שינוי ייעוד קרקע חקלאית לתיירותי

בית משפט קמא העיר בסוף החלטתו, כי הבנייה של בית מגורים עם בריכה שחייה ללא היתר, באיזור חקלאי מרוחק מהכפר, כאשר ברקע מוגשת תכנית שינוי ייעוד המקרקעין לייעוד תיירותי מעלה תמיהות רבות באשר למהות המבנה והשמוש המיועד בו. נימוקי הודעת העירעור וטיעוני הצדדים: בהודעת העירעור צימצם המערער את טענותיו לטענה אחת בלבד -והיא הטענה הראשונה שבה דן בית משפט קמא הנוגשת לפגם בתצהיר.

...

וכדבריו של בית המשפט העליון, "לא שוכנעתי כי מתעורר חשש לעיוות דין שנגרם למבקש: אין חולק כי לא קיים היתר בניה לגבי המבנה, ועל כן בנייתו אינה כדין, ואחת היא אם מדובר במבנה המשתרע על 60 מ"ר או על 35 מ"ר. אשר לפגמים שנפלו בהליך הוצאת הצו, אני סבור כי באיזון שערך בית משפט השלום בין השיקולים הצריכים לעניין, כמו גם בתוצאה שאליה הגיע בהחלטתו, לפיה ביצוע הצו – ככל שהוא נוגע למבנה – נדחה בששה חודשים על-מנת ליתן למבקש שהות להשגת היתרים למבנה (ובכך לפעול למימושו של "אופק תכנוני" שכלל לא הובאו ראיות לקיומו), לא נפל פגם אשר עשוי להצדיק מתן רשות ערעור".

לסיכום, מצאתי כי אין מקום להתערב במסקנת בית משפט קמא באשר לתוקף הצו ולפיכך, הערעור נדחה בזאת.

ככל שלא יקיים המערער את צו ההריסה בעצמו, ומשנדחה הערעור וכך גם הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה שהגיש המערער, תוכל המשיבה לבצע את הצו לפי הוראות סעיף 222 לחוק, דהיינו תוך 60 ימים מיום 28.02.2019.

אומנם, אין חולק כי המקרקעין מצויים כיום תחת שיפוטה של הועדה המרחבית לתיכנון ולבניה "רכס הכרמל", וכי ועדה זו, יחד עם המועצה המקומית, מקדמות את הליכי התיכנון בתחום שיפוטן, לרבות קידום של תכנית מתאר חדשה, המצויה בשלביה האחרונים להפקדה, ובמסגרתה עתיד להשתנות ייעוד המקרקעין מחקלאות לתיירות ומגורים.

...

עוד אוסיף, כי אף במקרה בו כבר הופקדה תכנית תכנונית נקבע על ידי בית המשפט העליון, כי אין בכך כדי ללמד שהיתר הבנייה נמצא בהישג יד, זאת כפי שעולה מדבריו הבאים של בית המשפט העליון ברע"פ 3146/07 - חוסין ג'דיר נ' מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה (12/04/2007): "... אין עסקינן בתכנית מתאר מאושרת ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג יד ורק עיכוב פורמאלי מעכב את הכשרת המבנה. להיפך, מדובר בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב, שסיכוייו נכון לעת הזו אינם ידועים, ואפילו תאושר תכנית המתאר ותיכנס לתוקף, יהיה על המבקש להגיש בקשה להיתר בנייה, וגם הליך זה דרכו להימשך זמן לא מבוטל. לפיכך, סבורני כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית-משפט קמא, ואין מקום להתערב באיזון שערך". הנה כי כן, אין מקום במקרה שבפנינו, בו אף טרם הופקדה תכנית המתאר, להיעתר לבקשת המערערים ולעכב את ביצועו של צו ההריסה שהושת, כאמור, על מבנה גדל מימדים שנועד למטרה עסקית וממוקם על מקרקעין שייעודם חקלאי.

נוכח כל האמור לעיל, לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא שדחתה את בקשת המערערים למתן ארכה לביצוע צו ההריסה.

סיכומו של דבר, אני דוחה את ערעורם של המערערים בתיק זה. החלטתי בתיק זה לעניין עיכוב ביצוע צו ההריסה– מבוטלת.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי עיין היטב בכתבי טענות הצדדים, לרבות נספחיהם, ולאחר ששמעתי את העדויות שבאו בפניי, באתי למסקנה כי השאלה הצריכה הכרעה בעניינינו הנה: האם, ניתנה לתובע הבטחה שלטונית של פקידי המינהל לפיה, תוקצה לו הקרקע מושא התביעה, לאחר שינוי הייעוד מייעוד של חקלאות לייעוד של תיירות? המסגרת הנורמאטיבית: ההלכה הפסוקה הורתה כי על מנת שתקום התחייבות שלטונית מחייבת, על הטוען להוכיח כי ההבטחה השלטונית הנה חד משמעית, ניתנה על ידי המוסמך לתתה, אשר התחייב להקנות את התחייבות, וככזו הובנה על ידי מקבל ההבטחה.

...

מכלל המקובץ לעיל, שוכנעתי כי לא נתנה לתובע כל הבטחה שלטונית.

מכלל האמור לעיל, באתי למסקנה כי התובע ידע היטב אודות הסיכון, כי פעולותיו לא ישאו פרי, וכי הקרקע לא תוקצה לו בסופו של יום.

סוף דבר התוצאה היא שהתביעה נדחית.

כמפורט בבקשה, המבקשים ביחד עם אחרים יזמו בשנת 2002 תכנית לשינוי ייעוד של קרקעות בתחום משבצת מושב עבדון מייעוד חקלאי לייעוד לתיירות הידועה כתכנית ג'/15304 (להלן: "תכנית התיירות").

...

בנסיבות אלו, טוענת האגודה בתמצית כי אין היא מתנגדת להקצאת מגרשים למבקשים על פי תכנית ההרחבה ואולם אין בסיס לדרישת המבקשים לקבל באופן מידי את מגרשים 207 ו-213, ולטענת האגודה, בפסק הבוררות נקבע כאמור לעיל כי זכות המבקשים לקבלת מגרש הינה לאחר שיוקצו מגרשים לחברי אגודה זכאים שטרם קיבלו הקצאה ראשונה, והאגודה סבורה כי זכותם של המבקשים נדחית מפני זכותם של חמישה בעלי נחלות מייסדות לקבל השלמה להכפלת נחלה בתוך מגרשי ההרחבה, וכן נדחית מפני זכותם של אותם 23 חברי אגודה בעלי נחלות לקבלת מגרש אשר לא מומשה בהרחבה הראשונה, כך שלמעשה המבקשים יוכלו לבחור מגרש אך ורק מתוך שמונה המגרשים שיוותרו לאחר ביצוע ההקצאות לעיל.

כמו כן, אני מורה למבקשים להמציא את החלטתי זו לגב' רינה יקוטי, עד ליום 31.8.20 ולהגיש אישור מסירה עד ליום 5.9.20, וגב' יקוטי תהיה רשאית אף היא להגיש עד ליום 15.9.20 בקשה מטעמה להצטרף להליך ולבקש כי אף היא תשתתף בהגרלה וכי ישוריין לזכותה מגרש עד להכרעה בתיק העיקרי המתנהל בפני כבוד השופטת דגן.

בנוסף אני מורה למבקשים להגיש עד יום 15.9.20 כתב תביעה מתוקן שאליו יצורפו כמשיבים כל 23 הזכאים לקבלת מגרש בהרחבה על פי הנתונים שפירטה האגודה בתגובתה.

לאור כלל ההוראות לעיל , אני מורה כי בכל מקרה ועל מנת לאפשר מיצוי זכויות לצדדים שהוזכרו לעיל , האגודה לא תהיה רשאית לערוך הגרלה כפי שהתרתי בסעיף 44 לעיל , לפני יום 15.10.2020.

בקשת המשיב לביטול צו ההפסקה נדחתה בבית משפט זה ביום 4.4.2016 : "מבלי להכריע האם עצם גידול הפרפרים וגידול הצמחים המשמשים להם למזון עולה כדי ייצור חקלאי, ספק רב בעיני אם מרכז המבקרים המופעל על ידי המבקש יכול להחשב שימוש הדרוש במישרין לייצור חקלאי. הכרעה בשאלה זו מחייבת בחינת אופיו של העסק, הקפו, השלכותיו על הסביבה החקלאית והמידה שיש בשימוש כדי לשנות את אופיים וייעודם של המקרקעין החקלאיים (עניין שפיר, פס' 25).

...

סוף דבר גידול הפרפרים נראה כפעילות מלאת חן. ביקור בית משפט זה במקום לא הסתייע מחמת שהמשיב הודיע כי התלה את פעילות גידול הפרפרים עד החלטה בתיק זה וכי אינו מקיים פעילות גידול פרפרים פעילה.

משמצאתי כי פעילות גידול הפרפרים אינה הפעילות העיקרית בחווה ומשלא הוכח כי מדובר בפעילות אשר יכול לעמוד על רגליה שלה אלא היא פעילות לוואי לפעילות העיקרית של החווה כאתר תיירות חקלאית, אני קובע כי במקרה הנוכחי השימוש במקרקעין הוא שימוש למטרות לא חקלאיות.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על חידוש צו ההפסקה השיפוטי אשר ייכנס לתוקפו בתוך 60 ימים מהיום.