שינוי מיקום השצ"פ על גג המרתפים ללא שינוי בגודלו

בסופו של דבר ביום 21.09.1966 נרשמה מישפחת לינצ'בסקי כבעלת זכות חכירת משנה ב-444 מ"ר משטח המקרקעין ואילו למשפחת גרשוני נותרו 445 מ"ר. עניין זה נתמך בשתי ראיות חפציות: על פי מפת חלוקת המקרקעין לאחר ההפקעה [מוצג 16 לתיקיית מוצגי התביעה] ועל פי חוזה הרכישה של מישפחת עוזר [מוצג 20 למוצגי הנתבעים], עולה כי נקבעה החלוקה הבאה במקרקעין: מישפחת גרשוני - 445 מ"ר במיגרש א. מישפחת לינצ'בסקי – 444 מ"ר במיגרש ב. מיגרש השצ"פ - 130 מ"ר במיגרש ג. בחלוף השנים זכויותיה של מישפחת לינצ'בסקי הועברו לבתם, גב' אסתר יערון.

הצדדים מאשרים כל צד למישנהו כי ידוע להם שהיום ההפקעה של העיריה בשטח ג' כמפורט בנספח ב' בכתב התביעה מתייחס רק לגבי שטח של 22 מ"ר בלבד, ולכן כל עוד שטח ההפקעה של 22 מ"ר לא ישתנה זכויות הבניה החזקה והשמוש של כל אחד מהצדדים יהיה לגבי שטח של 498.5 מ"ר בכפוף לאמור בסעיף 6 להלן יוגדלו ו/או יוקטנו השטחים, זכויות הצדדים ישתנו במידה שווה.

תעוד למרפסת מופיע רק לאחר חתימת הסכם הפשרה, במסגרת הבקשה להיתר בניה שאושרה ביום 27.08.1984, שם היא מסומנת בעט, במסגרת תכנית שינויים למרתף [עמ' 27-26 ל-ת/1].

במכתב זה שנשלח ביום 19.07.1985 צוינה עבודה ללא היתר לגבי "מרפסת עם מעקה ללא גג", בצד הצפון מזרחי בקומת הקרקע [עמ' 30 ל-ת/1].

להצדקת דרך פעולתם מתבססת מישפחת עוזר על החלטת רשמת ההוצאה לפועל לפיה נמצא במדידה שנערכה כי הגדר ממוקמת במרחק של 3.02 מטרים מקיר הבית [החלטה מיום 02.08.2018, מוצג 44 למוצגי הנתבעים].

המונח "נתבעים" לא יכול להתפרש אלא כמתייחס לבני אדם קונקריטיים, ובמקרה זה לגברת עוזר ז"ל ומר עוזר ז"ל. חזוק לכך עולה מלשונו של סעיף 6 להסכם הפשרה, הגורסת כי במקרה של שינוי עתידי בשטח המקרקעין שיקטין את חלקם של הנתבעים או חליפיהם, על התובעים או חליפיהם להעביר לראשונים מקרקעין בגודל שישמור על החלוקה השווה.

...

אני מחייב את הנתבעים להקים גדר חלופית (במקום החיץ הקיים היום) שתעבור בקו ישר ובמרחק של 30 ס"מ מהקיר המזרחי של ביתם (גרם המדרגות בקומת הקרקע) ותיצור שני מגרשים שווים בשטח 498.5 מ"ר כל אחד.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בהיקף ההליך אני מחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות משפט – אגרת בית משפט כפי ששילמו התובעים (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין) ושכר המומחית גב' יואלי כנגד קבלה.

עוד אני מחייב את הנתבעים בשכר טרחת באי כוח התובעים בסך 75,000 ₪.

10.2 שינוי יעוד מאיזור מגורים ג' לשטח צבורי פתוח.

10.5 שינוי של הוראות בדבר בינוי ועיצוב אדריכליים, כולל שינוים בגובה מבניין בן 15 קומות מגורים +קומה טכנית בגג+ קומת כניסה כפולה מעל 3 קומות מרתף, ל – 24 קומות מגורים + קומה חלקית לדירות גג+ חדרים טכניים על הגג מעל קומת כניסה כפולה מעל 4 קומות מרתף.

10.9 שינוי הגודל המירבי האפשרי של מחסני הדירות ל – 10 מ"ר. 10.10 קביעת תנאים למתן היתרי בניה ואכלוס.

...

משכך, הנני קובעת כי שווי הבעלות הכולל בגין הדירה עומד על סך של 1,0011,150 ₪ (30 מ"ר דירה X 25,680 ₪ + 75 מ"ר חצר X 3,210 ₪ = 1,011,150 ₪ ) וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 27/10/15 ועד היום.

סוף דבר: אשר על כן הנני קובעת יש להורות על פינויה של הנתבעת מהמושכר וזאת, בכפוף לתשלום דמי פיצוי בסך של 505,575 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 27/10/15 ועד היום וכן, סך 50,000 ₪ בגין הוצאות העתקה (שני הסכומים ביחד להלן: "דמי הפינוי").

על מנת לאפשר לדיירת התארגנות לשם פינוי המושכר הנני קובעת כי הפינוי יהיה בתוך 3 חודשים מהיום, כמו כן הנני קובעת כי סך השווה ל – 20% מדמי הפינוי ישולמו לנתבעת בתוך 30 יום מהיום ויתרתם תשולם לה במועד הפינוי ובכפוף לפינוי.

יצויין כי בנוסף למושכר נשוא התביעה, שכרו בעבר הנתבע 1 ואישתו לשעבר את הדירה הממוקמת מעל המושכר בהסכם שכירות בלתי מוגנת מיום 15/4/1979.

10.2 שינוי יעוד מאיזור מגורים ג' לשטח צבורי פתוח.

10.5 שינוי של הוראות בדבר בינוי ועיצוב אדריכליים, כולל שינוים בגובה מבניין בן 15 קומות מגורים +קומה טכנית בגג+ קומת כניסה כפולה מעל 3 קומות מרתף, ל – 24 קומות מגורים + קומה חלקית לדירות גג+ חדרים טכניים על הגג מעל קומת כניסה כפולה מעל 4 קומות מרתף.

כך, באותו עניין לא היתה מחלוקת כי לדיירת נימסרה מלכתחילה הדירה כולל התוספות וכן מפורשות לא היתה מחלוקת כי לא היא היתה זו אשר הוסיפה את השינויים וזאת, בנגוד מוחלט למצב בתיק לפני בנסיבות בהן הנתבעים הם אלו אשר הוסיפו את השינויים ויתרה מכך, התובעת לא ישבה בחיבוק ידיים אלא נקטה כנגד הנתבעים בהליכים על פי כל דין- אזרחיים ופליליים בגין כך. הכללת החצר כחלק מן המושכר - באשר להכללת החצר הרי שהצדדים חלוקים הן בשאלה העקרונית באשר לעצם הכללת החצר כחלק מן המושכר והן בשאלת גודלה של החצר.

...

עת נדרש בית המשפט המחוזי לפיצוי הופחת הפיצוי לסך של 70,000$ ולעניין דמי ההעתקה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי כי: "משהופחת סכום הפיצוי, יש להפחית אף את ההוצאות בגין העברת הדירה, דמי תיווך וכיו"ב. סכום זה לא הוכח על ידי המשיבים ועל כן יעמוד, על הדרך האומדן וכפי שאף עשתה הערכאה הדיונית, על 5,000$." וביישום לענייננו – בהתבסס על קביעות הפסיקה בדבר הדרך בה יש לחשב את הפיצוי ובהינתן בסיס שווי הבעלות כפי שנקבע על ידי לעיל, הנני קובעת כי יש לפסוק לנתבע פיצוי בשווי דמי מפתח מלאים- לפי חישובם בשיעור 60% משווי הבעלות- ובסך 616,320 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 27/10/15 ועד היום.

סוף דבר: אשר על כן הנני מורה על פינויים של הנתבעים מהמושכר וזאת, בכפוף לתשלום דמי פיצוי לנתבע 1 בסך של 616,320 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 27/10/15 ועד היום וכן, סך 50,000 ₪ בגין הוצאות העתקה (שני הסכומים ביחד להלן: "דמי הפינוי").

על מנת לאפשר לדייר התארגנות לשם פינוי המושכר הנני קובעת כי הפינוי יהיה בתוך 3 חודשים מהיום, כמו כן הנני קובעת כי סך השווה ל – 20% מדמי הפינוי ישולמו לנתבע 1 בתוך 30 יום מהיום ויתרתם תשולם לו במועד הפינוי ובכפוף לפינוי.

