שינוי נוהל בחירות יו"ר ההסתדרות

במסגרת התלונה תוארו המקרים שתוארו לעיל (ס"ק ו' לעיל), ארוע מיום 4.6.15, שיחה מיום 17.2.14, ארוע מיום 1.9.13, שיחת בירור בעקבות תלונת מלווים של מטופלת מיום 29.11.02, סיגנון פוגעני כלפי מטופלת (ארוע משנת 2016) וכן נטענו טענות בדבר פגיעה קשה באמון (לאור הגרסאות שניתנו בעיניין ארוע "רעל העכברים" וכן החתמת עובדים על עצומה תוך מתן מידע שגוי בנושא (כי מדובר בעצומה בקשר לבחירות לועד העובדים ולא בעצומה במסגרת ההליך המשמעתי כנגד העובדת)).

בהתייחס להגנת ההסתדרות על העובדת, נטען כי אין מדובר בסכסוך שראוי להתברר כסכסוך קבוצי, וכי הבקשה הוגשה מאחר שמדובר בעיניינה של יו"ר ועד העובדים שההסתדרות חפצה ביקרה.

אסותא הדגישה ששכרה של העובדת לא נפגע כלל (משכורת וגמול משמרות) וכי העובדת ממשיכה בפעילותה הארגונית מבלי שאסותא מערימה על כך כל קושי, לרבות התייצבות במקום העבודה לשם מטרה זו. כן הדגישה אסותא כי היתנהגותה של העובדת מהוה פגיעה קשה באמון, אשר אינה מאפשרת המשך יחסי עבודה תקינים ומהוה הפרה של נוהל ניהול סיכונים באסותא.

כלומר, במצב בו תלויה ועומדת בקשה לביטול פסק הבורר וגם תלונה במשרד הבריאות, כאשר תוצאת כל אחד מהליכים אלה יכולה להביא לשינוי במצבה של העובדת, אין מקום שנורה בשלב זה, על רקע מחלוקת בהליך העקרי לגבי פרשנות הסכם קבוצי במסגרת סיכסוך קבוצי, להחזיר את העובדת לעבודה, כשקיים סיכוי שגורם אחר יורה אחרת בשלב קרוב בעתיד.

...

בנוסף, מאחר שכנגד העובדת הוגשה גם תלונה למשרד הבריאות, שהתבקש לדון באירועים שפורטו לעיל בהרחבה, אזי ייתכן מצב בו אם תתקבל הבקשה ונורה על החזרתה של העובדת לעבודה סדירה בבית החולים, בתוך פרק זמן לא ידוע, תנתן החלטה שונה לגביה על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות (אם יגיעו למסקנה כי המעשים המיוחסים לעובדת מצדיקים נקיטת אמצעי משמעת כנגדה.

עם זאת וכפי שפירטנו לעיל, בנסיבות בהן עסקינן בטיפול רפואי, כאשר קיים סיכון לפגיעה במטופלים, בשים לב לכך שבשלב זה תלויה ועומדת כנגד העובדת גם תלונה במשרד הבריאות, שאף לו נתונה סמכות להורות על התליית עיסוקה של העובדת, לא מצאנו ליתן צו המורה על החזרת העובדת לעבודה.

סוף דבר – הבקשה לסעדים זמניים נדחית.

המפגש נערך בנוכחות יו"ר ועד העובדים דאז מזרחי שבמהלכו אף היתקיימו בחירות לועד המצילים.

במקביל לאותם מאבקי כוחות באגף החופים, מונה בחודש 3/17 יו"ר ועד עובדי הערייה, משה מזרחי, ליו"ר ההסתדרות במרחב חיפה, ובסמוך לאחר מכן פורסם כי וקנין יחליפו בתפקיד יו"ר ועד העובדים בערייה.

טענות המבקש בתמצית המיכרז הוא מיכרז "תפור" למידותיו של אמסלם, שנוהל במשוא פנים ואשר תוצאותיו ידועות מראש.

בבואנו לבחון אם מתן הסעד הזמני הוא הכרחי באופן המצדיק את התערבותנו בשלב מוקדם ולפני בירור התביעה, מצאנו כי אין בטענות כדי להצדיק מתן צו עשה שפירושו שינוי המצב הקיים – ביטול המיכרז, ביטול זכייתו של אמסלם, הרחקתו מתפקיד אליו מונה ואשר אותו כבר החל למלא לפני הגשת הבקשה, כמו גם פירסום וניהול הליכי מיכרז חדשים – כל זאת לאחר שעונת הרחצה ניפתחה.

...

על המבקש להפריכה מוטל הנטל להראות כי קיימת הצדקה לעשות כן. בענייננו, לא מצאנו מקום להסיק, נכון לשלב זה של הדיון, ובטרם נשמעו עדויות והוצגו בפנינו מכלול הראיות, שדרך פעולתה של ועדת המכרזים נגועה בפגמים כה חמורים כנטען.

בבואנו לבחון אם מתן הסעד הזמני הוא הכרחי באופן המצדיק את התערבותנו בשלב מוקדם ולפני בירור התביעה, מצאנו כי אין בטענות כדי להצדיק מתן צו עשה שפירושו שינוי המצב הקיים – ביטול המכרז, ביטול זכייתו של אמסלם, הרחקתו מתפקיד אליו מונה ואשר אותו כבר החל למלא לפני הגשת הבקשה, כמו גם פרסום וניהול הליכי מכרז חדשים – כל זאת לאחר שעונת הרחצה נפתחה.

לאור כל האמור והמפורט לעיל, הבקשה נדחית.

ד. בסעיף 7 להסכם 2009 – "הוסכם על פרישה של עובדים וסגירת פעילות יחידתית, לבצוע עד יולי 2009, עד למיצוי המכסה שהוסכמה כלהלן: ..." כאשר בסעיף 7ד' הוסכם כי "יתרת המכסה הכוללת לצמצומים (שלא תעלה במצטבר על 80 עובדים - סעיפים קטנים א-ה), תעשה תחילה במסגרת הסדר של פרישה מרצון. ...". ה. בהתאם להסכמות אשר גובשו בהסכם 2009, הודיעה הנתבעת, ליו"ר הסתדרות המעו"ף - נציגות העובדים בנתבעת, על רשימת העובדים המועמדים לפיטורים והפורשים מרצון.

סעיף 7ד' להסכם 2009 קובע בין היתר, כי פרישה מרצון ופיטורי צימצום יחד, קרי, יתרת המכסה הכוללת לצמצומים, לא תעלה במצטבר על 80 עובדים מכל הסניפים יחד של הנתבעת, וזה לשונו: "יתרת המכסה הכוללת לצמצומים (שלא תעלה במצטבר על 80 עובדים - סעיפים קטנים א-ה), תעשה תחילה במסגרת הסדר של פרישה מרצון. ..." סעיף 7ה' להסכם 2009 קובע, שבמקרה בו לאחר קבלת בקשות מצד העובדים לפרישה מרצון מכל הסניפים יחד, לא תושלם המכסה של 80 עובדים, החברה רשאית לגבש רשימת מועמדים לפיטורים עד להשלמת המכסה, וזו לשון הסעיף: "אם לאחר קבלת בקשות הפרישה בחינתן ואישורן ע"י ההנהלה יחד עם העובדים הקבועים המפוטרים מב"ש, חיפה ומנהלי הלקוחות לא תושלם המכסה של 80 עובדים, תגבש החברה רשימת מועמדים לפיטורים עד להשלמת המכסה:

חוץ מדברי העובד מר אבי אבו עליהם חזר ח"כ גפני בדבריו, לא ניתן לדעת, על מה הסתמך יו"ר וועדת הכספים כאשר נקב במספר המפוטרים בלשון "עבר". כאשר נישאלה על כך עמליה, העדה מטעם הנתבעת, במסגרת חקירה נגדית הסבירה העדה: "אנחנו ב8/09 עדיין ההסכם הקבוצי היה בתוקף והיינו אמורים לסיים את הליך הצמצום בסוף 2009, ב-8/09 היינו לאחר רוב הפיטורים באמצע השינויים וקבלת ההחלטות וכנראה שהוא ציין את המאקסימום ואת מה שרצוי. זה מה שאני מבינה ממה שכתב שם" (עמ' 36 שורה 4 לפ').

שהרי כבר ביום 18.6.2009, זמן רב לפני שהתובע הציג מועמדות לבחירות ועד העובדים, התובע קיבל הזמנה לשימוע בדבר כוונה להפסיק עבודתו בנתבעת (חברי הוועד הקודם התפטרו ביום 23.6.09 ראה-נספח דהן/27).

...

לאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים, כי אין כל קשר בין פיטורי התובע להיבחרו לוועד העובדים בנתבעת.

לאור כל זאת, לא מצאנו כל פגם בהליך הפיטורים שנעשה לתובע, ועל כן התובע לא זכאי לפיצוי כספי כלשהו בגין הליך פיטוריו מהנתבעת.

אשר לחיוב התובע בהוצאות בגין דחיית תביעתו - על אף האמור בסעיף 19 בהחלטה מיום 6.12.2010, ולמרות התוצאה אליה הגענו בפסק הדין, החלטנו שלא למצות את הדין עם התובע בכל הקשור בהוצאות ונסתפק בחיובו בתשלום הוצאות הנתבעת בסך 2,500 ₪ תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

בהליך הקודם שהתנהל בין הצדדים (ס"ע 36822-11-11) בפני כב' הנשיא שפיצר - טען אבי אדרי בתצהירו: "... שהבחירות נערכות בצל עימות ארוך ימים אשר קיים ביני, כיו"ר איגוד התחבורה, אשר מופקד, כאיגוד מקצועי, על יצוגם של עובדי אל על מטעם ההסתדרות, ובין מזכיר נציגות עובדי אל על ... ואשר בא בין היתר ליידי ביטוי בהליכים משפטיים שיזם האחרון כנגד ההסתדרות, בקשר עם תקנון הבחירות לאיגוד. כמו כן ניטשה מחלוקת פנים ארגונית, בנוגע לסוגיה של שינוי תקנון הבחירות למועצת עובדי אל על, אשר שונה על ידי האגוד המקצועי וההסתדרות, תוך היתנגדות עזה של מזכיר נציגות העובדים...". אבי אדרי אישר בחקירתו הנגדית כי יש לו "מחלוקות מקצועיות" עם התובע (עמ' 53 לפרוטוקול).

בתשובה לשאלת הדיילת הזמנית לגבי המועמד הנבחר על ידי המיגזר השיב מר ברק: "... אנחנו ברמת העיקרון מיוצגים בכל הנוגע לחוזה העבודה בצורה פורמלית על ידי מש"ב נבחר וזאת על פי נהלי ההסתדרות. כאשר חוזה העבודה יפתח אנחנו נהיה שותפים מלאים בו וזאת על פי הבטחה שקיבלנו מההסתדרות" (ההדגשה הוספה).

...

לאור המסקנות שפורטו לעיל, המסקנה המתבקשת היא כי אין כל הצדקה לבטל את הליך הבחירות.

סוף דבר לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בנסיבות אלה אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבע ניר צוק הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

לטענת המדינה מדובר בשביתה בלתי מוגנת, ולדבריה, מדובר בשביתה פוליטית, שכן עיתויה, "ערב הבחירות", נועד להטיל לחץ בלתי לגיטימי על מקבלי ההחלטות בתקופה רגישה זו, תוך מטרה שהחלטות שתתקבלנה תשפענה השפעה מכרעת על יכולותיה וחופש הפעולה של הממשלה אשר תיבחר.

מטעם המשיבה העידה הגב' אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות.

סוג השביתה או העיצומים: על מהותה של השביתה הכלכלית עמד הנשיא אדלר בעיניין עס"ק 23/07 חברת החשמל לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית החדשה ניתן ביום 10.10.2007 (פורסם במאגרים האלקטרוניים) תוך שהטעים: " 'שביתה כלכלית' - מדובר בשביתה שעילתה מאבק מקצועי והגנה על תנאי עבודה, והיא שביתה מותרת בעיקרה. השביתה הכלכלית הוכרה כלגיטימית מאז ימיה הראשונים של המדינה. דרך כלל, פורצת שביתה מסוג זה במסגרת משא ומתן לחתימת הסכם קבוצי חדש, דרישה לשפור תנאי עבודה, מניעת פגיעה בהם, וכל כיוצא באלה. המשפט הישראלי הטיל מיגבלות מועטות על השביתה הכלכלית, תוך שאימץ את הכלל לפיו הפגיעה במעסיק אינה טעם מספיק לאסור את השביתה. בבואו להכריע בחוקיות השביתה הכלכלית, אמון בית הדין על בחינת מידתיותה, תוך עריכת האיזונים הנדרשים בין חירות השביתה לבין זכויות יסוד אחרות המונחות על הכף" בהקשר זה, קבעה השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ניתן ביום 28.4.2011 (פורסם במאגרים האלקטרוניים): "השביתה המוכרת המובהקת היא 'השביתה הכלכלית', שנועדה לשפר את תנאיו הכלכליים של העובד. שביתה מסוג זה מוחזקת כאמצעי מקובל ולגיטימי להשגת המטרות העומדות ביסוד יחסי העבודה הקבוציים. זוהי שביתה 'המכוונת דרך כלל כנגד המעביד המבקש לפגוע בזכויות העובדים או המסרב לשפר תנאי עבודתם, שביתה שאפשר שתהיה מכוונת גם כנגד הריבון כשזה פועל במעמדו כמעביד או כאשר הוא מבקש להתערב, תוך ניצול כוחו השלטוני, לשינוי הסדרים קיימים ביחסי העבודה בין העובדים והמעבידים או למנוע הסדרים כאלה'... השביתה הכלכלית משמשת אמצעי שנועד, בעקרו, לאזן פערי כוחות בין העובד למעביד. המאפיין את השביתה הכלכלית הוא תכליתה - שיפור או מניעת פגיעה באינטרסים כלכליים של העובד... השביתה הכלכלית מוחזקת כלגיטימית, וזוכה להגנת החוק, בכפוף לקיום התנאים שהדין מעמיד לענין זה". עסקינן בשביתה כלכלית ולא פוליטית, שכן עומס עבודה נוסף שיוטל על האחים והאחיות פוגע בזכויותיהם ובתנאי עבודתם.

מעדויות הצדדים עולה, בין היתר, כי עקב אי איוש של תקנים שהוקצו, הסטה של אחיות, למשל, למכונים, אשר אין בהם מיטות אישפוז, וכן העדר תיקנון של מיטות שאינן ברישיון (מיטות במסדרונות בתי החולים) נוצר עומס עבודה בלתי נסבל על האחים והאחיות ועל כך מתווסף אף הנטל של הנהלים, ההנחיות ועניין האקרדיטציה.

...

מידתיות העיצומים ומאזן הנוחות: על עקרון מידתיות השביתה נפסק בפסק הדין בס"ק (ארצי) 21/07 האוניברסיטה העברית בירושלים - ארגון הסגל האקדמי הבכיר, ניתן 14.1.2008 (פורסם במאגרים האלקטרוניים), כי: "גם חירות השביתה הכלכלית, ככל זכות יסוד חוקתית אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית במובן זה שעל בית הדין לאזנה עם זכויות, אינטרסים ושיקולים אחרים. ... בבואו לשקול האם יש מקום להטיל מגבלות על חירות השביתה יידרש בית הדין, בין השאר לבחינת עילת השביתה, התנהלות הצדדים במשא ומתן ותום ליבם, לשלב בו מצוי המשא ומתן ולהשלכת מתן או אי מתן הצווים על קידומו. כן תשקל חומרת הנזק המצטבר הנגרם מן השביתה ואוכלוסיית הניזוקים הימנה; האם נגרם נזק בלתי סביר ובלתי הדיר למעסיק, לצדדים שלישיים ולציבור, ומשך השביתה בצד האמור יבחן בית הדין, האם בידי המעסיק אמצעים להתמודד עם השביתה והאם הוא עשה שימוש באותם אמצעים או חלקם, טרם הבאת הסכסוך לפיתחו של בית הדין בבקשה למתן צווי מניעה" בכפוף למפורט להלן, לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשת המשיבה להסיר את המגבלות החלות על השביתה כיוון שיהיה בכך כדי לסכן חיי אדם.

עם זאת, מאחר שיש לאזן בין זכות השביתה אל מול הזכות לחיים והחשש לפגיעה בבריאות הציבור בחלק מהעיצומים, אנו קובעים כי על האחים והאחיות במבקשת ובשירותי בריאות כללית, לפעול כדלקמן: להמשיך ולתת חיסונים כפי שנהגו טרם העיצומים (כאמור בעמ' 17-16 לנספח 1 לבקשת המדינה להגשת תצהירים משלימים מיום 8.8.19).

סוף דבר: משמדובר בעיצומים הבאים בגדר "שביתה מוגנת" אנו מתירים את העיצומים שננקטו על ידי האחים והאחיות בכפוף לפעולות שלא הותרו במסגרת העיצומים, כמפורט לעיל.