שינוי מועד דיון בשל אילוצי יומן בית המשפט

ההליך עניינו תביעת המערער לפיה המשיבה 1 גרמה לכך שיעבור בדיקה פסיכיאטרית בכפייה, באמצעות שתוף פעולה עם המשיבות 3-2.

הדיון שבוטל נקבע מחדש ליום 26.1.2021, אך ביום 24.1.2021 ניתנה החלטת בית המשפט המורה על ביטול הדיון נוכח הנחיות מנהל בתי המשפט בדבר מתכונת הפעילות בבתי המשפט להתמודדות עם נגיף הקורונה.

בית המשפט הורה לב"כ המערער להבהיר מדוע המועדים שהוצעו אינו מתאימים ליומנו, ובתגובה ב"כ המערער הגיש הודעה בה טען כי שתי הדחיות הקודמות לא היו ביוזמת המערער – מאחר שהמועד הראשון נדחה לבקשת המשיבות 3-2 ואילו המועד השני נדחה מטעמי בית המשפט.

בית המשפט הבהיר בעיניין שינוי מועדי הדיונים כי הוא "מקפיד על ניהול ההליך כסדרו ובמועדו", ואינו מקבל כל בקשה לשינוי מועד אלא דורש לעתים הסברים "מדוע מועד כזה או אחר אינו מתאים למי מהצדדים". בית המשפט הוסיף כי ההחלטות שאליהן היתייחס ב"כ המערער ניתנו בחודשים נובמבר ודצמבר 2020 ולא הוגש עליהן ערעור, ומשום כך בקשת פסלות המבוססת עליהן הייתה צריכה להיות מוגשת "זה מכבר". בית המשפט הבהיר כי היחס שהמשיבה 1 זוכה לו הוא שוויוני וזהה ליחס לו זוכה כל נתבעת אחרת.

...

עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בית הדין הארצי לעבודה עס"ק 35739-07-19 ניתן ביום 28 אוקטובר 2021 יציגים - ארגון עובדי הוראה בישראל (עמותה רשומה) המערערת .1 מדינת ישראל .2 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות .3 הסתדרות המורים בישראל המשיבים לפני[footnoteRef:1]: השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק [1: ההליך נדון במותב חסר בהסכמת הצדדים, נוכח אילוצים שנתגלו ביום הדיון.] נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברכה סמו ב"כ המערערת עו"ד גל גורודיסקי ועו"ד אפרים יצחקוב ב"כ מדינת ישראל עו"ד גילה חממי-פינק ב"כ ארגון המורים עו"ד סיגל פעיל ועו"ד זוהר גיפס ב"כ הסתדרות המורים עו"ד ארנה לין פסק דין

לאור זאת ראוי להיתחשב באירועים מאוחרים להגשת הבקשה רק במקרים חריגים בהם מן הצדק לעשות כן. נסיבות אלה אינן מתקיימות במקרה זה, "באשר לא התרשמנו כי במהלך ההיתדיינות נוצר שינוי מהותי במצב הדברים". בית הדין עמד על פסיקתם של בית המשפט העליון ובית הדין הארצי אשר קבעה תנאים שונים לצורך הכרה באירגון כ"ארגון עובדים", על כל המשתמע לגבי הכרה במעמד זה לצורך זכויות במשפט העבודה הקבוצי.

המחלוקת, ככל שקיימת, נוגעת רק לאופן המימוש של הטבה זו או אחרת, בשים לב לכך שבחלק מהמקרים המימון הוא מעורב (למשל לגבי מילגות לימודים); בחלק אחר מדובר בזכות שמקורה בהוראת מעסיק, אך מנגנון ביצועה מופעל באמצעות הארגונים היציגים (דוגמאת שעות פרופסיונאליות); ולגבי חלק נוסף (דוגמאת יומן למורה ושי לחג) - ממילא נמצא כבר פיתרון לתשלום ישיר של הזכות למורים שאינם חברים בארגוני המורים, באופן ישיר ממשרד החינוך.

הסתדרות המורים מדגישה שהמועד שנקבע בפסיקה לצורך בחינת השאלה אם המערערת עומדת בתנאים להכרה כארגון עובדים הוא מועד הגשת בקשת-הצד (עס"ק (ארצי) 61603-02-16 מדינת ישראל - הסתדרות המורים בישראל (16.10.17); להלן: עניין ארגון הגננות המחנכות), וממילא במקרה זה לא היה בנתונים החדשים ו"המתגלגלים" שהציגה המערערת כדי לשנות באופן מהותי את מצב הדברים (כפי שקבע במפורש בית הדין עצמו, ומדובר בקביעה עובדתית שלא הובאה הצדקה להתערב בה).

...

בכל הכבוד ללהט בו נכתב והושמע טיעונה של המערערת, לא מצאנו בו תחליף לעמידה בתנאים הפשוטים והברורים להכרה בארגון עובדים שנקבעו זה מכבר בפסיקה.

אשר לבקשות לצירוף ראיות נוספות - לא מצאנו בנסיבות המקרה הצדקה לקבלן.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בנימוקי הבקשה צויין, בין השאר, כי זו נידרשת "בשל אילוצים שונים והצורך לגבש הסכמה בין הצדדים השונים..." וכן כי "פרק זמן זה ינוצל בכדי לקדם את יישוב המחלוקת ולייתר את המשך הדיונים בתיק". מאחר ובהתאם להחלטה מיום 3.12.20 היה על הנתבעות להגיש תגובתן עוד ביום 17.12.20 והבקשה להארכת המועד הוגשה בחלוף 10 ימים מהמועד שנקצב, ניתנה ביום 27.12.20 החלטה המורה לנתבעות להגיש את בקשתן למתן ארכה בצרוף עמדת הצד שכנגד כמקובל.

. רשאי בית הדין או הרשם לבטל את פסק הדין או ההחלטה האחרת, לפי העניין, לשנותם או לאשרם, בתנאים שיראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים".

תקנה דומה (בנוגע לעניין שלפנינו), היא תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 הקובעת: "ניתנה החלטה על פי צד אחד ... רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ...". בתי המשפט פירשו את הסמכות להתנות ביטול פסק דין בתנאים "בעניינים אחרים" כרחבה ביותר (ראו ע"א 436/83 יפת לוי נ' דקו, פ"ד מ(4) 589, 605; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה ששית, 2001), 278-279).

חרף הספק הרב אשר מתעורר ביחס לטענות הנתבעות בנוגע לכך שלא קיבלו לכאורה את כתב התביעה עובר למועד מתן פסק הדין ואף לא קיבלו כביכול את הזימון לדיון ביום 26.10.20, ועל אף שהנתבעות ממשיכות במחדלן גם כעת, לאחר קיום דיון בנוכחות נציגם ומשברור כי הנתבעות מעדכנות בעצם ניהול ההליך ובפסק הדין שניתן נגדן, הרי שנוכח ההלכות המרחיבות והגמישות ביחס לבקשות לביטול פסקי דין שניתנו בהעדר התייצבות, על מנת ליתן לנתבעות את יומן באופן מלא ושלם ולמען לא תחסם דרכן לטעון את מלוא טענותיהן לגופו של ענין, מצאתי מקום להורות על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות לתובעת בסך 6,000 ₪ ובכפוף להפקדת סכום בסך 20,000 ₪ בקופת בית הדין, כערובה להבטחת תשלום מסויים לתובעת, אם וככל שתביעתה כנגד הנתבעות תיתקבל.

...

בהתחשב בכלל נסיבות הענין, לרבות אופי התביעה והתנהלותן החריגה של הנתבעות סבורני כי מדובר בתנאי מידתי ומאוזן ובסכום ערובה סביר.

סוף דבר בתוך 30 ימים הנתבעות תשלמנה לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

ככל שהנתבעות תשלמנה את הסכומים האמורים בתוך 30 ימים- פסק הדין מיום 27.9.19 יבוטל וכן תבוטל ההחלטה מיום 26.10.20.

המזכירות תודיע לצדדים בדחיפות ותעדכן את יומן בית המשפט".

חרף האמור, ביום 18.7.2021, ערב הדיון בעירעור, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת לדחות את מועד הדיון בטענה שבא-כוחה נמצא בחו"ל, וכי עקב פציעה אין באפשרותו לחזור לישראל בשלב זה. בהחלטתו מיום 18.7.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, תוך שקבע כי הדיון יתקיים במועדו וכי בא-כוח המבקשת ידאג להתייצבות של בא-כוח אחר.

כחודשיים לאחר מכן, ביום 6.9.2021, הגישה המבקשת "בקשה לביטול מחיקה", בגדרה עתרה לביטול פסק הדין, בשל אילוצים הנובעים ממצבו הרפואי של בא-כוחה ונוכח רצונה לקבל ייצוג הולם בפני בית המשפט.

אולם טענותיה של המבקשת בעיניין זה היו כלליות ולקוניות והיא לא פירטה מאומה אודות הכנסותיה והוצאותיה, לא צרפה כל מיסמך המעיד על מצבה הכלכלי הנטען ואף לא הבהירה האם היה שינוי כלשהוא במצבה אשר אפשר בסופו של דבר להגיש את הבקשה שבכותרת (השוו: עניין Zhongwang, בפסקה 8).

...

לבסוף מדגיש המשיב כי המבקשת עשתה דין לעצמה במשך למעלה משנה, עת לא יצאה מישראל חרף ההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניין זה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

אולם טענותיה של המבקשת בעניין זה היו כלליות ולקוניות והיא לא פירטה מאומה אודות הכנסותיה והוצאותיה, לא צירפה כל מסמך המעיד על מצבה הכלכלי הנטען ואף לא הבהירה האם היה שינוי כלשהו במצבה אשר אפשר בסופו של דבר להגיש את הבקשה שבכותרת (השוו: עניין Zhongwang, בפיסקה 8).

נוכח כלל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד נדחית.

זאת, כך הוסבר, מכיוון שבהתאם ליומנו של בית המשפט ניתן יהיה לקבוע מועד נוסף להוכחות בחודש מאי 2024 לכל המוקדם.

כעולה מן הפרוטוקול, הדיון המשיך להתנהל כסדרו אך בשל אילוצים הסתיים לפני תום שמיעת העדים, ומשכך קבע בית המשפט מועד לדיון המשך ביום 26.12.2023.

למען הסר ספק אבהיר כי הפסיקה שאליה מפנה המערער בערעורו – אשר עסקה בנסיבות שונות מענייננו – אין בה כדי להצדיק שינוי ממסקנתי זו. לכך יש להוסיף את השהוי המשמעותי שבו לוקה טענת המערער בעיניין עצם ההכרעה בתביעה לפינוי מושכר.

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

לא שוכנעתי כי חשש אובייקטיבי שכזה מתקיים בענייננו.

הערעור נדחה אפוא.