שינוי כתובת המצאת מסמכים משפטיים

יצוין שמלבד כתובת להמצאת דואר, לא ציינו הנתבעים פרטי היתקשרות נוספים עמם, כגון מספר טלפון, מספר פקסימיליה או כתובת דוא"ל. בכך גילו הם את דעתם, שכתובות אלו ישמשו אותם להמצאת מסמכים.

לעניין זה ראוי לציין את תקנה 480 לתקנות שלפיה: "בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי". יפה לענייננו קביעתו של בית המשפט העליון ברע"א 8410/13 כלב נ' שם טוב, פיסקה 5 (‏2.10.2014): "משמעות סעיף 480 לתקנות היא כי בעל-דין שמסר כתובת לשם המצאת כתבי בי-דין יושתק מלטעון כנגד המצאה שבוצעה לאותו מען אם לא הגיש עובר לכך הודעה על שינוי במענו. הסיבה הפרוצדורלית לתקנה מובנת מאליה: לא ייתכן שצד להליך ישנה את כתובתו תוך כדי הליך, בלי להודיע על כך לבית המשפט, ובכך יוכל לשבש את ההליך המשפטי בלי לשאת באחריות. אילו היה הדבר כן היה יוצא החוטא נשכר. כדי לוודא שלא תעמוד אפשרות זו בפני בעל-דין, ובעבור שלא יהא חוטא נשכר, נקבע בתקנות שמאחר שמסר בעל דין לבית-המשפט מען להמצאת כתבי בי-דין, ולא הודיע על שינוי במענו, ייחשב כל כתב שיומצא לאותו מען כאילו הומצא כראוי, כאשר בעל-הדין מנוע מלטעון טענה כנגד אותה המצאה. מדובר איפוא בטענת השתק לכל דבר..." ואף קולעות לענייננו קביעת בית המשפט העליון ברע"א 5059/10 אלום גולד בע"מ נ' דור, פיסקה (10.8.2010), מפי כב' השופטת א' חיות: "אכן, אין לאפשר לנתבע "לשחק מחבואים" עם התובע, ומשקיבל לידיו כתב-טענות מטעם התובע ואף הגיש כתב-הגנה, מחובתו לציין בו מען אשר ישמש למסירת כתבי בי-דין באותו הליך, בין אם הוא מתגורר באותה הכתובת ובין אם לאו" (ויצוין שגם שם ההמצאה נעשתה באמצעות הדבקה; וראו גם, בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ, פיסקה 11 (15.1.2007): "הוא נימנע מלהודיע לבתי-המשפט על מקום מושבו החדש ואף נימנע ממסירת מען מעודכן להמצאת כתבי בי-דין עבורו... בכך הפר המשיב את חובותיו הדיוניות לנהוג בהגינות ובסבירות על-מנת לאפשר קיומו של הליך שפוטי תקין והוגן"; רע"א 1838/16 החבובות חנות הצעצועים של בע"מ נ' מדינת ישראל פקיד שומה פתח תקווה, פיסקה 13 (‏9.5.2016)).

...

לעניין זה ראוי לציין את תקנה 480 לתקנות שלפיה: "בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי". יפה לענייננו קביעתו של בית המשפט העליון ברע"א 8410/13 כלב נ' שם טוב, פיסקה 5 (‏2.10.2014): "משמעות סעיף 480 לתקנות היא כי בעל-דין שמסר כתובת לשם המצאת כתבי בי-דין יושתק מלטעון כנגד המצאה שבוצעה לאותו מען אם לא הגיש עובר לכך הודעה על שינוי במענו. הסיבה הפרוצדוראלית לתקנה מובנת מאליה: לא ייתכן שצד להליך ישנה את כתובתו תוך כדי הליך, בלי להודיע על כך לבית המשפט, ובכך יוכל לשבש את ההליך המשפטי בלי לשאת באחריות. אילו היה הדבר כן היה יוצא החוטא נשכר. כדי לוודא שלא תעמוד אפשרות זו בפני בעל-דין, ובעבור שלא יהא חוטא נשכר, נקבע בתקנות שמאחר שמסר בעל דין לבית-המשפט מען להמצאת כתבי בי-דין, ולא הודיע על שינוי במענו, ייחשב כל כתב שיומצא לאותו מען כאילו הומצא כראוי, כאשר בעל-הדין מנוע מלטעון טענה כנגד אותה המצאה. מדובר אפוא בטענת השתק לכל דבר..." ואף קולעות לענייננו קביעת בית המשפט העליון ברע"א 5059/10 אלום גולד בע"מ נ' דור, פיסקה (10.8.2010), מפי כב' השופטת א' חיות: "אכן, אין לאפשר לנתבע "לשחק מחבואים" עם התובע, ומשקיבל לידיו כתב-טענות מטעם התובע ואף הגיש כתב-הגנה, מחובתו לציין בו מען אשר ישמש למסירת כתבי בי-דין באותו הליך, בין אם הוא מתגורר באותה הכתובת ובין אם לאו" (ויצוין שגם שם ההמצאה נעשתה באמצעות הדבקה; וראו גם, בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ, פיסקה 11 (15.1.2007): "הוא נמנע מלהודיע לבתי-המשפט על מקום מושבו החדש ואף נמנע ממסירת מען מעודכן להמצאת כתבי בי-דין עבורו... בכך הפר המשיב את חובותיו הדיוניות לנהוג בהגינות ובסבירות על-מנת לאפשר קיומו של הליך שיפוטי תקין והוגן"; רע"א 1838/16 החבובות חנות הצעצועים של בע"מ נ' מדינת ישראל פקיד שומה פתח תקווה, פיסקה 13 (‏9.5.2016)).

על כן, פסק-הדין מיום 29.5.2019 יבוטל, בתנאי שהנתבעים ישלמו לתובעת 1 הוצאות משפט בסך 1,200 ש"ח, וישלמו לתובעת 2 הוצאות משפט בסך 600 ש"ח. על הנתבעים לקיים את התנאים האמורים עד יום 30.4.2020.

המאשימה מפנה להוראות הדין לגבי המצאת מסמכים בהליך פלילי, לחובות עדכון המירשם המוטלות על תושב, למעמד המשפטי של המירשם.

הנאשם לא טען, כי פעל לעידכון כתובתו הרשומה, או כי הודיע למאשימה (במסגרת בקשתו להשפט) כי שינה את כתובתו, או כי נתן הוראה כדין לפקיד הרישום הודעה על שינוי כתובת למשלוח דואר.

אציין, בנוסף, כי פסק הדין נשוא הבקשה, הומצא גם הוא לנאשם באותה הכתובת – רחוב האלון 48 ברמת-ישי, וכעולה מהבקשה, הנאשם קיבל את פסק הדין שהומצא לו בכתובת זו בתוך ימים ספורים (אף שלטענתו מאז חודש פברואר מתגורר בכתובת אחרת).

...

בנוסף שוכנעתי, כי לא נגרם לנאשם במקרה זה עיוות דין כתוצאה מדחיית הבקשה.

הנה כי כן, לא מצאתי כי נפל פגם בזימון הנאשם לדיונים, ומשכך בית המשפט פעל במסגרת סמכותו לפי הוראות סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי, משדן את הנאשם בהיעדרו.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

יודגש כי מסמכים אלו הונפקו במועדים שונים, כשאחרון שבהם ביום 17.7.22, ולא מצאתי כי חל כל שינוי בכתובת של עו"ד ביכי המעודכנת בתיק ההוצל"פ. בשים לב לאמור, ועל אף היתנגדות מנהל ההסדר והיחידה לאפשר את עדות עו"ד ביכי, טען עו"ד ביכי בפני בית המשפט כי "תיבת הדואר שלי מספרה 14726. היא גם מעודכנת בהוצאה לפועל". (ר' פרוטוקול הדיון מיום 28.9.22, עמ' 3, שורה 17).

סעיף 57ג לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א-1971 , מקים חזקה, לפיה מקום בו הדין מאפשר להמציא מיסמך בדואר, אזי המצאה תיחשב ככזו שבוצעה כדין אם המען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו.

אין המדובר בטענות משפטיות אלא בטענות עובדתיות מהותיות.

...

לפיכך, כאשר החייב נוהג בחוסר תום לב ואינו מגיש דוח על מצב עסקיו כנדרש או מסתיר את חובו לנושה מסוים, עשוי בית המשפט להיעתר לבקשה להארכת מועד.

בגין דחיית הערעור המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ עבור היחידה ומנהל ההסדר יחדיו (2,000 ₪ לכל אחד מהם).

המערערת תשלם למנהל ההסדר הסך 2,000 ₪ תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידיה, שאם לא כן הסכום יישא תוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 16.11.2022 שלחה היועצת המשפטית בחכ"ל מכתב אל נציגת רמ"י, בעיניין "היתייחסות החכ"ל למכתבה של חברת ריטמי...". על פי האמור במכתב, העותר פנה לראשונה אל החכ"ל, בבקשה לתאם פגישה לצורך חתימה על חוזה תשתיות ציבוריות וקבלת נוסח ערבות להפקדה, אך ביום 15.9.2022 – שלושה ימים לאחר שחלף המועד האחרון להשלמת התחייבויותיו.

נוכח מחדלי רמ"י וחכ"ל המפורטים לעיל, היינו אי המצאת החלטת הזכייה במועד על ידי רמ"י; שינוי המען של חכ"ל ללא הודעה כראוי; אי ציון מדד הבסיס לערבות בחוזה התשתית במסמכי המיכרז, הרי שגם אם מונים את 90 הימים מיום זכיית העותר, וכאמור איני סבורה כך, הרי שיש במחדלי רמ"י וחכ"ל כדי לחייב את רמ"י לראות בפעולה המאוחרת של העותרים כפעולה שבוצעה במועדה.

...

יצוין כי סעיף 5.11.2 למכרז, הנוקב במדד תשומות הבנייה לחודש דצמבר 2021, אינו מתייחס לערבות שאותה יש להמציא כאמור בסעיף 10 לחוזה התשתיות, אלא לתשלומי הזוכה לרמ"י. נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את טענת העותרים כי לא היה בידיהם להשלים את הפקת הערבות הבנקאית ללא הבהרות חכ"ל. במסמכי המכרז היו חסרים פרטים מהותיים שבלעדיהם לא יכול היה הבנק להפיק כתב ערבות בנקאית.

סוף דבר – העתירה מתקבלת.

המשיבות ישלמו לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחה בסך כולל של 15,000 ₪ כל אחת (30,000 ₪ בסך הכל).

לאחר מכן, רק בשנת 2005 שב המבקש לרמת השרון, והתגורר בכתובת אחרת מזו שהתגורר בה בשנים 1995-1997, וכלל לא התגורר כטענתו בקיסריה, עת כל הכתובות השונות עת נדד מכתובת לכתובת היו רק ברמת השרון שם דאג גם לעדכן את כתובתו מול הרשויות ואין כל זכר לקיסריה (רק במסמך מיזכר הבנה בין אבטחה ומודיעין בע"מ לבינו עת מצוין שהוא מקיסריה אולם לא עולה מכך שניתן לראות "קיסריה" ככתובת להמצאת כתבי בית דין) כאשר גם אם התגורר בקיסריה, הרי ידע גם ידע כי כל מיסמך, ובכלל זה מסמכים משפטיים, יגיעו לרמת השרון, או אז יטען כי לא הייתה המצאה כדין ולכן יש לבטל הליכים נגדו כשהוא תרם תרומה משמעותית לכך ולו בעצימת עיניים? יושם אל לב כי לדבריו הוא פירק את השתוף בינו לבין מר יוגב בסוף שנת 1996 ולפי תמצית הרישום ממרשם אוכלוסין הוא ידע לשנות כתובת בתוך רמת השרון (נובמבר 1995, 21 בדצמבר 1997 כשנה לאחר הסיום הנטען על ידו של עבודתו יחד עם מר יוגב שהגם כשעבד בחברות נוספות – פעם 7 חודשים ופעם 4 חודשים כאשר עד אותם 4 חודשים יש גם כשנה שלא מצוין דבר היכן עבד ולאחר אותם 4 חודשים עוד שנה שלא עבד ולאחר 7 חודשים לכאורה לא עבד חצי שנה עד עזיבתו את הארץ כפי שטען).

...

לקחתי בחשבון כי הנתבע מיוצג על ידי הסיוע המשפטי וכי אין ידו משגת וזאת מבלי לבדוק חקירת יכולת משאין זהו ההליך לכך, אולם בשים לב לגובה החוב ובשים לב להגנה הדחוקה ולאיחור הממשי בהגשת ההתנגדות ומבלי להתייחס לכך שההמצאה הייתה כדין ומוכנה אני להניח שלא קיבל את דבר הדואר אולם כשידע הוא ישב בחיבוק ידיים ללא הוכחה כי ארבעה חודשים נבצר ממנו בכל דרך להגיש התנגדות או לחפש סיוע משפטי או לפנות להוצאה לפועל וכל שכן לאחר שכבר קיבל סיוע משפטי, המתין עוד מספר חודשים, במקום לזעוק ולהזדרז ולפעול בנושא – אני סבורה כי סכום ההפקדה הוא ריאלי בנסיבות העניין.

בזיקה לאמור בתנאי ב' דלעיל, אודה כי סברתי שיש לדחות את הבקשה וזאת מטעמי השיהוי שבהגשת התנגדות, כל שכן מיום הידיעה בפועל לשיטת הנתבע.

סוף דבר.