מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שינוי סעיף הלאום האם אפשרי

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

ומכל מקום אף אם מדינת ישראל תחליט להפעיל את מידת החסד – הדבר אפשרי רק לעניין זכות המגורים בארץ, אולם לעניין אישור היהדות – משהובהרה ההטעיה והתרמית חובתו של בית הדין להודיע בשער בת רבים את המצב לאשורו, ועל משרד הפנים לבדוק ולעדכן את טעותו, אף אם אין לבית הדין סמכות חוקית ישירה להורות לשנות סעיף הלאום והדת במירשם האוכלוסין.
...
  מסיבה זו רישומה של המבקשת (מערערת מספר 1 בתיק זה) כמעוכבת נישואין יישאר בעינו בהעדר הוכחה על יהדותה, וכל הטענות נגד רישום זה נדחות על הסף.
פסק דין ומתן הוראות לאור כל האמור אין הערעור מתקבל, ובית הדין קובע כדלהלן: רישומה של המבקשת [פלונית] ואימה [אלמונית] כמעוכבות נישואין בעינו עומד.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

מזה כעשור מנהל העותר 1, פרופ' עוזי אורנן, מאבק משפטי לשינוי רישום סעיף הלאום בעיניינו.
לבסוף, גם האפשרות העומדת להם לבקש את מחיקת הרישום בפרט הלאום (תחת שינויו ל"ישראלי") ובכך לבוא על סיפוקם ולו באופן חלקי, מובילה למסקנה כי אין מקום לסטות מההלכה שנפסקה בעיניין טמרין.
...
בפסק הדין נדחה ערעורם של העותרים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את תביעת העותרים למתן סעד הצהרתי שלפיו הם בני הלאום הישראלי, וזאת על מנת שפסק הדין ישמש תעודה ציבורית לצורך שינוי פרט הלאום במרשם האוכלוסין בעניינם.
דין העתירה להידחות.
לאחר שבחנתי בקפידה את טענות העותרים הגעתי לידי מסקנה כי לא מתקיימים במקרה דנא התנאים לעריכת דיון נוסף, הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
ראשית, הרגישות הציבורית והמורכבות הרבה הטמונות בשאלת קיומו של לאום "ישראלי", הן שהובילו למסקנה כי ישנו קושי מוסדי בכך שבית המשפט ידון ויכריע בה, וכי מקומה הטבעי להתברר בזירות ציבוריות מחוץ לכותלי בית המשפט.
סוף דבר, העתירה נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בשנת 2012 הופקה לנטליה ואהרון תעודת גירושין גם על-ידי בית הדין הרבני במוסקבה, והגיטין האמורים אושרו בהחלטת בית הדין הרבני בתל-אביב, בה צוין כי "לאחר העיון בבקשה ובחומר שבתיק ביה"ד" נקבע כי אהרון התגרש מנטליה בבית הדין הרבני במוסקבה "כדת משה וישראל". בשנת 2016 פנו אגרונוב דנן למשיבה 1, רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "הרשות" או "המשיבה 1") בבקשה לבצע שינוי במירשם, באופן בו אליה ואנה ירשמו כיהודים בסעיפי הדת והלאום.
במצבים בהם המידע המופיע במירשם אינו משקף באופן מדויק את פרטיו של תושב פלוני, קיימת אפשרות לבצע שינוי ברשום, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 19ג לחוק המירשם הקובע כי: "שינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מיסמך שנימסר לפי הסעיפים 15 או 16 או על פי הודעה לפי סעיף 17 שהציגו יחד אתה תעודה ציבורית המעידה על השינוי; ואולם שינוי של מען יירשם גם על פי הודעה בלבד." מכאן, שעריכת שינוי או תיקון בפרט כלשהוא המופיע במירשם מחייבת, בין היתר, הצגתה של תעודה ציבורית המעידה על קיומו של שינוי כאמור.
...
סיכומם של דברים, משבחנתי את כלל המסמכים הרשמיים בענייננו - ביניהם הכתובה, אישורי הגירושין וההבהרות שניתנו לגביהם, מסמכי בקשת נטליה למעמד בישראל ומשקלם בנסיבותיה הקונקרטיות, אי-החלת הנוהל המדורג לגביה על אף קביעתה הפורמאלית כזכאית לשבות מכוח היותה בת זוגו של יהודי - וכן את יתר נסיבות המקרה שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי לפנינו צבר ראייתי שרשות סבירה הייתה מוצאת בו כבעל ערך הוכחתי מספק.
בהתאם לכך, מסקנתי היא כי אין כל מניעה בענייננו לרישומם של אליה ואנה כיהודים בסעיפי הדת והלאום במרשם.
ואולם, טענה זו הושמטה מסיכומיהם ונראה כי נזנחה, אם כי גם לגופם של דברים ולאור מסקנתי לעיל, מתייתר מאליו הדיון בה. סוף דבר התובענה מתקבלת, ובהתאם מוצהר בזאת כי המבקש 2 והמבקשת 3 עמדו במידת ההוכחה הדרושה לשם הקביעה כי הם בני הדת והלאום היהודיים, וזאת לצורך הרישום במרשם האוכלוסין ולפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

נכתב בחוות הדעת שבמקום שבו רשום לאום האם יש מחיקה, ועל המחיקה נכתב "יהודייה". ביום ט"ו באלול תשע"ו (18.9.16) היתקיים דיון נוסף במעמד כל הבגירים הנוגעים בדבר: האשה, אימה ואחותה.
אבל אף אם מדינת ישראל תחליט להפעיל את מידת החסד, הדבר אפשרי רק לעניין זכות המגורים בארץ, אולם לעניין אישור היהדות, משהובהרה ההטעיה והתרמית חובתו של בית הדין להודיע בשער בת רבים את המצב לאשורו, ועל משרד הפנים לבדוק ולעדכן את טעותו, אף אם אין לבית הדין סמכות חוקית ישירה להורות לשנות סעיף הלאום והדת במירשם האוכלוסין.
...
ולגוף פסק הדין חומר הראיות תומך במסקנה בדבר אי־יהדות המערערות, מכל מקום אין בו די להתיר נישואין לכתחילה ללא גט לאחר שצלחנו את משוכות הסמכות העניינית והמקומית, לעניין המותב שידון בבירור יהדותה של [ש'], נעיין בטענות שטוענות המערערות לגופו של פסק הדין.
בחינת הדברים יכולה להיות גם על פי פניית אחד מבעלי הדין לעיון נוסף בפסק דינו של בית הדין לאור עובדות חדשות שהתגלו, וכאמור בתקנה קכ"ט לתקנות הדיון: "(1) בעל דין זכאי בכל זמן לבקש דיון מחדש מבית הדין שדן בעיינו על סמך טענות עובדתיות או ראיות חדשות שלא היו ידועות לו בדיון הקודם." אך דבר זה אינו שייך לנידון דידן, שהרי המערערת אינה רוצה שבית הדין בטבריה יחזור ויעיין בפסק דינו, שהרי החלטתו מקובלת עליה.
בכפוף לכל האמור, הערעור מתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בראון בחקירתה נישאלה אם יתכן שבדיקות של המז"פ יתבררו כלא נכונות, והשיבה בכנות כי תיאורטית תמיד קיימת אפשרות שבדיקה תתברר כשגויה ויחד עם זאת – לא הוצג ולו בדל של ראיה שיש בו כדי לעורר ספק בממצאים המקצועיים של בראון לגבי המסמכים הספציפיים בהם עסקינן.
במחלוקת עובדתית זו אני מבכרת את תיאוריה של בנימין על פני תיאוריה המוגזמים והלא אמינים של גלינה בבהמ"ש. לא שוכנעתי כי בנימין איימה או צעקה עליה ולא שוכנעתי כי היא אלצה אותה לכתוב מכתבים "שיקריים". עוד יש לציין כי גלינה הגיעה למשרד הפנים פעם נוספת, חודשיים לאחר מכן, יחד עם רמיל (ביום 28/3/2005) ושם חתמה פעם נוספת על טופס ובו בקשה לשינוי סעיפי הדת והלאום.
...
התנהלות המל"ל – למרות שכבר קבעתי מעלה שדין התביעה להדחות לאור מסקנותי לגבי המסמכים – אדון כעת בהתנהלות המל"ל בכל הנוגע לתובעים, ואעשה זאת בהתאם לסדר הכרונולוגי של המהלכים לגבי כל אחד מהתובעים במובחן, ואזכיר כי הטענות לגבי המל"ל הן שהתנהלותו הרשלנית גרמה לשלילת הזכויות הסוציאליות של התובעים.
סיכום טרם סיכום - מהמקובץ עולה כי לא הוכחו נזקים ממוניים למי מהתובעים, למעט נזק לגלינה עקב אי קבלת קצבת הזקנה.
סיכום – אשר על כן, התביעה נדחית, אם כי לא אעשה צו להוצאות כנגד התובעים לאור עמדתי כי אף המל"ל אינו חף מכל פגם ביורוקרטי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו