כדי לתמוך בקשתו טען המבקש כי הוא החל בהליכי תיכנון להכשרת המבנה, ברם עיון במסמכים אותם צרף המבקש לבקשה מעלה כי אך ביום 9.4.14 - כחודשיים לאחר שנגזר דינו של המבקש וכחודש טרם כניסתו לתוקף של צו ההריסה - הגיש המבקש בקשה לבדיקת תנאי הסף לתוכנית לשינויי יעוד המקרקעין מחקלאי למגורים א'.
...
ערעור שהגיש המבקש על גזר הדין נדחה ביום 29.4.14 (עפ"א 24159-04-14), תוך שבית המשפט המחוזי התייחס למועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה וקבע:
"באשר לשאלה האחרונה, מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה, לא מצאתי כל הצדקה לשנות את המועד שנקבע ע"י בימ"ש ואזכיר כי על פי כתב האישום המתוקן, בו הודה המערער, לכל המאוחר בחודש דצמבר 2011, יודע המערער כי לטענת הרשויות הוא מבצע עבירות בנייה. לפני כמעט שנתיים ביום 3/6/12, הגיעו הצדדים להסדר שגם על פי תוכנו היה צריך להבין המערער כי עליו לנסות ולהכשיר את הבנייה בהקדם. רק ביום 9/4/14, בוצעה בפועל פעולה ראשונה להכשיר את הבנייה בדרך של הגשת תכנית. כאשר בתי המשפט נדרשים לתת יד להילחם במכת מדינה של בנייה בלתי חוקית ובמקרה זה חשוב להדגיש כי מדובר בבנייה על קרקע חקלאית בהיקף של 700 מ"ר ובנסיבות אלו אין הצדקה להמתין ליום בו ירצה המערער לשתף פעולה ולפעול על פי החוק ולכן גם בנושא זה דין הערעור להידחות".
ביום 22.5.14 הגיש המבקש "בקשה דחופה ביותר להארכת מועד לביצוע צו הריסה לפי סעיף 207" וזאת על אף שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי כי צו ההריסה יכנס לתוקפו ביום 26.5.14.
דיון
לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה מצאתי כי דינה להידחות, הן מטעמים של פרוצדורה והן מטעמי מהות.
