מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שינוי בכתב אישום בשלב מקדמי

בהליך פיקוח וחוקים אחרים (פק"ח) שהוגש בשנת 2018 בעניינים מקומיים נתניה נפסק כדקלמן:

אשר לטענה בענין אכיפה בררנית טוענת המשיבה כי זו אינה מתקיימת במקרה זה שכן כתב האישום הוגש נגד מי שהיו בעלי הבנין במועד ביצוע העבירות וכי לאורך השנים מאז הגשתו תוקן כתב האישום תוך שבכל עת שהמשיבה נתקלת בשינוי נסיבות או מצב עובדתי ביחס לכתב אישום זה היא בוחנת את העובדות ופועלת למימוש חובתה לשמירה על האנטרס הצבורי ואכיפת חוק העזר וכי רק באחרונה נשלחו התראות אל בעלים חדשים של הבנין.
המשיבה הזכירה כי השמוש בכלי של ביטול כתב אישום בשל טענת הגנה מן הצדק נעשה על ידי בתי המשפט במשורה ובכל מקרה יש הכרח בהוכחת התשתית העובדתית הנדרשת לשם קביעת ממצאים בטענה זו, כך שאין היא יפה לבירור בשלב מקדמי זה. המשיבה טענה כי כתב האישום מקים גם מקים עבירה שכן הגדרת המונח בנין בחוק העזר כוללת גם חלק מבנין ועל כן בשילוב עם הגדרת המונח בעל חלה החובה שבחוק גם עליהם, ומשלא קויימה חובה זו מקים האמור בכתב האישום עבירה.
...
לאחר שעיינתי בטענות המקדמיות ובתשובת המאשימה הבקשה לביטול כתב האישום כנגד המבקשים כבר בשלב המקדמי נדחית מן הנימוקים הבאים – צודקת המשיבה בכך שטענת הגנה מן הצדק מן הסוג שבפיהם טעונה הוכחה בראיות, כאשר מדובר בטענה ששימוש בה חריג ונשמר למקרים מיוחדים ויוצאי דופן קל וחומר כאשר חלק מן הנטען במסגרתה נראה לכאורה כנסתר על ידי טיעונים אחרים שהעלו הם עצמם.
" בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ', פ"ד נט(6) 776, 807 (31.3.2005) נאמר עוד כי – "לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה או רשות מעורבת אחרת יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה כמדומה המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר." על עצם העובדה שמדובר בטענה אשר תתקבל רק במקרים חריגים וייחודיים יש להוסיף את הקביעה שנקבעה בפסיקה, למשל בתפ"ח (מחוזי תל אביב) 39458-04-10 פלוני נ' מדינת ישראל (28.11.2010) כי – "נפסק לא פעם כי "הגנה מן הצדק", גם אם מבחינת טיבה היא בגדר "טענה מקדמית", שיש להעלותה בפתיחת המשפט, הרי שהיא מהווה "טענת הגנה" המחייבת הנחת תשתית עובדתית, ודינה להתברר במהלך שמיעת הראיות כחלק מההליך הפלילי גופו וכי ראוי שהעניין יידוֹן ויוכרע לגופו לפני בית-המשפט בערכאה הדיונית (בג"צ 5675/04 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פ"ד נט (1) 199 (2004), פרשת יפת הנ"ל, עמ' 359; בג"צ 1563/96 עו"ד מרדכי כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נה (1) 529, 550 (1997)).
התוצאה העולה מן האמור לעיל במקובץ היא כי עתירת המבקשים לביטול כתב האישום המתוקן ביחס אליהם מן הנימוקים דלעיל נדחית.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, תיקון כתב האישום בשלב מקדמי זה, בהיתחשב בעובדה ששלב ההוכחות בתיק טרם החל, וכאשר התיקון במהותו הנו טכני, שנבע ככל הנראה משכחה או טעות של המאשימה, לא יפגע כהוא זה בהגנת הנאשמת.
יחד עם זאת, אין בידי לבדוק טענה זו של ב"כ הנאשמת, ואף אם אקבל טענה זו כטענה נכונה, אין בכך לטעמי כדי לשנות את התוצאה, שכן בסופו של יום ובמבחן התוצאה המאשימה עמדה על כתב האישום מטעמים כבדי משקל ולא באופן שרירותי.
...
ככלל ככל שניתן להורות על תיקון כתב האישום תחת ביטולו, מבלי לקפח את הגנתו של הנאשם, ייטה בית המשפט לעשות כן. בכל אותן נסיבות שבהן היה בית המשפט נעתר לבקשת המאשימה לתקן את כתב האישום באופן שהעובדות המפורטות בו "תהוונה" עבירה אזי תידחה מניה וביה הטענה כי כתב האישום אינו מגלה וכתב האישום יתוקן (ראו: י. קדמי, שם, עמ' 1295).
במקרה דנן, אני סבור כי יש טעם בטענת הנאשמת, לפיה מן הראוי היה שעובדות כתב האישום תכלולנה התייחסות מפורשת לייחס שלה לגבי העבירות הנטענות וכן יהיה פירוט של הוראות החיקוק הרלוונטיות לגביה.
לא כל מעשה נפסד שעשו הרשות החוקרת או המאשימה או רשות מעורבת אחרת יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל.
סוף דבר בנסיבות אלה, אני דוחה את בקשת הנאשמת לביטול כתב האישום ונעתר לבקשת המאשימה ומורה על תיקון כתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

לשיטת הסניגור, ביטולו של כתב האישום בשלב מקדמי זה אין בו כדי לפגוע באנטרס הצבורי ולכן יש להורות על כך. הסניגור הוסיף וטען כי קיום שימוע בשלב זה של ההליך כאשר קיים כתב אישום כנגד הנאשם מהוה חריג לכוונת המחוקק ופוגע בזכויות הנאשם.
כתב האישום הוגש רק ביום 27.1.2020 ומתגובת המאשימה עולה כי בסמוך למועד הגשת כתב האישום, ולמעלה מ – 30 יום לאחר שמכתב היידוע נשלח, בדקה שוב המאשימה את כתובתו של הנאשם בשל חזרת מכתב היידוע ונוכחה לגלות כי לא חל כל שינוי בכתובתו הידועה לה וזו נותרה בכפר טורעאן.
...
מעבר לנדרש, גם אם הייתי מגיע למסקנה לפיה המאשימה הפרה את החובה המוטלת עליה כטענת הסנגור, והיה עליה להשקיע מאמץ נוסף לשם איתור הנאשם עובר להגשת כתב האישום, נשאלת השאלה מה הנפקות של הפרה זו. הסוגיה אם הפרה של חובת היידוע הקבועה בסעיף 60א הנ"ל מצדיקה ביטול אישום העסיקה רבות את בתי המשפט ואף קיימות החלטות שונות לכאן ולכאן.
בהקשר זה קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כדלקמן: "... את תוצאות הפרת חובת היידוע יש לבחון, אפוא, בהתאם לעקרונות תורת הבטלות היחסית. במסגרת בחינה זו יש לשקול, בין השאר, את חומרת ההפרה של חובת היידוע בזיקה לתכלית החקיקתית של זכות השימוע של החשוד בפלילים, את הנזק שיוסב למשיבים אם השימוע בעניינם יערך בצלו של כתב-אישום תלוי ועומד, ואת הפגיעה הצפויה באינטרס הציבורי אם יבוטל האישום עד למיצוי הליך השימוע. אין חולק, כי הפרת חובת היידוע פוגעת בזכות השימוע של החשוד, וכי הסעד הראוי בנסיבות אלו הוא בראש ובראשונה מתן אפשרות לשימוע מאוחר. השאלה שבמוקד המחלוקת היא האם לצורך השימוע המאוחר מוצדק לבטל את האישום, או שמא ניתן לקיים שימוע הוגן וענייני מבלי לבטל האישום תוך עיכוב מתן תשובת הנאשם לאישום עד לסיום השימוע. סבורים אנו, כי איזונם של כל השיקולים הרלבנטיים מביא למסקנה, כי ניתן לרפא את הפגם של הפרת חובת היידוע בעריכת שימוע מאוחר מבלי שיהיה צורך בביטול האישום.
לנוכח האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

