מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שינוי שיטת הצמדה לפנסיה תקציבית בחברת החשמל

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2006 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה עע 000448/06 1. "מקורות" חברת מים בע"מ 2. המזכירות הארצית של ארגון עובדי חברת מקורות חברת מים בע"מ 3. שח"מ - שירותים חשמליים מכאניים בע"מ 4. 1824 עובדי חברת מקורות המערערים 1. "קרן מקפת" מרכז לפנסיה ותגמולים, אגודה שיתופית בע"מ (בניהול מיוחד) 2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה המשיבות מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה מתייצב בהליך לפני: הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, השופטת ורדה וירט-ליבנה נציג עובדים מר יצחק ברק, נציג מעבידים מר עקיבא מוזס למערערים: עו"ד בעז בן צור ועו"ד רז בן דור למשיבה מס' 1: עו"ד אלישע שור ועו"ד ירון לסטרל למשיבה מס' 2: עו"ד דורון יפת למשיבה מס' 3: עו"ד קרן יוסט (דון יחייא) הנשיא סטיב אדלר בפרשה זו שבפנינו יש כדי ללמד על מעבר משק קרנות הפנסיה בישראל ממודל של "כולם שוים אך יש שוים יותר" למודל של שוויונות רוחבית ורגולציה ופקוח ממשלתי יעילים. בית הדין האיזורי בתל-אביב #_ftn1 דחה את עתירתם של המערערים להצהיר, כי ההסכם בין המערערת 1 (להלן - מקורות), המשיבה 1 (להלן - קרן מקפת) והמשיבה 2 (להלן - ההסתדרות) מיום 28.1.1990 (להלן - הסכם 1990) תקף ויש לפעול בהתאם להוראותיו. בתוך כך פסק בית הדין קמא, כי תקנון קרן מקפת גובר על הסכם בין הצדדים לעיל, המעניק זכויות עודפות בקרן מקפת לעובדי מקורות ואשר הנו בלתי שוויוני ומפלה ביחס לעמיתים אחרים. על כך העירעור שלפנינו. עובדות המקרה בקצירת האומר [2] קרן מקפת מבטחת בפנסיה מקיפה "הדדית-הסתדרותית" #_ftn2 את המערערים מס' 4, הנמנים על עובדי וגימלאי מקורות ושח"מ, המערערת מס' 3. עובדי מקורות ושח"מ (להלן - עובדי מקורות) מיוצגים על ידי המערערת מס' 2, המזכירות הארצית של עובדי חברת מקורות, המהוה אורגן של ההסתדרות (להלן - המזכירות הארצית). קרן מקפת הנה אחת מקרנות הפנסיה "הותיקות", שהיו בעבר בשליטת ההסתדרות. קרנות אלו נקלעו במרוצת השנים למשבר אקטוארי. במטרה להביאן לאיזון תקציבי, הוסף בשנת 2003 פרק ז'1 לחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח), התשמ"א - 1981 (להלן - חוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים), במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג - 2003 (להלן - חוק התוכנית הכלכלית). תיקון חקיקה זה, הכפיף, הלכה למעשה את הקרנות הותיקות, לשליטה ופקוח של השילטון המרכזי. זאת בין השאר, באמצעות מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לכל אחת מן הקרנות וכינונו של תקנון אחיד בקרנות כולן, אשר בו מעוגנות כלל זכויות וחובות העמיתים. עובדי מקורות מבוטחים בקרן מקפת מכוח הסכם שנחתם ביום 29.1.1960 (להלן - הסכם 1960). בהסכם 1960 נקבע, כי המשכורת הקובעת לחישוב הזכויות הפנסיוניות, תהא משכורתו האחרונה של העובד. אותה עת, שיטת חישוב זו נהגה גם בתקנון הקרן בשינויים מסויימים. בשנת 1981 תוקן תקנון קרן מקפת באופן בו נקבע, כי המשכורת הקובעת לעמיתים חדשים בקרן מקפת תחושב על פי "שיטת הממוצעים", המביאה בחשבון את שכרו של העובד והגמולים שהופרשו בגינו משך כל תקופת עבודתו. בשנת 1988 תוקן תקנון קרן מקפת פעם נוספת, תוך שנקבע, כי המשכורת הקובעת לצורך חישוב הגימלה לכלל העמיתים - וותיקים וחדשים כאחד - תחושב על פי "שיטת הממוצעים". לא למותר להוסיף, כי ביום 1.1.1988 נכנסה לתוקף תקנה 41 כ"ו לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 #_ftn3 (להלן - התקנות או תקנות מס הכנסה - קופות גמל), בה מצינו כזאת: "זכויות וחובות העמיתים בקופת גמל לקצבה לא ייקבעו אלא בתקנונה; לעניין זה, 'זכויות העמיתים' - לרבות הגדרת הזכאים והזכאויות, שיטת חישוב השכר הקובע, שיטת הצמדת הקיצבה, רכיבי שכר הנכללים בבסיס הקיצבה ומועד תשלום הקיצבה. קופת גמל לקצבה לא תקנה לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה, אף אם שולם עבורם". הסכם 1990 - הנה כי כן, לא נותרה בידי קרן מקפת ברירה, כי אם לפנות למקורות כדי ליישם את תקנון הקרן ביחס לכל עובדי מקורות, לרבות בעיניין אופן חישוב המשכורת הקובעת על פי "שיטת הממוצעים". משא ומתן שנוהל בין הצדדים הביא בסופו של יום לחתימתו של הסכם 1990, לפיו בעקרו של דבר, המשכורת הקובעת לצורך חישוב הגימלה של עובדי מקורות שהחלו לעבוד בחברה לפני 1.4.1984, תחושב על פי שיטת "המשכורת האחרונה" ואילו המשכורת הקובעת לעובדים שהחלו לעבוד לאחר מועד זה, תחושב על פי "שיטת הממוצעים". הסכם 1990 אינו תואם את הוראות התקנות, שכן כאמור לעיל, מכוחו הוקנו זכויות עדיפות, על אלה הקבועות בתקנון הקרן, לעובדי מקורות שהחלו עבודתם לפני 1.4.1984. על כן, הודיעה קרן מקפת בשנת 1993 על הפסקת יישום הסכם 1990 והחלת הקבוע בתקנון הקרן על כל עובדי מקורות. בעקבות הודעה זאת של הקרן הוגשה התובענה, מושא ערעור זה, לבית הדין קמא ביום 18.1.1994. הסכם 1995 - לאחר הגשת ההליך, היתקיים שוב משא ומתן בין הצדדים, בסופו נחתם הסכם נוסף ביום 1.2.1995 (להלן - הסכם 1995), בו נקבע הסדר זמני לתקופת בירור ההליך המשפטי. זאת, מבלי שמי מן הצדדים וויתר על טענותיו לעיצומו של סיכסוך. על פי הסכם זה המשיכו עובדי מקורות שהחלו עבודתם לפני 1.4.1984 לקבל זכויות עדיפות, שעיקרן בחישוב "המשכורת הקובעת" על פי שיטת "המשכורת האחרונה". יצויין, כי בהסכם 1995 התחייבה מקורות להפריש לקרן מקפת אחוז נוסף (1%) מעל דמי הגמולים הרגילים לתקופה מוגדרת בת 28 חודשים. כן סוכם על העברת סכום חד-פעמי של 2,244,522 ש"ח (להלן - הסכום החד פעמי) ועל ניכוי 3% מכל תשלום שישולם על ידי קרן מקפת לגימלאי מקורות. לבסוף הוחלט בהסכם 1995 על כינונו של "מנגנון היתחשבנות" עם מתן פסק דינו של בית הדין האיזורי, כדלקמן: אם תזכה מקורות בהליך, יהא על קרן מקפת להשיב למקורות את מלוא הסכומים שנוכו והופרשו מן הגמלאים והחברה על פי ההסכם; מאידך – אם תזכה קרן מקפת בהליך, תוקם ועדת שניים (יו"ר המזכירות הארצית ובא כוח הקרן) כדי לקבוע את גורלם של הסכומים העודפים ששילמה קרן מקפת לגמלאים מכוח ההסכם, ואשר עולים על הסכומים שהצטברו בגין ההפרשה הנוספת בגובה 1% והסכום החד פעמי. ניתן להווכח על נקלה, כי "מנגנון ההיתחשבנות" עליו הוסכם, אינו הסדר סימטרי מאוזן, שכפותיו מאויינות. הסכם 1995 בוצע עד למתן פסק דינו של בית הדין האיזורי ביום 11.6.2006. לאחר מועד זה ציין בא כוח קרן מקפת לפרוטוקול הדיון בפנינו, כי "יש לנו קבוצה של עובדים שפרשה מיולי 88 ועד דצמבר 92, בהם מקפת לא נגעה עדיין, מי שפרש עד 92 לא נמצא בקבוצת התובעים המערערים שלפנינו, הם כרגע ממשיכים לקבל לפי שכר אחרון ועניינם לא הוכרע. בהתייחס לאותם 628 מבין 1840 תובעים לערך שפרשו לפנסיה בתקופה שבין ינואר 93 לבין 30.09.2003 חדלה מקפת לשלם את התוספת החל מחודש יוני 2006 ומשתלמת להם פנסיה כסדרה לפי התקנון". עם זאת, הקרן טרם גיבשה החלטתה בשאלה אם לידרוש מהגמלאים שפרשו לאחר חתימת הסכם 1995 החזר ההפרש בין הגימלאות שהשתלמו לפי ההסכם לאלו שהיו משתלמות לפי עיקרון חישוב המשכורת הקובעת שבתקנון, היינו – "שיטת הממוצעים". לדברי בא כוח הקרן סכום זה עומד על כ- 107 מיליון ש"ח.
...
נמצאנו למדים, כי על אף העובדה שברוב רובה של התקופה הרלוונטית דמי הגמולים ששולמו עבור עובדי מקורות היו זהים לאלה ששולמו עבור עמיתיה האחרים של הקרן, גמלתם של חלק מעובדי מקורות, ובם המערערים 4, נקבעה החל בשנת 1960 ועד לשנת 2006 על פי שיטת "המשכורת האחרונה" ולא על פי "שיטת הממוצעים" שהונהגה בתקנון הקרן כבר ב - 1981 באשר לעובדים חדשים, והחל בשנת 1988 - בעניינם של כלל העמיתים.
חזרנו ועיינו באסמכתאות#_ftn7 שהביאו המערערים לטענתם, כי אין כל קשר בין האמור בתקנות לבין כשרותו של הסכם 1990, ומצאנו, כי שאני הכא - אין קשר בינן לענייננו ואין הן עוסקות בשאלה מה דינו של הסכם שנעשה על ידי הקרן, בניגוד לכללים שנקבעו בחוק ובתקנות לאישור הקרן ולניהולה.
גם טענה זו אין בידינו לקבל.
[13] סוף דבר לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בכלל ולטענות המערערים במיוחד, לא מצאנו לקבל את הערעור, והוא נדחה בזאת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 7391-05-11 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה נ.צ. (עובדים) נחמה אנג'ל נ.צ (מעבידים) ישראל סגל התובע 1. שמעון זאב שורקין ת.ז. 000277426 ע"י ב"כ: עו"ד שמואל פרלמוטר וליטל פרלמוטר הנתבעת 1. חברת חשמל לישראל בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד ניר גל וגרגורי דנוביץ פסק דין
אף המחוקק הסדיר במסגרת החוק לשינוי שיטת העידכון של פנסיה תקציבית תשע"ב-2012 (להלן: החוק) את אופן עדכונן של גמלאות עובדי הנתבעת, ומכוחו כל מי שלפני ה-1.1.2011 היה מדורג בדרגה 27 ומעלה (ובכלל זה התובע) קיבל תוספת קבועה בשיעור 8% מקיצבת הבסיס.
גם הסברו לשינוי הגרסה בין התביעה המתוקנת לבין התצהיר- כביכול הדבר נובע מהצמדה למדד, אינו יכול לעמוד.
...
הנה כי כן, טוענת הנתבעת, כי לא יכולה היתה נוכח הוראות הממונה ובעקבותיהן ההסכם הקיבוצי והחוק, ליתן לתובע דרגה 27+ ואולם מאידך גיסא, נוכח כל מנגנוני העדכון והפיצוי ובכלל זה תוספת 8 האחוזים, הרי שבסופו של דבר לא ניזוק.
מכל מקום, המידע שנמסר לתובע בזמן אמת לקראת פרישתו היה זה הידוע לנתבעת אותה עת על יסוד הסטוריית המגעים עם הממונה אף לענין זה. הכרעה לאחר שעמדנו על טענות הצדדים ועל הראיות שבפנינו , הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.
בנסיבות הענין לא שוכנענו כי התובע הוטעה על ידי הנתבעת או מי מטעמה בפגישה לקראת הפרישה או כי הנתבעת נהגה בו בחוסר תום לב ואף לא כי גם לו היה נחשף בפני התובע המידע בדבר שני המכתבים מ2006- לא היה פורש.
מכל מקום, אף לו היינו סוברים כי התובע הוטעה בחוסר תום לב על ידי הנתבעת בכך שלא נמסרו לו פרטים בדבר האפשרות שבסופו של דבר תואיל הנתבעת לקיים את הוראות הממונה, ואף לו סברנו כי הנתבעת הפרה את הסכם הפרישה כתוצאה מהוראות הממונה, איננו סבורים כי בנסיבות אלה זכאי התובע ל"פיצוי" בגין נזק שלטענתו (וכאמור לעיל , זו נדחתה) נגרם לו. פיצוי כאמור, יהווה למעשה , תשלום "בדלת האחורית" של מה שהממונה קבע כי הוא חריגת שכר.
בנסיבות הענין, בהתחשב באופיה של התביעה ובכך שההסכם עם התובע אכן לא קויים כפי שצפה, לא מצאנו לעשות צו להוצאות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 359/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. "מקורות" חברת מים בע"מ 2. המזכירות הארצית של ארגון עובדי חברת מקורות 3. שח"מ - שירותים חשמליים מכאניים חברה בת של מקורות חב 4. 1824 עובדים המפורטים ברשימה המצורפת לעתירה זו נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. "קרן מקפת" מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ 3. מדינת ישראל-היועץ המשפטי לממשלה 4. ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל עתירה למתן צו-על-תנאי בשם העותרים: עו"ד בעז בן צור בשם המשיבה 2: עו"ד אשר חלד; עו"ד אלישע שור; עו"ד ירון לסטרל בשם המשיבה 3: עו"ד קובי אמסלם בשם המשיבה 4: עו"ד דורון יפת ][]פסק-דין
ביום 1.1.1988 נכנסה לתוקף תקנה 41כו לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 הקובעת: "זכויות וחובות העמיתים בקופת גמל לקצבה לא ייקבעו אלא בתקנונה; לעניין זה, 'זכויות העמיתים' – לרבות הגדרת הזכאים והזכאויות, שיטת חישוב השכר הקובע, שיטת הצמדת הקיצבה, רכיבי שכר שכר הנכללים בבסיס הקיצבה ומועד תשלום הקיצבה. קופת גמל לקצבה לא תקנה לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה, אף אם שולם עבורם" (ההדגשה הוספה).
על אף האמור, הוסיפה קרן מקפת לכבד את הוראותיו של הסכם 1995, וחדלה מכך רק בעקבות חקיקתו של פרק ז'1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, אשר היתקבל במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג-2003.
...
לאחר שעיינתי בעתירה ובתשובות לה הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות על הסף.
העתירה נדחית על הסף.
העותרים ישלמו לכל אחת מהמשיבות 2 ו-3 את שכר-טרחת באי-כוחן, בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג באייר התשס"ז (01.05.07).

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2010 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

זאת בעוד אשר, מתן צו למניעת חתימה על הסכם קבוצי בעיניין שינוי שיטת הצמדת הגמלה, יהא בעל השפעה על כלל גמלאי חברת החשמל המקבלים פנסייה תקציבית, בכמה היביטים: ראשית, ההסכמות בין ההסתדרות, חברת החשמל והממונה על השכר, כורכות יחדיו את נושא שינוי שיטת הצמדת הגמלה, בנושא חריגות השכר והגמלה, כך שמתן סעד כנגד חתימת ההסכם, יהא כפי הנראה בעל השלכה על ביצוע החלטות הממונה על השכר מיום 21.8.2006, מיום 10.6.2009 ומיום 3.2.2010, בעיניין הפחתת רכיבי שכר וגימלה ובעניין הגשת תביעות השבה כנגד עובדים וגימלאים.
...
שקלתי את טיעוני הצדדים בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ובאתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות, מטעמים אלה: [א] הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בעניין מתן סעד זמני, אלא אם ההחלטה מופרכת על פניה (דב"ע נה/247-3 מנהל המרכז הרפואי שערי צדק – ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244).
נחה דעתי כי המקרה שלפני אינו ממין עניינים אלה.
סוף דבר – הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו