הכלל בנוגע לכספים שיש לשלם עם פטירתו של אדם נקבע בסעיף 147 לחוק הירושה:
"סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה-ביטוח, על פי חברות בקופת-קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".
בנוסף סעיף 36(ב) לחוק החוזים קובע כך:
"בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם - על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופות קיצבה או בקופות תגמולים או על פי עילה דומה - רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו".
כלומר בעל פוליסת הביטוח יכול להתנות שכספי הפוליסה יהיו חלק מן העיזבון, ותוך כדי כך לבטל את זכותו של המוטב, ולקבוע מי הגורם שיהיה זכאי לקבלם, וזאת באמצעות הודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב.
וכך קובע סעיף 12.3 לתנאי הפוליסה (נספח 2 לכתב התביעה):
"בטרם ארע מקרה הביטוח המזכה מוטב בסכום הביטוח על פי תנאי הפוליסה, רשאי המבוטח לשנות את המוטב. השינוי יחייב את החברה רק לאחר שנמסרה לה הוראה בכתב על כך בחתימת המבוטח"
וסעיף 12.4 לתנאי הפוליסה קובע:
"שילמה החברה את הסכום המגיע למוטב האחרון הידוע לה, בטרם נרשם מוטב אחר כמוטב במקומו, בין על פי הוראה בכתב בחתימת המבוטח, ובין על פי צוואתו המאושרת על ידי בית המשפט המורה על תשלום לאחר, תהא החברתה משוחררת מכל חבות כלפי אותו אחר וכלפי המבוטח, עיזבונו וכל מי שיבוא במקומו"
מלשון סעיף 12 לתנאי הפוליסה ניתן לראות כי חברת איילון מכירה במנגנון של שינוי מוטב על פי צוואה מאושרת על ידי בית משפט.
...
מנוסח הצוואה ובתמיכת הנסיבות שהובאו לעיל, שוכנעתי כי אומד דעתו של המנוח היה, לכלול את כספי הביטוח בעזבונו.
מששוכנעתי כי אומד דעתו של המנוח היה להוריש את כל רכושו וכספיו לנתבעים 2-4, והגעתי לכלל מסקנה כי תנאי פוליסה הביטוח בחברת איילון מאפשרים הודעה של שינוי המוטב בדרך של צוואה, אני מורה כי יש לקיים את הוראות הצוואה ולהחילן על יתרת תגמולי הביטוח, שנותרו ברשותה של התובעת.
סוף דבר
אני מורה כי בהתאם להוראות הצוואה, הנתבעים 2-4 הינם הזכאית לתגמולי הביטוח על פי פוליסת ביטוח החיים של המנוח אצל התובעת.