הנתבעת גם לא חזרה על הטענה שיש להפחית את סכום הערבות ואת סכום הפקדון מסכום התביעה, שהרי הבנק כבר הפחית אותם מהתביעה בהודעתו מיום 6.3.17, עוד לפני הדיון בבר"ל.
בסיכומיה התייחסה, איפוא, לשאר טענות ההגנה שהועלו בבר"ל והן, כי הבנק כיבד המחאות רבות, בסכום כולל של מעל 90,000 ₪, שלא לפי זכויות החתימה, היינו לפי החתימה של הנתבע או של קמרט ולא לפי חתימות הנתבע ובן שלום יחד.
להלן עדותו של בן שלום בנושא זה: "לשאלת בימ"ש אני מכיר את נספח יא' לתיק המוצגים. השיקים האלה אני טוען לא נחתמו בזכויות חתימה לפי הזכויות שהסכמנו עליהם. על אף אחד מהם אני לא חתום. חלק מהם חתומים רוני פריד וחלק דפנה. לשאלת בימ"ש האם החובות ששולמו באמצעות השיקים האלה הם חובות שהחברה לא קיימת בהם, אני משיב שאני לא יודע כי באותה תקופה לא היתה לי גישה לכל מיני נתונים הקשורים. לשאלת בימ"ש אם מאז קבלתי גישה לבדוק את הנושא, אני משיב שבודאי לחלק מהדברים. חלק מהדברים כן וחלק מהדברים לא. התגלו לא מעט אי סדרים שבעקבותיהם לא הוגשו דוחות 2015. חלק מהדברים שחסרים זה דפי הבנק שהבנק לא הסכימו לתת לי הקשורים לשנת 2015. בלי שום קשר בהתאם להסכם בינינו הראשון לבין רונן פריד ההתנהלות הכספית של החברה היתה אמורה להתבצע בחשבון אחר ולא בחשבון הזה". ובהמשך, לשאלה האם בדק את החיובים ביחס לתקופת הביניים שבה הבנק אישר את ההמחאות המדוברות, ענה: "אנחנו עשינו בדיקה, חלק מהנתונים עדיין חסרים לנו בגלל אי סדרים. היו תנועות כספיות שמאחוריהם לא היה מיסמך מגבה. חלק מהדברים עד היום לא גילינו. בעקבות זה עד היום לא הצלחנו להגיש דוחות כספיים של 2015".
שינוי זכויות החתימה נעשה עקב רכישת חלק ממניות הנתבע על ידי סימוני ובן שלום, אולם באותה עת הנתבע נותר כבעל מניות בנתבעת ואף נותר כבעל זכות חתימה בחשבון הבנק, אמנם יחד עם בן שלום.
...
לאחר ששקלתי את כל הנדרש, הרי במצב שנוצר, החלטתי, לא בלי לבטים, והרבה לפנים משורת הדין, אך כדי לא לחסום כליל את האפשרות של הנתבעת להוכיח כי ההמחאות שולמו בגין חובות שהנתבעת לא הייתה אמורה לשלם, לתת לנתבעת רשות להגן בגין הטענה אודות כיבוד ההמחאות שלא לפי זכויות חתימה, כאילו נטען בבר"ל שהכספים שולמו שלא בגין חובות הנתבעת וכן ליתן רשות להגן בטענה כי החשבון חויב בריבית שלא לצורך עקב אי זיכוי סכום הפיקדון בחשבון במועד 31.8.16, אולם כל זאת בכפוף להפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט תוך 30 יום מקבלת החלטתי זו (הפגרה במניין).
בכלל הנסיבות, כאשר טענות ההגנה הפרטניות של הנתבע, אחת אין לתת בגינה רשות להגן והשנייה, גם היא לא כוללת כנדרש טענה מפורשת של הפטר מערבות ועל רקע העובדה שמצאתי לתת לנתבעת רשות להגן בגין שתי טענות שנזכרו לעיל כפוף להפקדה, אני סבור שאותו הדין צריך לחול על הנתבע, כך שאם יופקד סכום התביעה, בין אם על ידי מי מהנתבעים או על ידי שניהם יחד, יקבל הנתבע רשות להגן בטענות שהתרתי לנתבעת ובנוסף בטענה הפרטנית של הסכמת הבנק, אשר לצורך הרשות להגן, תיחשב כאילו נטענה טענת הפטר מפורשת יחד עמה.
סוף דבר
אשר על כן, הנתבעים יקבלו רשות להגן בטענות שהתרתי לעיל ובהן בלבד, בכפוף לכך שסכום התביעה יופקד על ידי מי מהם או על ידי שניהם יחד תוך 30 יום מקבלת החלטתי זו (הפגרה במניין).
