שינוי שיטת תשלום עמלות לסוכן מכירות

התובע עבד בחטיבת הליסינג כסוכן מכירות (מנהל תיק לקוחות).

התובע אישר בחקירתו בדיון כי מדי פעם שונו היעדים, וגם אישר שהוא הסכים לאותם שינויים, כאשר הוא תיאר כי "היה מקרה אחד שבחודש אחד שהייתה לי עסקה מאוד גדולה הוחלט לא לשלם לי עמלות בגין אותה עסקה וכתוצאה מזה הגשתי מכתב התפטרות. לאחר שיחה עם מנכ"ל החברה ומנהלת משאבי אנוש העמלות אושרו לי ומשכתי את המכתב בחזרה" (ע' 15, ש' 13-18 לפרוטוקול הדיון).

השינוי בשיטת הגמול של התובע ראשית – יש לבחון אם העלאת היעד בנקודות לתובע הייתה החלטה סבירה תוך יישום של הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, כטענת הנתבעת – או שמא, הייתה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, כגירסת התובע.

תשובתו של מר קורן הייתה כי הפניה נבדקת וכי "לאחר בירור עם סוכן הביטוח ניתנה הנחיה לבצע השלמה של הכספים החסרים בפוליסה ככל וישנם כאלה. ההשלמה בוצעה". התובע כתגובה הביע שמחה על התיקון, אבל בו זמנית, ביום 15.1.15, הוא שלח מכתב אל מר קורן לפיו: "בהמשך לשיחותינו הרבות, בנוגע לשינוי היעדים שהוצבו לי החל מחודש ספטמבר 2014 וסכומי ההפרשות לפנסיה, אני רוצה להודיע על התפטרותי מהחברה. דין מתפטר כדין מפוטר.

...

מעבר לכך, לא הוכחה התנהלות בחוסר תום לב של הנתבעת, או נזק אשר נגרם כתוצאה מכך לתובע ולכן, דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 12,430 ₪ עבוד תגמולי המעסיק וסך של 10,881 ₪ עבור פיצויים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.15 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהתחשב כי התביעה התקבלה באופן חלקי בלבד, אנו קובעים כי אין צו להוצאות.

בתצהירו ציין מר רוזנטל כי הנתבעת החליטה לשנות את שיטת התגמול לסוכני המכירות, ובסעיף 4 ציין "כי אני בעצמי ערכתי שיחה עם התובעת על כך שבכוונת הנתבעת לשנות את שיטת התגמול כאמור והתובעת הביעה תרעומת רבה על הבשורה וכן את אי הסכמתה המוחלטת לשינוי שיטת התגמול" יודגש כי סעיף זה הוא כללי, אין בו תאריך של השיחה שלו עם התובעת ואין בו היתייחסות לתאריכים במכתב הנתבעת נספח ו' לתצהירה.

יתר על כן, מר רוזנטל מאשר כי במסגרת השיחה הראשונה עם התובעת לא הייתה כל היתייחסות לפגיעה כלשהיא בשכרה: "... ש. ז"א שלא הייתה לה בעצם סיבה הגיונית להיתנגד לשינוי. אם היא מכרה היא תקבל על זה עמלות.

(עמ' 19 ש' 28-33) וכן, בהמשך תצהירו (ס' 18) טוען כי "בשלהי חודש מרץ 2016 ערכתי פגישה מוסדרת בעיניין שינוי אופן תשלום הבונוסים בחברה. בפגישה זו נכח מנהל השיווק של החברה, מר רמי גרינבוים וכן כלל אנשי המכירות של החברה. במהלך פגישה זו ליזו אשררה בפני פעם את הסכמתה ל"שינוי שיטת התגמול" של אנשי המכירות בחברה.

...

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,600 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 3,000 ₪.

טלקום בע"מ , ע"ע (ארצי) 537/09 דב זיידמן נ' אי סי איי טלקום בע"מ וע"א 8553/19, ע"א 161/20 אלכסנדר אורן ואח' נ' יהודית כהן ואח' ניתן 17/11/20,(פורסמו בנבו)),התובעת תשלם בהליך זה שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 4000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 יום.

לטענת התובעת, בהסכם שנחתם בין הצדדים נקבע מפורשות בסעיף 23: "למען הסר ספק ובהיעדר יחסי עובד ומעביד בין הצדדים בגין הסכם זה, הסוכן ישלם את כל ההוצאות, הנזקים והתשלומים הן כשכיר והן כעצמאי הקשורים וכרוכים בהסכם זה. מבלי לפגיע בכלליות האמור לעיל, הסוכן ישלם על חשבונו: הוצאות רכב ודלק, ביטוחים לרכב ואישיים, מסים וביטוח לאומי ותנאים סוצאליים לרבות פנסיה פיצויים חופש והבראה ועוד..." התובעת טוענת, כי כל תשלום ששילמה לנתבע היה כמפרעה על חשבון עמלות עתידיות, כאשר התובעת נהגה כך עם כל סוכניה, כשבחודשים הראשונים לעבודה, כאשר הסוכנים מבססים את מעמדם, התובעת סייעה לסוכנים ובשלב מסויים, הפסיקה לתמוך בסוכנים והם שילמו מהמכירות את התשלומים ששילמה להם התובעת בתקופה הראשונה.