כל אלה מביאים למסקנה כי בית הדין לא יורה כדבר שבשיגרה על ביטול כתב אישום בשלב המקדמי של ההליך המשפטי, שכן עומדים לרשות בית הדין כלים אחרים להתחשבות בפגמים בהתנהלות רשויות התביעה – ככל שנפלו פגמים כאלה – כגון היתחשבות בהם בשלב גזירת העונש (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 806-808 (2005)).
אכיפה מינהלית בעקבות הוראות צו להגברת האכיפה של דיני העבודה (שינוי התוספת השניה לחוק), התשע"ז – 2017 (להלן – הצוו), הפרה של הוראות צו בטיחות שניתן לפי סעיף 6 לחוק ארגון הפיקוח היא ארוע שניתן להטיל בגינו על המפר עיצום כספי או ליתן לו התראה מינהלית בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011 (להלן – חוק הגברת האכיפה).
...
סיכום הבקשה נדחית.
הטענה כי בכתב האישום נפלו פגמים וכן הטענה בדבר הגנה מן הצדק – נדחות.
אני קובע דיון ליום 25.4.21 בשעה 10:30, בו תישמע תשובת הנאשמת לכתב האישום.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

יצוין כי לדיון בו הודה המשיב ושהתקיים בפני המותב בתיק העקרי, התייצבה המתלוננת וציינה כך: "חזרנו להיות יחד, אנחנו רוצים לגדל את הבת שלנו יחד ולשקם את הבית, ואנחנו רוצים שתעזרו לנו. כל ההליך הזה גורם לנו נזק. אני מרגישה מוגנת ולא מרגישה סכנה מפני הנאשם". עוד טרם הודיית המשיב בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 16.1.23, הוא הגיש בקשה לעיון חוזר וכן הודיע על שינוי הייצוג.
זו גם הסיבה שהמשיב בחר להודות בעובדות כתב האישום המתוקן כבר בשלב מקדמי יחסית של ההליך ולבקש את סיועו של שירות המבחן.
...
חרף הודיית המשיב בעובדות כתב האישום המתוקן, אני סבור כי בהליך המעצר ניתן ויש להיעזר גם בנתונים העולים מתיק החקירה, ובלבד שהם אינם סותרים את הודיית המשיב.
כפי שצוין בש"פ 8155/13 פלוני נ' מדינת ישראל (2.12.13) "..הפרקטיקה מלמדת כי על מסוכנותו של הנאשם ניתן להסיק בעיקר מחומר הראיות ולא מכתב האישום. חומר הראיות הוא שנותן את הצבע ואת הגוון, אם לקולא ואם לחומרה, הן של נסיבות המעשה והן של הנאשם..". ולענייננו, עיון בתיק החקירה מעלה את הנתונים הבאים: (-) כי לאחר שהמשיב תקף את המתלוננת כאשר היתה בהריון, היא מסרה – עת הגיעה לבית החולים - כי היא "החליקה על רצפה חלקה בבית" (מסמך לד' בתיק החקירה – סיכום אשפוז מיום 3.5.21 מבית החולים בצפת); (-) כי בעבר הזמינה המתלוננת ניידת על רקע אלימות של המשיב כנגדה אך בסופו של דבר לא הגישה תלונה; (-) כי ביום 28.11.22 ביקשה המתלוננת "לבטל" את תלונתה; (-) כי מעשי האלימות של המשיב אופיינו בין היתר בהשפלה וכדברי המתלוננת: "..הוא משפיל אותי ומקטין אותי ואמר לי תצאי מהבית ואם לא תצאי מהבית אני אוריד לך את הראש וכל זה וכל הצעקות מול הבת שלי בת שנה.. " (הודעת המתלוננת מיום 26.11.22); (-) כי קיים "קשר שתיקה" בעיקר מצד משפחת המשיב בנוגע למעשים שעל פני הדברים הם נחשפו להם; וכי המשיב עצמו הכחיש עת נחקר במשטרה את המעשים בהם הודה מאוחר יותר והמתוארים בכתב האישום המתוקן; נתונים אלה מדגישים את החשש שמא ישוב המשיב על מעשיו; ומה שלא פחות חשוב – שהמתלוננת תירתע מלהגיש פעם נוספת תלונה.
סוף דבר, הערר מתקבל במובן זה שהחלטת בית המשפט קמא מיום 5.2.23 – מבוטלת; בנוסף, אבקש את שירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו