מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שינוי ייעוד מקרקעין כאירוע מס

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

למעשה הפלוגתא עוסקת בפרשנותו של אותו הסכם – האם ההסכם קבע שינוי יעוד, באופן העולה לכדי ארוע מס, כך שיום הרכישה הוא במועד המאוחר, כגישת המשיבים, או שמא קבע רק שינוי סיווג המותיר את יום הרכישה במועד המוקדם? ועדת הערר אימצה את גישת המשיבים, וקבעה שפרשנות ההסכם היא כי יום הרכישה של המקרקעין לצורך חישוב מס השבח הנו בתאריך 31.12.2000.
...
לסיכום, המקרה שלפנינו עוסק בפרשנות של חוזה קונקרטי, ללא צורך לקבוע כלל מנחה, ובוודאי שלא כזה הנוגע לדיני המס עצמם.
המסקנה העולה היא כי אין המדובר בבעיה משפטית כמשמעותה בסעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין.
האמור רק מחזק את המסקנה כי עסקינן בסוגיה עובדתית ולא בבעיה משפטית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הודיעה לנתבע כי אינו רשאי לעשות שימוש בקרקע ששמשה אותו עשרות שנים כקרקע חקלאית הואיל וייעודה שונה לבנייה וזאת על אף שלא נעשה כל שינוי בקרקע עצמה.
הנתבע טוען כי אין נפקות לבצוע העבודות ככל שלא מיתקיים במצטבר אחד מארועי המס האמורים ועל כן אין בהנחת צנרת מים כשלעצמה בכדי להביא להטלת היטל כלשהוא, בשים לב לעובדה שכל עוד לא חוברו צנורות אלו לרשת המים הרי שהבעלים משוחרר מחובת תשלום ההיטל (ראה: ע"א 6066/97 עריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פיסגת רוממה בע"מ, פ"ד נד (3) 749, (להלן: "עניין עריית תל-אביב-יפו").
...
טענה זו היא הרחבת חזית, היא לא נזכרת בעתירה, ודינה להידחות.
אשר על כן ולסיכום, העתירה נדחית.
פסיקתא הנתבע ישלם החיובים כמפורט לעיל, וכן ישלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מבחינתנו רישום הקרקע כרכוש קבוע במאזן לא יחשב כארוע מס וזאת מבלי לפגוע באמור בסעיף 1 לעיל.
בין היתר מכיר המחוקק בחבות במס בגין הכנסה רעיונית בנסיבות השונות של סעיף 85 לפקודה ובהן גם בעיניין שינוי ייעוד ממלאי עסקי לרכוש קבוע (ראו א' יורן "מסוי מכירות רעיוניות ומכירות מאונס של מקרקעין" מסים ג/1 16 (1989); י' הדרי לעיל בכרך א' - חלק ראשון, עמ' 255-248; י' פלומין "הכנסה רעיונית משינויי ייעוד" מסים י/4 א-1 (1996); ע"א 490/13 הנ"ל; ע"א 13/81 מנהל המכס והבלו נ' ש.ש.ל. בע"מ, פ"ד לז(3) 253 (1983)).
...
כן הגעתי למסקנה כי לא היה מקום לפתוח ולתקן את השומות לעסקאות מכירת מגרשים 205 ו- 206.
כן אציע לחברי לקבוע כי המשיב ישלם לכל אחד מהעוררים הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינו בסך כולל של 30,000 ₪.
דב שמואלביץ, עו"ד חבר הוועדה אר על כן ולאור כל האמור הוחלט לקבל את העררים ולחייב בהוצאות כאמור בפסקה 77 לפסק דיונו של יו"ר הוועדה השופט רון סוקול.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בהתאם לקביעות אלה, בית המשפט המחוזי הורה למשיב לתקן את השומה שהוצאה לחנה זילברמן כך ששינוי הייעוד של המקרקעין מנכס פרטי למלאי עסקי בשנת 2001 ימוסה כ"מכירה רעיונית", אשר יוצרת ארוע מס לפי סעיף 5(ב) לחוק מסוי מקרקעין.
...
בני הזוג זילברמן הוסיפו וטענו כי בשונה מן האחים פלומין חנה זילברמן העבירה את דירותיה במתנה, ובכך יש כדי לחזק את המסקנה בדבר האופי ההוני של ההעברה.
האם רשאי היה בית המשפט המחוזי להורות על מיסוי העסקאות באופן שונה מהאופן שבה הן מוסו על-ידי פקיד השומה? אני סבורה כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב.
בשים לב לממצאים אלה, כאמור, דין ערעורה להידחות.
סיכום אשר על כן, דין שני הערעורים להידחות.

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ב"כ המשיב שואל, האם מתקבל על הדעת לטעון, כי יזם המתכנן שכונת מגורים של כ- 380 יחידות דיור, איננו מי שעוסק במקרקעין?! המשיב מדגיש, כי אין המדובר במי שרכש קרקע וציפה לראות האם ישתנה יעודה בעתיד, אלא כפי שעלה מהנספחים שצורפו לתצהיר המשיב, מדובר במי שפעל באופן אקטיבי ויומיומי להשבחתה של הקרקע והפיכתה לקרקע לבניית שכונת מגורים.
ב"כ המשיב הפנה בהקשר זה, גם למבחן שהוצע ע"י המלומד א' אדרעי בספרו ארועי מס: "עלייתם (ואיבונם) של דיני מסים בישראל" (נבו, 2007), הבוחן אם הרווח בעיסקה נובע מגורמים חצוניים שאין לנישום שליטה עליהם, או ממאמציו המכוונים של הנישום.
...
הצהרת ההון הוגשה בסופו של דבר ביום 20.2.05, דהיינו כאשר ההליכים בתיק זה היו בראשיתם.
בנסיבות אלו, אני קובעת כי הפרשי ההון יתוקנו, תוך הפחתת הסכומים שנלקחו בחשבון כהכנסה בשומה לגבי פנינת טל ולגבי הדירה ברחוב קאסוטו.
המערער ישלם למשיב הוצאות הערעור בסך 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו