שינוי ייעוד מאדמה חקלאית לשצ"פ

תכנית זו כללה גם שינוי ייעוד של קרקע מייעוד חקלאי ושטח צבורי פתוח (שצ"פ) לייעוד למגורים והיא נמצאה בתחום סמכותה של הועדה המחוזית.

...

) אני סבור כי אי-השלמת הליכי התכנון עובר לפרסום המכרז ואי-קבלת האישורים הסטטוטוריים משר הפנים אכן עיכבו את קבלת היתרי הבנייה.

לפיכך אני קובעת כי הן הקביעות העובדתיות והמשפטיות המפורשות בסעיפים א-ז לעיל, והן חלוקת האחריות שנקבעה בפסק הדין בין הנתבעים לצדדי ג', מחייבות ותקפות גם בתיק זה, ועל התובע להוכיח את נזקיו בלבד.

עיקר הוראותיה של תכנית ממ/5127 היו שינוי יעוד הקרקע משטח חקלאי, שצ"פ, דרך עיצוב מדרונות, מתקנים הנדסיים ואיזור מגורים א', לאיזור מגורים, איזור מסחר ותעסוקה, שטח למבנים ומוסדות ציבור מתקנים הנדסיים, דרך טפול נופי, שצ"פ והתווית דרכים חדשות שישלימו ויתחברו לדרכים קיימות.

...

העותרים לא טוענים (ובצדק) כי קידום התכנית החדשה נעשה משיקולים לא עניינים ובנסיבות אלה, גם אם הייתי מגיעה למסקנה כי חלים על יתרת חלקה 136 דיני השיהוי לא היה זה המקרה בו יש להורות, לעת הזו, על החזרת המקרקעין לבעלים.

סוף דבר סוף דבר אני דוחה את העתירה.

העותרים ישלמו לכל אחד מהמשיבים את הוצאות המשפט בסך של 20,000 ש".

לעומת זאת, סבור השמאי זייד, כי על המקרקעין חלות תכנית ביניין ערים מס' ג/13274 שאישורה פורסם ברשומות בשנת 2009 והכוללת הנחיות להכנת תכנית מפורטת ומסגרת תחומי גמישות פיתוח בעתיד, כמפורט בעמ' 8 לחוות דעתו, וכן תכנית ביניין עיר מספר ג/13520, שאישורה פורסם ברשומות בשנת 2006 ואשר מטרתה שינוי ייעוד הקרקע משטח חקלאי למגורים ושצ"פ והתווית כבישים חדשים, כמפורט בעמ' 9 לחוות הדעת.

...

שנית- אני דוחה את טענת התובעת לעניין סטיית המודד נואטחה מכתב המינוי, בנימוק שאין כתב המינוי מסמיך אותו להביע עמדה בשאלה "מי יקבל איזה שטח" (עמ' 21 ו- 24 לפרט').

אקדים ואומר, כי דין בקשת הפסילה להידחות, שכן בחוות הדעת של השמאי זייד נכתב, בסעיף 5 שבה תחת הכותרת "פרטי ההשכלה והניסיון", כי הוא "משמש כשמאי מוסמך למוסדות ממשלתיים, רשויות תכנון ... ועדות לתכנון ובניה, ועדות מרחביות וותמ"ל". משכך, אילו סברו הנתבעים כי קיים ניגוד עניינים בתפקידו של השמאי כמומחה מטעם ביהמ"ש, מעצם המנדט של השמאי המצוטט כאן, בין אם מדובר בחבר הוועדה או יועץ של הוועדה בהתאם לרשימת התפקידים שעוגנה בחוק האמור (סע' 6-7 לחוק), שומה היה עליהם להגיש בקשה מיד לאחר הגשת חוות הדעת.

אמנם, במסגרת שאלות ההבהרה נשאלה השאלה, האם ניתנה על ידי השמאי או משרדו חוות דעת באופן פרטני למי מבעלי הדין, והשמאי זייד שלל זאת (שאלה ותשובה מס' 5), אלא שכאמור הנתבעים לא הפנו שאלות הבהרה מפורשות לעניין מעורבותו בותמ"ל, כפי שעשו בסיכומיהם, חרף העובדה שהדבר צוין כאמור ע"י השמאי זייד מפורשות בחוות דעתו, ואף בדיון ההוכחות לא חקרו הנתבעים את השמאי זייד בעניין קיומו של ניגוד עניינים, וצירפו את טעמיהם לפסילת חוות דעתו לשאר ההתנגדויות וההשגות שהעלו נגד חוות דעתו של השמאי זייד במסגרת שלב הסיכומים, ומטעם זה דין בקשתם להידחות.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומורה, כי פירוק השיתוף בחלקה חלקה 61 בגוש 17540 מאדמות כפר בועיינה-נוג'ידאת, ייעשה בדרך של חלוקה בעין.

תכנית זו כללה גם שינוי ייעוד של קרקע מייעוד חקלאי ושטח צבורי פתוח (שצ"פ) לייעוד למגורים והיא נמצאה בתחום סמכותה של הועדה המחוזית.

...

בהתחשב במסכת האירועים העגומה שעולה מהמקרה דנן, בהתחשב בכך שמדובר במגרש שנועד להקמת בית המגורים של הזוג קוטלרסקי, בהתחשב בעוצמת הצער שניכרה בעדותו של נדב, שחוזקה בעדותו של ברוך ובעדותו של מר דואק, אני סבור כי פיצוי בשיעור 200,000 ₪ לזוג קוטלרסקי בגין ראש נזק זה הינו סביר, מידתי ועולה בקנה אחד עם עוגמת הנפש והצער שנגרמו להם.

אני קובע איפוא כי הנתבעים ישלמו לזוג קוטלרסקי פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 200,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

איני מקבלת את טענת עו"ד חן כי התובע היה מיוצג בעיסקה ע"י בא כוחו בתיק, עו"ד היים.

באשר לתכנית הר/1890 במיתחם הבאסה, סבור היועץ כי לנוכח שינוי השימושים המותרים מייעוד חקלאי לשטח צבורי פתוח, אכן נפגעו המקרקעין, ומכאן שהתביעות באות בגדרי סעיף 197 לחוק.

...

בהקשר זה, סבורני כי האיזון אותו מציעה השופטת ברק-ארז, לפיו רק כאשר הפוטנציאל התכנוני מתבטא בתכנית מופקדת יש לפצות בגין ציפיות בעל המקרקעין, הוא איזון ראוי, אשר לוקח בחשבון גם את האינטרסים הציבוריים ועקרונות של צדק חלוקתי.

אם כן, במישור העקרוני, סבורני כעמדתו של השופט גרוסקופף כי אין מקום להכריע בעת הזאת בשאלה האם פגיעה תכנונית כשלעצמה עשויה לעלות כדי פגיעה ובאילו נסיבות.

כשלעצמי, אני סבור כי לגבי השאלה הראשונה נשוא דיוננו, די ברף של תוכנית מופקדת ו"דבר מה נוסף" המעיד על התקדמות של ממש בהליכי התוכנית באופן המעיד על סיכוי טוב לאישורה, רף נמוך מעט מהרף הגבוה של כמעט נקודת "אל-חזור" שציינה חברתי.