שינוי החלטות קודמות של מוסדות התכנון

אין לכחד, הוראה על איטום קומות ושינוי ייעודן לצורך צבורי, אינם מן התנאים הנפוצים הנקבעים בהחלטות של מוסדות התיכנון הנוגעות לבנייה בלתי חוקית, ואין ספק כי הועדה המחוזית וועדת המשנה לעררים בחרו לנקוט במקרה זה בפיתרון "יצירתי" בסוברן כי הוא תואם את הנסיבות המיוחדות והמורכבות שעמדו ברקע החלטתן.

כך למשל, עליו לבחון מהי, אם בכלל, עוצמת הפגיעה הצפויה בצדדים השלישיים; האם הצדדים השלישיים הסתמכו על החלטות קודמות של מוסדות התיכנון או על המצב הקיים בשטח; האם הסתמכותם היתה בתום לב; והאם הם היו מעורבים באופן כלשהוא באי-החוקיות הקשורה לתכנית העומדת לדיון.

...

נוכח הגשת כתב האישום הורה בית המשפט העליון, בהסכמת פרקליטות המדינה, על קבלת הערעור, ביטול התכנית והשבת הדיון בה לוועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית, וזו לשון ההחלטה: "ט. לאחר העיון החלטנו להיעתר לעמדת המדינה, לקבל את הערעור, לבטל את התכנית ולהשיב את הנושא לועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית. אכן, לפנינו כתב אישום ולא פסק-דין, אך ברמת ראיות מינהליות די בכך בעינינו לקבלת הערעור. ערים אנו לכך שאין פתרונות קלים, בנסיבות של 'אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי', ולאחר הכרעה זאת יהא צורך בדיונים לא פשוטים בגופי התכנון ובפתרונות יצירתיים, במיוחד נוכח העובדה שלפנינו בניין העומד על תלו ובו המרכז האקדמי למשפט ועסקים [...] היוכל בית משפט ישראלי לומר 'שלום עליך נפשי' נוכח עבירות בניה חמורות שלגביהן אין חולק ושאלות כבדות של אישומים בדבר הדרך בה הושגו האישורים, שכנטען כללה שוחד ר"ל? התשובה אינה יכולה להיות בחיוב. דין האישור להתבטל, שאחרת נימצא מועלים בתפקידנו ובאמון הציבור. עסקינן לכאורה במצב הנוקב עד התהום, ואי החזרה לועדה תהא אזלת יד אסורה. כמובן איננו נוטעים לעת הזאת מסמרות באשר להחלטת ועדת המשנה להתנגדויות בהמשך, אשר תעמוד לביקורת שיפוטית ככל שתהא עילה לכך. אך ברי כי גבול הסבירות נחצה לשיטתנו בעליל משנגלתה התמונה לכאורה העולה מכתב האישום, ומתחייבת הכרעה זו שאליה הגענו [...

הינה כי כן, הוועדה שקלה את מכלול השיקולים הרלוונטיים הצריכים לעניין, אך כפי שפירטתי לעיל אני סבורה כי באיזון ביניהם לא ניתן על ידה המשקל הראוי לפגיעה במרכז האקדמי.

סוף דבר מן הטעמים המפורטים לעיל אציע לחבריי לדחות את ערעורה של בלנטפורט ולקבל באופן חלקי את ערעורו של המרכז האקדמי, במובן זה שהתנאי בדבר איטום הקומות 6, 8 ו-9 יבוטל, תוך הותרת התנאי בדבר ייעודן של קומות אלה לשימושים בעלי אופי ציבורי.

בכגון דא, אני סבור כי ניתן להרחיב את הביקורת השיפוטית מעבר להלכה הידועה בדבר היקף ההתערבות המצומצם של בית המשפט בהחלטות של מוסד תכנון.

נקבע שהמועצה רואה בפניה את חשיבות הפיתוח המוצע גם בהיבט הרחב של מתן מענה לפיתוח הפריפריה ומצוקת הדיור, על פי החלטות קודמות במוסדות התיכנון.

מליאת הועדה כחותמת גומי לפי חוק הותמ"ל, בתוך 30 ימי עבודה ממועד הגשת המלצות החוקר, על וועדת המשנה להתנגדויות להחליט בהתנגדויות, ולאחר מכן בתוך 7 ימי עבודה מיום החלטת וועדת המשנה להתנגדויות, על מליאת הועדה להחליט אם לאשר את התוכנית עם או בלי שינויים או בתנאים שתיקבע, או לדחותה.

המשיבים 1,2 טוענים כי הוראת החוק היא רף עליון, וניתן לקצר את המועד בהתאם לשיקול דעתו של מוסד התיכנון.

...

אני דוחה את הטענה שטענת העותרת שמדובר ב"ישוב חדש" הועלתה ונדונה במסגרת ההתנגדות לתוכנית המתאר.

"כישוב" אינו "ישוב", וכדברי רבי ינאי במסכת ברכות דף מד עמוד ב: " כל שהוא כביצה - ביצה טובה ממנו". אני מקבל את טענת המשיבות, שאין מדובר בישוב חדש, אלא בחלק מהעיר מעלות- תרשיחא.