כעבור מחצית השנה עשה מר קוגן הערכת מצב והגיע לכלל מסקנה, כי אין מדובר בעיסקה כדאית עבורו, שכן המכירות באילת אינן מצדיקות נשיאה בהוצאות ועלות אחזקת סוכן באילת גבוהה נוכח הנסיעות הרבות ולפיכך, ביקש לשנות משיטת העבודה לאחר התקופה הראשונה, אלא שהנתבע לא הסכים לכך, שכן גם עבורו המתכונת החדשה לא היתה מתאימה.

...

אחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להעדיף את גרסתו העובדתית של הנתבע על פני גרסתה העובדתית של התובעת.

כעבור מחצית השנה עשה מר קוגן הערכת מצב והגיע לכלל מסקנה, כי אין מדובר בעסקה כדאית עבורו, שכן המכירות באילת אינן מצדיקות נשיאה בהוצאות ועלות אחזקת סוכן באילת גבוהה נוכח הנסיעות הרבות ולפיכך, ביקש לשנות משיטת העבודה לאחר התקופה הראשונה, אלא שהנתבע לא הסכים לכך, שכן גם עבורו המתכונת החדשה לא היתה מתאימה.

התובעת אמנם, הגיעה למסקנה, כי העבודה באילת אינה כלכלית, אך אין בכך כדי ללמד, כי לא ידעה על ביצועה של עבודה בעיקר באילת.

עמלות עבור שנת 2014 – נקבע כי המשיב היתנגד לשינוי שיטת התשלום לסוכני המכירות לפיה הפרמיה אמורה היתה להיות משולמת בתשלום אחד בתום השנה, ואף התפטר בעקבותיו.

...

בנוסף, המבקשת אמנם לא הציגה נתונים ספציפיים בהתייחס למצבו הכלכלי של המשיב, אך שוכנעתי כי בנסיבות אלו גובה הסכום לכשעצמו מלמד על קושי בהשבתו כאשר מדובר באדם פרטי (ע"ע (ארצי) 9701-02-16 רשת עמל 1 בע"מ – נבילה אלעביד (5.5.16)).

לאור זאת, בשקלול סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, אני סבור כי יש הצדקה לעיכוב חלקי של פסק הדין, כאמור לעיל.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 11 לעיל.

לקראת פברואר 2019 שינתה הנתבעת את שיטת התגמול, באופן שהתובעת תוגמלה בנוסף לשכר היסוד שלה בתשלום עמלה בשיעור 0.5% ממחזור המכירות המיוחס לה בלבד.

מן המקובץ לעיל, מתבקשות איפוא המסקנות הבאות: (1) בשיטת התגמול הישנה, התובעת קיבלה, בנוסף לשכר הבסיס שלה, עמלות בשיעור 10% מהרווח בהפחתת עמלת סוכן, ואילו לאחר השינוי - 0.5% מהמכירות האישיות שלה בתוספת בונוס הגעה ליעד; (2) ביחס לאופן החישוב של התובעת, אין בסיס לטענה, לפיה בעקבות השינוי עמלות המכירה שלה עמדו על שביעית מהעמלות שקבלה קודם לכן, ואין חולק, כי גם לא תבעה סכום שהוא גדול פי 7 ביחס למה שהרוויחה קודם החלת השינוי; (3) אין בסיס לטענת התובעת בדבר אחוז הרווח עליו התבססה בחישוביה, והתובעת הודתה כי היא נזונה ממה שאמרו לה; (4) התובעת הודתה כי ידעה על כך שהנתבעת מפחיתה עמלת סוכן בשיעור 90,000 ₪ וחזרה בה מהטענה כי מעולם לא ידעה על כך, כפי שהעידה בשלב מוקדם יותר בעדותה.

...

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את שני רכיבי התביעה המתייחסים להחזר עמלות בגין הפחתת "עלות סוכן" ולהפרשי עמלות לרבות הפרשות סוציאליות ופיצויי הלנת שכר בגין הפרשים אלה.

אחרית דבר מכל הטעמים שצוינו לעיל, התביעה נדחית.

לאור התוצאה אליה הגעתי ובשים לב לסכום התביעה (בכתב התביעה צוין 754,000 ₪, ואילו בסיכומים – 658,914 ₪), אני מחייב את התובעת בהשתתפות בשכ"ט עו"ד הנתבעת בסך 10,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום.