המבקשים 1-3 מדגישים, כי איחוד מועדי הבחירות המקדימות לראשות תנועת הליכוד ולרשימת הליכוד לכנסת מעניק יתרון מימוני בלתי הוגן למועמדים לראשות התנועה שמתמודדים גם על מקום ברשימה לכנסת, וכי משמעות פסק דינו של בית הדין העליון של הליכוד היא כי בזמן בחירות ניתן לשנות את כללי המשחק "תוך כדי תנועה".
המבקש 4, עו"ד ויסולי, מצטרף לטענות המבקשים 1-3 ומוסיף, כי ראיה מובהקת לכך שמחוקקי חוקת הליכוד התכוונו להפריד את מערכת הבחירות לראשות התנועה מזו של רשימת הליכוד לכנסת היא סעיף 140 לחוקת הליכוד, הקובע כי ועדת הבחירות וועדת הפיקוח לבחירת רשימת הליכוד לכנסת תהיה נפרדת ושונה מוועדת הבחירות וועדת הפיקוח לבחירות לראשות התנועה.
כפי שנאמר בעיניין כהן (והובא לעיל): "חזקה על חברי אותן אגודות, כי סברו וקיבלו עליהם מראש הכרעות של אותם טריבונלים, ובהכריע טרבונל שלא לרצונם אל להם לבוא לבית-המשפט ולבקש כי יתערב בהחלטות שנעשו."
המבקשים הפנו לה"פ (ת"א) 1306-01-10 יעקב גולדרייך נ' בנימין נתניהו (2010), בו נפסק כי בהיעדר שינוי חוקה, אין די שההחלטה, בנגוד לחוקה, התקבלה ברוב מכריע.
יתכן כי ההפך הוא הנכון וכי איחוד ההצבעות יביא יותר חברי מרכז לקלפיות (על החשיבות בבחירות מקדימות במפלגות ראו: איל בנבנישתי ומיכל גינוסר-לוי, "הבחירות המקדימות במפלגות לקראת הבחירות לכנסת והשפעתן על הדמוקרטיה בישראל", משפט וממשל ז', 207, 213 (תשס"ד).
לאור זאת, איחוד מועדי הבחירות אינו פוגע בזכות להבחר בהיבט זה.
אשר ללוחות הזמנים הקצרים להגשת מועמדות לכנסת - טענה נוספת של המבקשים בהקשר לזכות להבחר היא, כי לא יהיה בידם של חברים חדשים המעוניינים להגיש מועמדות לרשימת התנועה לכנסת, להתארגן, שכן רק לפני שבועיים פורסם ספר הבוחרים.
זהו כלל שנקבע הן בדיני התאגידים, הן לעניינים אחרים (ראו, למשל: ע"א 11533/05 קבוץ קלי"ה נ' זבולון הרטי (2009); ע"א 512/73 מרי – המחנה הרדיקלי הישראלי נ' ההסתדרות הכללית של העובדים (1973) וכן לעניין הכללת נושאים בחוק ההסדרים: בגץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט (2) 14 (27.09.2004)).
...
ראשית, טענה זו נזנחה בדיון הנוסף בבית הדין העליון, ורק מטעם זה דינה להידחות.
כדי להדגיש עד כמה מדובר בעניין פנים מפלגתי בסכסוך בין שני מחנות יריבים בתוך תנועת הליכוד אביא מדברי עו"ד ויזר בדעת המיעוט בפסק הדין השני של בית הדין (בפסקה 21):
"בשולי הדברים, איני יכול להתעלם מהתקפותיהם האישיות של היועץ המשפטי של הליכוד ושל מנכ"ל התנועה על חברי תנועה ועל חבר כנסת מכהן שנבחר ע"ח כלל חברי התנועה...מעבר לאופן ההתבטאות, הרי שבעלי תפקיד אלו אמורים לייצג את כלל חברי התנועה... יתרה מכך, תפקידם לוודא כי כל המתמודדים זוכים לתנאים שווים וליחס זהה. מבלי לקבוע מסמרות בנושא, התנהלותם והתבטאויותיהם בפנינו מעלות סימן שאלה בדבר יכולתם לנהוג כך ואני סבור כי על המוסדות המתאימים בתנועה לבחון את הנושא".
ומנגד, לאיזון התמונה אביא מדברים שנכתבו בבקשה לצו מניעה הראשון שביקש למנוע את פרסום תוצאות הבחירות:
"העותרים מגישים עתירה זו מתוך חשש כבד כי יו"ר המפלגה, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, יו"ר מרכז הליכוד ח"כ מר דני דנון והמינהלת, עושים שימוש ציני במנגנון התנועה כדי לייצר רווח פוליטי אישי עבורם וזאת תוך פגיעה בחוקת התנועה ורמיסת הרוח הדמוקרטית של תנועת הליכוד ברגל גסה. עתירה זו מוגשת מתוך תחושת בהילות וסיוע בית המשפט נדרש כדי למנוע הפיכת התנועה לרכושו הפרטי של ראש הממשלה"
מדובר בסכסוך פנים מפלגתי שעל בית המשפט למשוך ידיו ממנו.
סוף דבר
לאור כל האמור, לא מצאתי כי המבקשים הצביעו על עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין העליון של הליכוד או על עילה אחרת המחייבת למנוע את מועד הבחירות המאוחד ביום 31.12.14 - על כן, התובענה נדחית.
