שינוי הורה משמורן במהלך שנת הלימודים

האב שב ומפרט את מועדי פניותיו לרשויות המקומיות ומדגיש כי לאחר שהתקבלה תשובה מעריית ערד (ביום 22.10.17) נידרש ל- 25 ימים בלבד עד להגשת העתירה וכי בזמן זה לא ישב בחיבוק ידיים אלא הגיש בקשות שונות לבית הדין הרבני, בניסיון להביא לביטול פסק הדין בעיניין משמורת האם על הילדים.

האב לא פעל במהירות המצופה והמתחייבת בנסיבות העניין, בשים לב לכך שמדובר בעיניין דחוף, שכן כל יום שחולף, בו פוקדים הילדים את מוסדות החינוך בערד, מקשה על שינוי המצב, נוכח הקושי הכרוך בשינוי מסגרת הלימודים במהלך השנה.

על פי סעיף 15 לחוק, אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין "לרבות חינוכו, לימודיו...". באין הסכמה של ההורים בעיניין הנתון לאפוטרופסותם, קובע סעיף 19 לחוק הכשרות כי "רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון". הרשויות המקומיות ורשויות החינוך מחויבות בהקפדה על הכללים והנהלים.

...

יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי במקרה דנן, פגיעה הנטענת בשלטון החוק מצדיקה לשלול את יסודות השיהוי המתקיימים בענייננו.

נוסף לשיהוי בהגשת העתירה, אני סבורה כי מתקיים במקרה דנן גם כלל "המעשה העשוי". על פי כלל "המעשה העשוי", אין לקיים דיון שיפוטי או שאין ליתן סעד שיפוטי בעניין שאינו ניתן לשינוי או שקיים קושי מהותי לשנותו (שרגא ושחר, שם, עמ' 259; 8129/02 ארגיל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ' הנאמן על חברת דן רולידר בע"מ, פ"ד נז(5) 481)).

במצב דברים זה, ומשחלפה לעת הזו למעלה ממחצית שנת הלימודים תשע"ח, אני סבורה כי גם אם טענות האב תתקבלנה, לא ניתן להגשים את המטרה האופרטיבית שביסוד העתירה, שהיא להביא לכך שהקטינים ילמדו בקריית גת בשנת הלימודים תשע"ח. סוף דבר – העתירה נדחית על הסף.

זה כחמש שנים מנהלים השניים הליכים רבים בבית הדין הרבני, בין היתר באשר למשמורת על הקטינים, מוסד הלימודים של הקטין, יישום החלטות העוסקות בהסדרי שהות וטענות הדדיות לאלימות כלפי הקטין.

ביום 7.1.2021 הגישה עובדת סוציאלית לחוק הנוער (להלן: עו"ס לחוק הנוער) בקשה לבית המשפט לנוער למתן החלטת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער) בעיניינו של הקטין, שבמסגרתה התבקש בית המשפט לנוער להורות על הוצאתו של הקטין ממשמורת הוריו והשמתו במרכז חרום למשך שלושה חודשים.

בתמצית, תואר בה כי בהתאם להחלטותיו של בית הדין הרבני חלו שינויים חוזרים ונשנים בכל הנוגע להסדרי המשמורת שחלו עליו (משמורת משותפת, משמורת בלעדית של האב ומשמורת בלעדית של האם), על רקע טענות לאלימות, ניכור הורי והעדר מסוגלות הורית.

בחלוף מספר שנים של טפול בקהילה, שלא צלח, ולנוכח ההדרדרות המתוארת במצבו, דומה כי הוצאתו ממשמורת הוריו והשמתו במרכז חרום לתקופה קצובה ומוגדרת, לצורך איבחון ובניית תכנית טיפולית, אינה פעולה שהתקבלה ללא שיקול דעת ובאופן נחפז.

...

לנוכח כל האמור, קיבל בית המשפט לנוער את הבקשה, והורה על הוצאת הקטין ממשמורת הוריו ועל השמתו במשמורת עו"ס לחוק הנוער למשך שלושה חודשים, בכפוף לכך שהוריו יוכלו לפגשו ולבקרו במרכז החירום בו ישהה, לפי הנחיותיו של עו"ס לחוק הנוער.

בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי השיהוי במעורבותן של רשויות הרווחה אינו משנה מן המסקנה בדבר החיוניות והדחיפות הנודעות להוצאת הקטין למרכז חירום, לאחר שכשלו הניסיונות הטיפוליים הקודמים.

לבסוף, האפוטרופא לדין של הקטין חזרה ועמדה על כך כי הוא משווע לעזרה ומעוניין להשתלב במסגרת שתסייע לו. דיון והכרעה לאחר ששמענו את טענות הצדדים בדיון שנערך לפנינו, הגענו לכלל דעה כי אין עילה להתערבותנו.

דיון והכרעה: לאחר שנתתי דעתי לתסקירי העו"ס והמלצותיה כמו גם עדותה לפניי, לדיווחי האפוט' לדין ועדותה לפניי, להליכים במרוצת השנים, הבקשות והתגובות להן, ושמעתי את הצדדים בדיונים שהתקיימו לפניי, נחה דעתי שדין התביעה להיתקבל, ומכאן יש לקבוע את משמורת הקטינות בידי האם, ובנסיבות אין מקום לקבוע זמני שהות קבועים.

ניתן ללמוד על העידר המשמעות המעשית להגדרת המשמורת גם מהוראות סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובעות את חובות וזכויות שני ההורים כלפי ילדם הקטין כאפוטרופוסים משותפים שלו, ומהעובדה שלשון החוק נעדר המונח "משמורת", וכי המונח "הורה משמורן" משמעו בעיקר "ההורה בעל ההחזקה

אולם, ביחס להוצאות כגון תספורת, תשלום לטלפון נייד, קניית ילקוט, צורכי לימוד - המשתנה היחיד הוא יחס ההכנסות ולא זמני השהות, היות שאין קשר בין עלות רכישת מוצרים אלו לבין זמני השהות שהקטין נמצא אצל כל אחד מההורים".

זאת ועוד; כידוע, לא אחת נקבע בפסיקה שלצורך בחינת יכולתו הכלכלית של הורה בשאלת חבותו במזונות ילדיו, אין להיתמקד רק בהכנסתו משכר או מעבודה, ויש להיתחשב גם ברכוש שבבעלותו ולבחון את כל מקורות הכנסתו וכישוריו המקצועיים, וכדברי כב' השופט רובינשטיין: "ראשית, רואה אני לנכון להדגיש את המובן מאליו, כי בעת קביעת גובה המזונות, השיקול

...

בנסיבות אלה סבורה האם שיש להיעתר לתביעתה ולקבוע את משמורת הקטינות בידיה.

סוף דבר בתביעות הכספיות: כפי שניתן לראות מהתנהלות הצדדים בצל המשבר שפקד את חיי הנישואין, ולאחר שנוכחתי בהתנהלותם משך כל ההליך, סבורני ששניהם פנו האחד לשני בדרך פוגענית ובשפה שאינה מכבדת.

סוף דבר בכלל התביעות : אני קובעת את משמורת שתי הקטינות בידי האם.

תביעות האב נגד האם, נדחות במלואן.

(הקטינה *** כבר בשנת הלימודים הקרובה והקטין *** החל משנת הלימודים הבאה ועם עלייתו לכיתה א' כאשר יוסיף ללמוד בשנת תשפ"ב בגן *** ב***), טוען האב כי הסכם הגירושין שבין הצדדים מכתיב תוצאה אחת לפיה יוסיפו הקטינים ללמוד במוסדות חינוך ב*** תוך רישום כתובתם על פי כתובת מגוריו.

לטענת האב המעבר ליישוב *** מקיים אחר האמור בסעיף זה מהטעמים הבאים: הסדר אחריות הורית משותפת ממשיך להתקיים, האם לא תבעה שינוי משמורת, לא מדובר במרחק שלא מאפשר את קיום האחריות המשותפת שאם לא כן היה מקום לפנות לס' 4.22 להסכם, התחייבויות הצדדים הנובעות מהמעבר קיבלו ביטוי בטיוטת נספח להסכם גירושין שערכה עוה"ד *** ולא בכדי האם היתנגדה כי עוה"ד *** תגיע לעדות.

באשר לאותם מקרים בהם המעברים של הקטינים לא יתבצעו דרך מוסדות החינוך, אם בחגים חופשות וכיוצ"ב ועת הסכם הגירושין שותק לעניין זה מצאתי כי באיזון הראוי הנגזר בין היתר מהאחריות ההורית השווה , עת על פי תוצאת פסק הדין תדרש האם לנטל מוגבר של הסעת הקטינים בימי שגרה נוכח המרחק מביתה, ועל מנת שלא ליצור הכבדה יתרה על צד אחד תיקבע חלוקה שויונית לפיה הורה אחד לוקח והורה אחד מחזיר.

...

סבורני כי הדבר אינו נדרש.

מכל המקובץ נקבע אפוא, כי רישום הקטינים ייעשה במוסדות חינוך בעיר ***, בהתאמה תשונה כתובתם במשרד הפנים לכתובת מגורי האב.

סיכום מכל המקובץ לעיל נקבע כדלקמן: הקטינים ילמדו במוסדות חינוך בעיר ***.

עובר לגירושי הצדדים חתמו הם ביום 7.11.16 על הסכם גירושין כולל אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 13.12.16 ואשר בו קבעו גם כדלקמן: "5. משמורת והסדרי שהייה:

בתקופת שנת הלימודים, בסופי שבוע – אחת לשבועיים (כל סופ"ש שני לסירוגין, החל מהשעה 18:00 ביום חמישי בערב, ועד יום א' בבוקר כאשר יחזירה למערכת החינוך, או יחזירה לבית האם במוצ"ש אבל אז לא יקח את הילדה לגן/ביה"ס בבוקר יום א' אלא רק יקח אותה מהגן עם סיומו ומחזירה לבית האם.

27 א. עוד יש לציין, כי כשנה לאחר אשור ההסכם, ומאחר ולטענת הנתבעת לא עמד התובע בהסדרי השהות, באופן שפגע בבת ובתכנון חייה היא, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר שינוי בזמני השהות של הבת אצל הוריה.

כשנה לאחר חתימת הסכם הגרושין ולאחר שהנתבעת פתחה הליך י"ס בבית המשפט הגיעו הצדדים להסכמות לשינוי בזמני השהיה כך שיתקיימו באופן הבא: אלא שזאת אין לשכוח – בעת אשור ההסכם המשנה זמני השהות וכאמור, הסכימו הצדדים כי לא יחול כל שינוי במזונות הקטינה או בהסדרים האחרים שבהסכם הגרושין.

...

ראה גם דברי כב' הנשיא המנוח שמגר בפסק הדין  ע"א 4515/92 שטיין קומרוב נ' שטיין [פורסם בנבו]( 13.6.94):  "... כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה, אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסכם כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני הזוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפנייה חוזרת לביהמ"ש. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בין ההורים, אולם בטרם יוכרע דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".   בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני[ פורסם בנבו]( 29.1.21)הכריע ביהמ"ש העליון וקבע כי: "הלכת בע"מ 919/15 (פורסם בנבו) אינה מהווה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים, זאת ועוד אין בהלכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו - בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי טרם שנפסקה הלכה זו". מאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים לשינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בתיק, נפסק, כי על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה ולבחון כל שינוי לגופו על פי השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה, תוך גם בחינה של תום ליבו של התובע (בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו](13.6.07) ככל שביהמ"ש מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי כמשמעותו בדין כאמור לעיל, אזי בחינת המזונות תיעשה בהתאם להלכת בע"מ 919/15 שהינו הדין החל כיום.

ראה לענין זה: בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.6.07) עמ"ש (חי') 45821-03-20 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (12.11.20) תמ"ש (ת"א) 107782/00 ח.א נ' מ.ח  [פורסם בנבו] (17.5.06) סיכום לאחר שבחנתי כלל הנתונים כאמור לעיל, ומשעה שהנטל להוכחת שינוי הנסיבות מוטל על התובע והוא לא עמד בו וכאמור לעיל – נחה דעתי כי דין התביעה להדחות .