בית משפט השלום ברמלה ת"א 70782-11-16 וגשל ואח' נ' מורג סלע ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופט זכריה ימיני מבקשים 1. גדי וגשל ת.ז. 050693779 2. בת שבע וגשל ת.ז. 051891570 משיבים 1. תמר מורג סלע ת.ז. 027707876 2. חן סלע ת.ז.058734013 חלטה בבקשה לצוו מניעה זמני בעלי הדין מתגוררים ביישוב מכבים בשני מגרשים סמוכים וגובלים. בתיהם של בעלי הדין בנויים בקוו ביניין 0. המשיבים הגישו בקשה לתוספת בנייה לביתם בקוו ביניין 0, בלי שקבלו את הסכמת המבקשים לתוספת בנייה זו. לטענת המבקשים, היה צורך לקבל את הסכמתם לבנייה בקוו ביניין 0, ותוספת הבנייה אותה בונים המשיבים גורמת להם למיטרד ליחיד, ועל כן יש ליתן צו מניעה זמני נגד המשיבים שיימנעו מבניית תוספת הבנייה. כללי: בעלי הדין: 1. המבקשים הם בעלי הזכויות במיגרש 602 בגוש 5325 ביישוב מכבים (להלן-"היישוב"). שטח המיגרש 491 מ"ר, ועליו בנוי ביתם של המבקשים. מיגרש 602 ידוע כיום כחלקה 97 בגוש 5325, וזכויות המבקשים רשומות לישכת רישום המקרקעין. 2. המשיבים הם בעלי הזכויות במיגרש 603 בגוש 5325 ביישוב. שטח המיגרש הנו 504 מ"ר ועליו בנוי ביתם של המשיבים. מיגרש 603 ידוע כיום כחלקה 96 בגוש 5325, וזכויות המשיבים רשומות בלישכת רישום המקרקעין. 3. שני המגרשים מצויים ביישוב בחלק המכונה "שלב ג' ". העובדות העולות מהמסמכים שצרפו הצדדים לתיק בית המשפט: 4. בשנת 1990 הגישה ה"עמותה לקידום ולפיתוח מכבים ישוב קהילתי-שלב ג' " (להלן-"העמותה") בקשה לבניית בית מגורים על מיגרש 603. בבקשה להיתר הוגדר המבנה שבנייתו התבקשה "ביניין מגורים חד משפחתי (דגם יהודה 820) 18 בתים". מהבקשה להיתר עולה כי לבית המתוכנן במיגרש 603 היה קיר בקוו בנין 0 עם הבית במיגרש 602. ביום 8.5.1990 נתנה הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה לודים היתר בנייה לבניית הבית במיגרש 603. (להלן-"ההיתר הראשון") מעיון בתכנית הבנייה עולה כי הותרה בנייה בקוו ביניין 0 עם מיגרש 602 באורך כולל של 12.3 מ'. 5. בעת שהגישה העמותה את הבקשה להיתר בשנת 1990 הייתה בתוקף תכנית מתאר גז/3/165 (להלן-"תכנית 3"). 6. ביום 7.2.1991 פורסמה תכנית מתאר גז/4/165 (להלן-תכנית 4"). בסעיף 4 לתכנית נכתב כי התכנית אינה משנה את תכנית גז/2/165 שפורסמה למתן תוקף ביום 21.9.1986. על פי "טבלת אזורים שימושים והגבלות בנייה" המצויה בסוף התקנון לתכנית נרשם במפורש כי באיזור מגורים א' (איזור מגורים בו נמצאים המגרשים): "תותר העמדת בתים בקוו בנין "0" בגבול המשותף לבתים צמודים או בודדים, הכל לפי תכנית בינוי". 7. את מיגרש 603 רכשו מהעמותה כהן בטינה ובועז, אשר קיבלו ביום 8.5.1992 היתר בנייה לבניית תוספת בנייה בשטח 30.5 מ"ר, אך לבנייה זו לא הייתה כל השפעה על קו הבניין שהיה באותה עת בין שני המגרשים. 8. ביום 29.10.1992 פורסמה למתן תוקף תכנית מתאר גז/מד/5/165 (להלן-"תכנית 5"), תכנית אשר חלה על שני המגרשים, הכלולים בשטח התכנית. בפרק ב' של התקנון לתכנית נכתב כדלקמן: "תכנית זו בתחום גבולות התוכניות גז/2/165 וגז/4/165, אינה משנה את הנחיות התכניות הנ"ל, ומטרותיה: 1. לקבוע מחדש איזורים לשימושים שונים בתחום התכנית. 2. לקבוע הוראות והגבלות בניה בתחומים הנ"ל. 3. עקב פיתוח שלב ג', משנה תכנית זו מיקום וגודל שטחים ומס' יחידות מ-403 ל-411. כל זאת מבלי לפגוע במטרות המקוריות." (ההדגשה שלי - י.ז.) ואכן, ב"טבלת איזורים ושימושים והגבלות בניה" המצויה בסוף התקנון נכתב כי לגבי מגרשים 517 עד 883 נקבע כי קו בניה קדמי הנו 4 מ', קו בנייה צדדי הנו 3 מ' וקו בניה אחורי הנו 4 מ'. בעיניין קו בנייה 0 נקבע כי בנייה בקוו ביניין 0 מותנה בהסכמת השכן. יש לציין שהגבלה זו רשומה ליד הבנייה המיועדת לחניה, כאשר לגבי מגרשים 10 עד 370 רשומה הגבלה זו ליד הבנייה בקומה ראשונה ושנייה. אך אין כל הגיון להתיר בניית שטחים עקריים בקוו ביניין 0 ללא הסכמת השכן, ולגבי בניית חניה בקוו ביניין 0 יש צורך בהסכמת השכן, מכיוון שבדרך כלל בניית חנייה בקן ביניין 0 אינה גורמת למיטרד, אך בניית בנייה למגורים בקוו ביניין 0 עשויה לגרום למיטרד. 9. ביום 12.6.2003 פורסמה למתן תוקף תכנית מר/מד/75/165 (להלן-"תכנית 75"), תכנית אותה יזמה ותכננה הוועדה המקומית לתיכנון ולבנייה מכבים-רעות. בסעיף 7.3 לתכנית נכתב כי "במקרה ותתגלה סתירה בין הוראות תכנית זו לבין הוראות תכניות אחרות החלות על שטח התכנית, יחייבו הוראות תכנית זו, למעט באזורים בהם יש שינוי יעוד קרקע חקלאית, דרך, שטח לשמורת נוף ונופש, לשצ"פ ודרך". בסעיף 10 לתכנית נכתב כי מטרת התכנית היא לעדכן, לשנות, להוסיף ולקבוע מחדש את הוראות והגבלות בנייה בתחום התכנית. בסעיף 15.6 לתכנית 75 נקבעו קוי הבניין, כאשר קוי הבניין בשלב ג' (שלב בו נמצאים המגרשים) נשמרו קוי הבניין שהיו בתכנית 5. אלא שבסעיף 15.6.4 נקבע בתכנית כי: "בכל מקרה בו ניבנה ביניין לפי קו ביניין אשר היה חוקי לפי תב"ע קודמת לתיקון זה, יהיה קו הבניין הקו הקיים." בהתאם לתכנית 5 בנייה בקוו ביניין 0 חוקית רק אם התקבלה הסכמת השכן. 10. בשנת 2009 רכשו המשיבים את הבית במיגרש 603, והגישו בקשה להיתר בנייה עם בנייה בקוו 0, בלי לבקש את הסכמתם של המשיבים. הבקשה כללה הרחבת קומת קרקע בבית קיים, בניית מרתף, חניה מקורה ומצללה לא מקורה. באותה עת היו המבקשים בחו"ל, כך שלא יכלו להיתנגד לבנייה. כשהגיעו המבקשים חזרה ארצה וראו את הבנייה, שתקו, שכן באו למעשה עשוי. היתר הבנייה הנוכחי: 11. ביום 21.8.16 הגישו המשיבים לועדה המקומית לתיכנון ולבנייה מודיעין-מכבים-רעות (להלן-"הועדה המקומית") בקשה להיתר בנייה לבניית פרגולה בקומת קרקע, שטח בקומה א', שינוי חזיתות והגבהת הגג. משמעות הבקשה היא בניית תוספת בנייה בקומה א' שמעל לקומת קרקע בקוו בנייה 0. הועדה המקומית החליטה ביום 21.6.16 ליתן למשיבים היתר בנייה, והמשיבים קיבלו את היתר הבנייה ביום 6.11.16. 