מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שינוי ייעוד חקלאי לדרך ומסילת ברזל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

טענות הנתבעת בתמצית כל החלקות נשוא התובענה נכללות בתכנית מתאר ארצית למסילות ברזל- תמ"א 23 וכמעט כולן שינו את ייעודן התיכנוני מייעוד חקלאי לייעוד של דרך במסגרת תכנית המתאר ג/12567 של העיר עפולה.
...
לכך מתווספת העובדה, כי במסגרת ההסדר הדיוני לא הוזכרה סוגיה זו. כמו כן, כאמור, למומחית לא הוצגה מפת הפקעה בנוגע לשטח זה. בנסיבות אלו מצאתי, כי דין טענת התובע בנוגע להפקעת שטח נוסף בחלקה האמורה מכוח צו הכרזה משנת 2006 להידחות.
שכן, הסמכות להורות על פיצויי סבל מסורה לנתבע אולם במסגרת פיצויי ההפקעה הנתבעת שילמה לתובע לפנים משורת הדין פיצוי מהמטר הראשון ומשכך מתייתר הצורך לדון בתחולת הקריטריונים שקבע השר ויישומם על מקרה זה. עמדתה של הנתבעת בעניין זה מקובלת עליי.
המומחית מצאה, כי המסקנה המתבקשת היא, כי מדובר בדרך בין עירונית וכי יש לשום על פי הקווים המנחים לדרך בינעירונית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין בסעיף זה כדי למנוע הפקעת הקרקע ו/או קבלת החזקה בקרקע בהתאם לחוקי ההפקעה לצרכי ציבור שיהיו בתוקף באותה עת, לרבות פקודת הדרכים ומסילות הברזל ובמקרה הפקעה לפי חוקים אלה יחולו הוראות חוקים אלה לכל דבר ועניין לרבות לגבי קבלת החזקה וקביעת הפיצויים".
ביום 14/9/09 פורסמה למתן תוקף תוכנית רש/892/א/1 המכונה גם תכנית "דרך השרף" (להלן: "התכנית המפקיעה" או "תכנית 892"), אשר מטרותיה העיקריות הנן שינוי יעוד שטח חקלאי לדרך לצורך התוויה והרחבה של רחוב השרף ברמת השרון וקביעת רצועת שצ"פ לאורכו; קביעת רחוב משולב; הסדרת צמתים; קביעת הוראות ומיגבלות בניה; ושלבים לבצוע.
...
יתרה מכך, הנני מקבלת הגישה ובהתאם לה המחוקק התכוון להחיל את כוח ההפקעה ללא פיצוי כאשר מופקע באופן פיזי שטח קרקע וכי לא ניתן להשיג את מטרות ההפקעה מקום בו מפקיעים רק זכויות פחותות כגון זיקת הנאה, משכנתא או שכירות לתקופה קצרה.
לאור האמור, הנני דוחה גם טענתם ועתירתם אלו של המבקשים.
סוף דבר; לאור האמור והמפורט, התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 2.11.1995 נרשמה הערה לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל מכוח צו הדרכים ומסילות הברזל )הגנה ופיתוח( התשנ"ו – 1995 על שטח של כ 1,397 – מ"ר בחלק הצפוני של חלקה 136 (נספח טז לעתירה).
עיקר הוראותיה של תכנית ממ/5127 היו שינוי יעוד הקרקע משטח חקלאי, שצ"פ, דרך עיצוב מדרונות, מתקנים הנדסיים ואיזור מגורים א', לאיזור מגורים, איזור מסחר ותעסוקה, שטח למבנים ומוסדות ציבור מתקנים הנדסיים, דרך טפול נופי, שצ"פ והתווית דרכים חדשות שישלימו ויתחברו לדרכים קיימות.
...
העותרים לא טוענים (ובצדק) כי קידום התכנית החדשה נעשה משיקולים לא עניינים ובנסיבות אלה, גם אם הייתי מגיעה למסקנה כי חלים על יתרת חלקה 136 דיני השיהוי לא היה זה המקרה בו יש להורות, לעת הזו, על החזרת המקרקעין לבעלים.
סוף דבר סוף דבר אני דוחה את העתירה.
העותרים ישלמו לכל אחד מהמשיבים את הוצאות המשפט בסך של 20,000 ש".

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כן לא נעלמו מעיני טענות נת"י, כי היא פנתה לשמאי סויצקי בשאלות הבהרה (במכתביה מהימים 13.2.2018 ו – 27.2.2018), בהן התבקש לנמק, האם הפוטנציאל התיכנוני של יתרת החלקה אבד ואם לא, מדוע לא לקח בחשבון את הפוטנציאל בחוות דעתו וכי השמאי סויצקי השיב, במכתבו מיום 16.3.2018 (שלא הוגש כראיה ע"י נת"י או מי מהצדדים), כי "במועד שינוי יעוד הקרקע לשימוש אחר שאינו חקלאי למגורים/מסחר/צבורי/ דרך יבחן שווי הקרקע מחדש במועד הקובע, תוך היתייחסות לכלל האלמנטים הרלוונטים.". לטענת נת"י, סויצקי חזר על האמור בחוות דעתו ולא היתייחס לשאלות הצדדים ולכן יש לדחות את חוות דעתו.
משנדחתה התביעה לעניין פיצוי בגין 25% הראשונים מהמקרקעין, ממילא איני נידרש לידון בטענות היתיישנות ושיהוי שהעלו הנתבעים בהקשר זה. התביעה לפצוי בגין נזק ליתרת החלקה שלא הופקעה לטענת התובעים, במקרה דנן, בשל צורת הדרך והגשר עבורם בוצע ההפקעה, נוצרה יתרת חלקה שלא הופקעה שצורתה לא רגולרית ועל כך הסכימו 3 השמאים, לרבות שמאי נת"י. לשיטתם, בעטיין של שתי התכניות החלות היום, לא ניתן לעשות דבר עם החלקה וככל שיהיה בעתיד הליך של איחוד וחלוקה, שווי הקרקע הנכנסת יהיה נמוך מאוד, לאור מסילת הברזל, צורת החלקה וקוי הבניין.
...
הגם, שכאמור, ככלל בית המשפט לא יתערב במסקנות המומחה שמינה, אלא במקרים חריגים, אני סבור כי הסוגיה של הפגיעה ביתרה מהווה מקרה החריג המצדיק סטיה ממסקנות המומחה בחוות דעתו.
לפיכך, משלא הובהר על ידי השמאי סויצקי מהו שיעור הפגיעה ביתרת החלקה בהתאם לפוטנציאל העתידי של השטח, אני סבור כי יש לאמוד את הפגיעה ביתרת החלקה בשיעור של מחצית מקביעתו של השמאי סויצקי ובסך הכל הפגיעה ביתרה תעמוד על 1,202,328 ₪.
סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כביש 70 מצוי בתחומי ההכרזה על תפיסת מקרקעין לצורך סלילת והרחבת דרך ארצית על-פי פקודת הדרכים ומסילות הברזל, 1943 (ראה צו ההכרזה שפורסם בק"ת 5969 מיום 3.5.1999 ותשריט ההכרזה כפי שצורפו לסיכומי העותר – להלן: "ההכרזה").
כן טענה כי אין לועדה כל סמכות להורות על שינוי ייעוד הקרקע מייעוד חקלאי לדרך, וכי הסמכות נתונה אך ורק לועדה המחוזית.
...
הועדה המקומית טענה כי דין העתירה להדחות מחמת שהוי.
כאמור, ההפקעה נעשתה לפני למעלה מעשר שנים, וצריך היה להיות ברור מלכתחילה כי בסופו של דבר תמנע הגישה לאדמות הגובלות עם הדרך מטעמי בטיחות: אם לא מיד, לפחות מאותו זמן שבו תבוצע הרחבת הדרך.
בשים לב לאמור ובכפוף לאמור בפיסקה 26, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו