכן, אין מחלוקת שהתובעת עבדה בקייטנות הקיץ בשנות הלימודים שקדמו לשנת הלימודים התשע"ח. עם זאת, כאמור, עבודה בקייטנת הקיץ אינה זכות קנויה של התובעת ולכן אי שיבוצה לעבודה בקייטנה אינה מהוה שינוי כלשהוא בתנאי העבודה.

לעומת זאת, מעיון בפירוט שעות עבודתה של התובעת בקייטנה בבית ספר "דינור" בשנת הלימודים התשע"ח (7/2018 ו-8/2018) עולה כי בימים א'-ה' עבדה 7 שעות מידי יום (פרט לחמישה ימים מתוך 31 ימים שבהם עבדה 6 שעות)[footnoteRef:61].

...

] דין הטענה להידחות ממספר טעמים: הראשון, אין לתובעת זכות קנויה להיות משובצת בקייטנה, לכן כלל לא הוכח שאם הייתה עובדת בבית ספר "עופר" הייתה משובצת מתחילת חודש יולי 2018.

] דין הטענה להידחות.

] סוף דבר התביעה נדחית.

מכאן, כי יש לבחון האם שונו תנאי עבודתם של עובדים אחרים אשר עבדו במשמרות בוקר, אם לאו, והאם הופלו חברי הועד לרעה בשיבוץ לסידור בוקר, לעומת עובדים אחרים? לטענת המבקשת, ישנם 57 עובדים המשובצים במשמרות הבוקר (30 משמרת בוקר ו-27 משמרת מפוצלת) אך רק חברי הועד וכן ואליד "זכו" לשינוי בשיבוצם מבלי שבקשו את השינוי.

הם לקחו כמה משמרות ודאגו לאנשים שרוצים לעבוד בוקר, אומרים זה מורה בבית ספר, זה עובד במקום אחר, באים בשעה 16:00-17:00 ניקח את הסידור הזה שהוא שבוע, שבוע נמתח אותו.

...

מכאן גם לא מצאנו כי החלטת המשיבה להחזיר את חברי הוועד לסבב השיבוצים בפעימות הבאות, נעשתה משיקולים זרים או מתוך פגיעה בשיוויון.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

דא עקא, על רקע העובדה שהמשיבה נמנעה מלהנגיש את המסכת הראייתית וכי באופן שבו הציגה את הראיות בפנינו, גרמה לסרבול ההליך ולבזבוז זמן רב, מצאנו בנסיבות אלה כי מן הראוי הוא שכל צד יישא בהוצאותיו.