12. ביום 15.11.16 שלח המשיב 2 הודעת ס.מ.ס. למבקש 1 בנוסח כדלקמן: "גדי שלום. מחר בבוקר אנחנו מתחילים לשפץ את הבית. אני מיתנצל מראש על הרעש ואי הנוחות. חן השכן. אשמח לדעת מה אתם עומדים לעשות." (ההדגשה שלי - י.ז.) 13. המבקשים פנו אל המשיבים בשאלה מה מהות השיפוצים שברצונם לבצע בבית, אך לא קיבלו תשובה לשאלה זו. על כן פנו המבקשים לעו"ד מאירי, אשר בדקה את תיק המגרשים בועדה המקומית, והתברר לה שהמשיבים קיבלו היתר בנייה לבניית תוספת הבנייה בביתם. מדרישות הועדה המקומית לפני מתן היתר הבנייה עולה לכאורה שהועדה המקומית לא ביקשה לקבל את הסכמת המבקשים לפני מתן היתר הבנייה למשיבים לבנות בקוו ביניין 0. 14. ביום 23.11.16 פנתה עו"ד מאירי לועדה המקומית בדרישה לבטל את היתר הבנייה מאחר ולא התקבלה הסכמת המבקשים לבנייה בקוו ביניין 0. מכתב זה נימסר לועדה המקומית ולמחלקה המשפטית של הערייה בו ביום. לא הוצג בפני כל מכתב תשובה של הועדה המקומית לפנייה זו. 15. ביום 23.11.16 פנתה עו"ד מאירי במכתב אל המשיבים ודרשה מהם שלא להתחיל בבניית תוספת הבנייה, מאחר והיתר הבנייה שניתן להם ניתן שלא כדין. מכתב זה נימסר ביד למשיב מס' 2 ביום 24.11.16 שעה 19:10. ביום 30.11.16 השיב ב"כ המשיבים לעו"ד מאירי על מכתבה, ובמכתב מיום 30.11.16 הפניתה עו"ד מאירי את ב"כ המשיבים לתכניות מתאר רלוואנטיות ולהוראות בתכניות אלו. 16. ביום 6.12.16 הגישו המבקשים ערר על החלטת הועדה המקומית ליתן למשיבים היתר בנייה לבנייה בקוו 0. הבקשה לצוו מניעה זמני: 17. ביום 30.11.16 הגישו המבקשים את בקשתם זו לצוו מניעה זמני וטענו כי היתר הבנייה לבנייה בקוו 0 ניתן להם שלא כדין, מכיוון לא ביקשו את הסכמתם לבנייה בקוו ביניין 0, ובכך נעשתה כנגדם עוולה של הפרת הוראה חקוקה. כן טענו שהבנייה בקוו ביניין 0 תיגרום להם להפרעה לאור השמש, תיגרום להם להפרעה להנאה מביתם ותגרום לירידת ערך הבית, מתן היתר הבנייה והבנייה עצמה פוגעים בקניינם של המבקשים, דבר המנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, לא קיים כל שהוי בהגשת הבקשה, ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. 18. מאחר וניתן היתר בנייה, וקיימת חזקת התקינות של המעשה המנהלי, קבעתי את הבקשה לדיון במעמד הצדדים. מאחר והיה צורך למנוע קביעת עובדות בשטח ולאפשר למשיבים להגיש תגובה, קבעתי דיון דחוף בבקשה ליום 5.12.16. 19. ביום 5.12.16 לפני הדיון הגישו המשיבים את תגובתם לבקשה למתן צו מניעה זמני, וביקשו לדחות את הבקשה מהנימוקים כדלקמן:

...

סבור אני שיש לדחות טענה זו שכן הלכה מושרשת היא מאז ע"א 140/53 אדמה חברה בינלאומית בישראל בע"מ נ. לידיה לוי, פ"ד ט' (שניתן ביום 31.10.1955) שאת המעשה המנהלי ניתן לתקוף בתקיפה עקיפה גם בבית משפט שאינו בית משפט מינהלי.

שכן אם לא ביקשו את הסכמת המבקשים לבנייה בקו בניין 0, פעלו בניגוד להוראות תכניות 5 ו-75, ואם ידעו שהמבקשים מתנגדים לבנייה בקו בניין 0, מדוע הגישו את הבקשה להיתר ומדוע החלו בבנייה בקו בניין 0, כשהם יודעים שהמבקשים מתנגדים לכך? על כן סבור אני שמי שהתנהג בחוסר נקיון כפיים לכאורה הם המשיבים.

מאזן הנוחות: סבור אני שלעת הזאת מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבנות או להמשיך לבנות תוספות בנייה לביתם שהיא בתחום 3 מ' מקו הבניין בין מגרש 602 לבין מגרש 603, וזאת עד לקבלת היתר בנייה כדין לבנייה זו. את הבנייה הכלולה בהיתר הבנייה שקיבלו המשיבים מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מכבים-רעות-מודיעין שהיא מעבר לקו הבניין הצדדי והרחוקה מ-3 מ' מקו הגבול הנ"ל רשאים המשיבים להמשיך לבנות.

מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריכים שונים, החל מיום 28.6.20 ועד ליום 14.3.21, הנאשמת ביצעה במקרקעין שברחוב הגפן 17 בישוב עומר, הידועים כגו"ח 38567/42 (להלן: "המקרקעין"), עבודות בניה ושימוש למגורים כדלקמן: א. בניית תוספת קומה א' לבית מגורים קיים בשטח של כ – 75 מ"ר. ב. בניית בריכת שחייה בחלקם האחורי של המקרקעין בשטח של כ – 55 מ"ר. ג. בניית חדר מכונות תת קרקעי בשטח של כ – 5 מ"ר. ד. הגדלת מרתף בשטח של כ – 10 מ"ר (בסעיף זה הנאשמת לא הודתה וטענה כי לא ביצעה שינויים במרתף) .

ברע"פ 5305/20 נחום נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב – יפו (נבו, 11.8.20) נדחתה בקשת רשות ערעור כנגד גזר דין שחייב את הנאשם בקנס בסך 40,000 ₪ בגין שימוש שנעשה בדירת מגורים בגודל של כ – 80 מ"ר, אשר ניבנתה על גג בנין מגורים בתל אביב בנגוד להיתר בניה, שהתיר לבנות על גג הבניין חדר בגודל של כ – 9.3 מ"ר, שישמש לכביסה בלבד.

בעפ"א (באר שבע) 8690-03-13 אבו אלקיען נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.5.13) נדחה ערעור שהוגש על גזר דין במסגרתו הושת על הנאשם קנס בסך 87,000 ₪ בנוסף ל– 4 חודשי מאסר מותנה וצוי הריסה ואיסור שימוש בגין בניית שני מבני בטון ובלוקים למגורים בשטח של כ – 50 מ"ר כל אחד, ללא היתר, בשטח ביעוד שצ"פ ויער.

בתו"ב (ב"ש) 34391-05-21 ועדה מקומית לתיכנון ובניה עומר נ' חלי כהן (נבו, 14.4.22) בית המשפט אישר הסדר טיעון במסגרתו הוסכם על מיתחם קנס בין 5,000 ₪ ל – 30,000 ₪ וגזר קנס בסך 5,000 ₪ לכל אחד מהנאשמים (קנס כולל ע"ס 10,000 ₪) בגין עבודות בניה ושימוש ללא היתר שכללו: הריסה חלקית של חדר מגורים בשטח של כ – 37.5 מ"ר, הריסה של קירות חצוניים בפינות הבית, שינוי מיקום כניסה של מבנה, הריסה חלקית של גג הבית בשטח של כ – 112 מ"ר, שינויים במערכת הסניטרית והקמת גדר באורך של כ – 25 מ"א. בית המשפט אישר את מיתחם העונש לו עתרו הצדדים במשותף, תוך שקבע כי הוא "נוטה לקולא באופן משמעותי הן בחלקו התחתון והן בחלקו העליון". *** לא ניתן היתר לבניה עד למועד מתן גזר הדין.

...

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס בסך 7,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-7 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.22 ובכל 1 לחודש שלאחריו.