איני מוצא מקום להתערב בהחלטה זו של הועדה, ואני דוחה את טענת העותרת בענין זה. סיכום: על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה בחלקה, ומחזיר את הדיון בתכנית לותמ"ל, על מנת שיובאו בפניה טיעונים ונתונים בדבר התאמתה של התוכנית למטרות החוק, שלאחריהם תחליט בדבר.

ברק-ארז התייחסה להיתנגשות בין החובה לכבד חוזים לבין החובה המתמדת המוטלת על הרשות לשקול את הצורך בשינוי החלטות קודמות.

עוד טען, כי עד לאישור השקום במוסדות התיכנון ייקחו שנה-שנתיים ושאל למי מפריע אם ימשיכו לעבוד שם במהלך התקופה האמורה.

...

אינני מקבלת עמדה זו. משהחליטה המדינה על הפסקה העבודות במחצבה אין מקום לכפות עליה לאפשר את המשך העבודות למשך שנה-שנתיים עד לאישור תכנית השיקום.

יש באמור כדי לתמוך בעמדה לפיה אין לאפשר עוד גרירת רגליים בעניין זה, תוך מניעת המשיבה מלעשות בקרקע את הדרוש לטובת כלל הציבור בהתאם לשיקול דעתה.

לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

הוראת סעיף 3.3 בהחלטה 1180 נוגעת להקצאת מגרשים למגורים בתוכניות עתידיות, כך מתחייב בהכרח מלשון סעיף 3.1 לפניו: "בנייה למגורים תתוכנן..", ועל כן פרשנותו הסבירה היחידה של הסעיף הנה כי גודל המגרשים יקבע על פי קביעת מוסדות התיכנון בתכנון העתידי, ולא לפי תב"ע קיימת, אשר בה טרם נכללו המגרשים להרחבה.

ברקע הסיכסוך שהובא להכרעתי עומדת מציאות שבה ממחצית שנות ה – 90 של המאה הקודמת ועד היום, משתנה תכופות מדיניות מועצת מקרקעי ישראל, המשנה לעתים תדירות את החלטותיה, באופן אשר גורם להכבדה ניכרת על מתיישבים ופוגע האפשרות תיכנון וצפיות לגבי שימושים וזכויות במקרקעי ישראל.

...

על כן, טענות התובעים בתביעתם לגבי זכויות כלפי רמ"י מכח איזה מפסקי הדין בהליכים הקודמים נדחות.

על כן לא ראיתי מקום לקבל את התביעה והנני מורה על דחייתה נגד הנתבע 1.

משלא התבקש סעד ומשאף לא הוכחה ממילא התביעה, נדחית התביעה גם נגד נתבע זה. גם כאן לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות בנסיבות העניין.

לטענת העותרים, החרגת רצועת הנחל היא שינוי החלטה קודמת של הועדה המחוזית בהתנגדות העותר לתוכנית ג/16001 שלפיה הסימון המדויק של תואי הוואדי במיתחם 2 יהיה במסגרת התיכנון המפורט.

מן הראוי שבית המשפט לענינים מנהליים יעביר ביקורת שיפוטית על החלטת מוסד התיכנון, כאשר היא מנוגדת להחלטות תכנוניות קודמות שקבלו תוקף ללא נימוק מספיק, מיתעלמת מזכויות תכנוניות שנקבעו לעותרים בתוכניות קודמות, מסתמכת על נימוקים חדשים שלא ניתנה לעותרים זכגות טיעון לגביהם, בנגוד להסכמה שקבלה תורף של פסק דין, ועוד.

...

העותרים טענו גם בעניין שווי הקרקע אך מכיוון שהוועדה לא הסתמכה בסופו של דבר על הטיעון שהשווי אפסי, אין צורך לדון בכך.

המשיבות לא נימקו את שינוי המתחם בתכנון המפורט בהתעלם מהוראות תכנית בניין העיר מלבד עצם העובדה שהן מוסמכות לעשות כן, שאין די בה. אני דוחה את טענת המשיבות, כאילו לא נקבע שיש צורך בערוץ הנחל כשצ"פ. טענה זו נכונה לגבי התוכנית המוצעת, אבל לא נכונה לגבי תכנית מיתאר ג/16001, שבה נקבע ערוץ הנחל כשצ"פ. זו גם התשובה לטענת המשיבות בדבר הזיקה הישירה שבין השצ"פ לבין השכונה.

על פי כל האמור לעיל, דין החלטה המשיבות הדוחה את התנגדות העותרים לתוכנית 263-0260489 הנקראת "כאבול שכונת צפון-מערבית – ג/22109" להתבטל, באופן שהתנגדויותיהם יתקבלו בענין החרגת ערוץ הנחל וחישובו במסגרת איחוד וחלוקה.

לפיכך, אני מקבל את העתירה, מבטל את החלטת המשיבות לדחיית ההתנגדות כך שההתנגדות תתקבל בענין זה, מבטל בהתאם את אישורה של התוכנית, ומחזיר את הדיון בתוכנית למשיבות על מנת שידונו כיצד תשנה תוצאה זו את התוכנית.