שימוש לרעה בהליכי בית המשפט: מחיקת טענות

" כמו כן, תקנה 42 קובעת: "סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו." אני סבור כי במקרה שלפני מתקיימים הטעמים המפורטים בתקנות אלו למחיקת כתב התביעה, ואנמק.

בתי המשפט עמדו על כך, כי הסעד של מחיקת תביעה הנו אמנם משמעותי אך לא "דראסטי", ר', למשל, רע"א (מרכז) 2865-11-21‏ עאדל אל והאב נ' מכון פליקס בלוד בע"מ [פורסם במאגר נבו] (14.2.2022): "מחיקת כתב הטענות באשר לתובע מהוה סעד דראסטי למחצה – התובע שכתב טענותיו נמחק יוכל על-פי-רוב להגיש את תביעתו מחדש תוך שהוא נושא בעלויות המתבקשות מכך. זוהי תוצאה מידתית בהיתחשב בנסיבות של אי-קיום מתמשך של צוי בית המשפט." אציין כי לטעמי לאור היתנהלות התובעת, המשמעויות האמורות לעיל, הן החיוב בהוצאות לאור היתנהלות התובעת, הן החיוב באגרה נוספת והן ההמתנה בתור, מוצדקות ואף מתונות.

...

ביום 13.1.2022 ניתנה החלטה של בית המשפט בבקשה לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים שהגישו כתב הגנה, כאשר בית המשפט נעתר לבקשה.

עוד ראוי לציין בהקשר זה, כי אף אם ההליך היה ממשיך, הרי כאמור לעיל, התובעת עצמה הודתה כי נדרש תיקון כתב התביעה, כך שאף אם בית המשפט היה נעתר לבקשת תיקון שכזו, הרי, ככל הנראה, התובעת הייתה מחויבת בהוצאות משמעותיות לאור הזמן שחלף מהגשת התביעה.

עוד אציין כי בתי המשפט לא היססו למחוק תביעות מכוח תקנות סדר הדין האזרחי האמורות, ר', לדוגמא, ה"פ (י-ם) 29938-10-20‏ יוסף גבריאל זאב נ' שחר אמיר [פורסם במאגר נבו] (09.03.2021): "המסקנה המתבקשת מכל אלה היא כי דין ההליך שבכותרת להימחק על הסף, בין נוכח העדרם של תצהירים ערוכים כדין בתמיכה לכתב המרצת הפתיחה, ובין נוכח חסרונם של בעלי דין נחוצים. כל אחד משני הטעמים האמורים מהווה פגם מהותי בהליך, שאינו מאפשר את בירור התובענה במתכונתה הנוכחית ומצדיק את מחיקתה על הסף לפי תקנה 41(א)(4) לתקנות החדשות שחלה בענייננו בהתאם לתקנה 180(ג)(1) לתקנות הנ"ל." ור' גם ת"א (ת"א) 55775-02-21 יאלי הרן נ' עיריית חולון [פורסם במאגר נבו] (29.6.2022).

סיכום לאור האמור והמנומק לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה.

בהתאם לכך נקבע בתקנה 41 לתקנות כי בית המשפט מוסמך למחוק כתב התביעה כליל כי אינו מגלה כתב תביעה; בתקנה 42 לתקנות נקבע כי בית המשפט מוסמך למחוק כתב טענות או חלקו בשל שימוש לרעה בהליך; ותקנה 46 לתקנות מסמיך את בית המשפט בכל עת להורות על תיקון כתב הטענות לשם "קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן". יודגש כי לשון התקנה אינה מתנה את התיקון בבקשת בעל דין.

...

לשיטת התובעת, מתקיים בעניין מעשה בית דין, ולפיכך אין לאפשר דיון בבקשה זו. בנוסף טענה התובעת כי בקשת המחיקה הוגשה מכח תקנה 41(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשס"ט-2018 (להלן – התקנות), ואולם עיון בבקשה מגלה כי לא נטען מהותית להעדר עילה, אלא רק כי לא ניתן פירוט מספק באופן שמונע מהנתבעת להתגונן.

על רקע האמור ניתן לפנות ליישום בנסיבות המקרה.

ככל שלא יתוקנו, אכן דין סעיפים אלו להימחק, ומתוך כך דין התביעה, עקב סכומה, יהיה להתברר בבית משפט השלום.

סיכום הבקשה מתקבלת, במובן זה שאני מורה לתובעת לתקן את כתב תביעתה באופן המפרט את הנטען בסעיפים 10(ב), 12, 13, 16, 18, 87-84, 94-92, 99-97, 102, 103 ו – 107 לכתב התביעה המתוקן, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט גם עוגן לאחרונה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), המורות כי "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו" (תקנה 4; ראו גם תקנה 42 המאפשרת לבית המשפט למחוק כתב טענות של בעל דין שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט, ותקנה 151(ג) המאפשרת לחייב בעל דין בהוצאות ואף את בא-כוחו אם סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; וראו לעניין זה: רע"א 7770/21 מרעי נ' בריה, פסקות 18-16 (8.2.2022)).

...

בכל הנוגע למחלוקת הנטושה בין חבריי ביחס לערעורם של מערערים 7-2 (להלן: רוכשי הקצה), דעתי כדעת חברתי השופטת י' וילנר כי גם דינו להידחות.

אלא שהם לא עשו כן (לדעה לפיה הימנעות של גורם מלבקש להצטרף להליך בנסיבות מעין אלו מביאה כשלעצמה למסקנה כי הוא מושתק מלכפור בתוצאת פסק הדין, ראו: שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 245 (מהדורה שניה, 2008); ע"א 499/79 בן דיין נ' אי.די.אס. אינטרנשיונל בע"מ, פ"ד לח(2) 99, 110 (1984); ע"א 7401/00 יחזקאלי נ' מרדכי גלוסקה, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים לביצוע פסק-דין, פ"ד נז(1) 289, 304 (2003)).

סיכומו של דבר, מסכים אני עם התוצאה אליה הגיעה חברתי כי גם דין ערעורם של רוכשי הקצה להידחות.

במסגרת התשובה טענה הנתבעת 9 כי דין הבקשה להדחות, תוך חיוב התובעים בהוצאות בשל שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

חסד נעשה עם הנתבעת 9, שעה שאיני מורה לעת הזו על מחיקת כתב הגנתה, ואף זאת לפנים משורת הדין, ובהנתן הלכתו של כב' בית המשפט העליון והמשמעות המעשית של מחיקת כתב ההגנה בתיק זה. חלף זאת, ולעת הזו, אני מורה כדלהלן : הנתבעת 9 תמציא עד ליום 31.8.2023 תצהיר תשובה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים כאשר זה ערוך בהתאם לסעיפי מכתב הדרישה במלואו, ותוך שניתן לשייך כל מיסמך ומסמך לסעיף הפרטני.

...

במסגרת התשובה טענה הנתבעת 9 כי דין הבקשה להידחות, תוך חיוב התובעים בהוצאות בשל שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

ביום 7.5.2023 – הוגשה בקשה נוספת של התובעים למחיקת כתב הגנתה של הנתבעת 9 וזאת מקום בו הנתבעת 9 בחרה שלא לקיים אחר החלטתי מיום 24.4.2023.

חסד נעשה עם הנתבעת 9, שעה שאיני מורה לעת הזו על מחיקת כתב הגנתה, ואף זאת לפנים משורת הדין, ובהינתן הלכתו של כב' בית המשפט העליון והמשמעות המעשית של מחיקת כתב ההגנה בתיק זה. חלף זאת, ולעת הזו, אני מורה כדלהלן : הנתבעת 9 תמציא עד ליום 31.8.2023 תצהיר תשובה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים כאשר זה ערוך בהתאם לסעיפי מכתב הדרישה במלואו, ותוך שניתן לשייך כל מסמך ומסמך לסעיף הפרטני.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

כך למשל, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב תביעה אם מצא כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית (תקנה 41(א)(2) לתקנות); להורות על מחיקת כתב טענות, כולו או מקצתו, אם סבר שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט (תקנה 42 לתקנות); לחייב בעל דין בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, ובנסיבות מיוחדות גם את בא כוחו (תקנה 151(ג) לתקנות); ולחייב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע כתנאי לדיון בתביעה (תקנה 157 לתקנות) (להרחבה ראו: עניין סימון, בפיסקה 26 וההפניות שם).

...

משאלה הם פני הדברים, אינני סבורה כי עניין לנו באותם מקרים קיצוניים בהם בעל דין נוקט באופן סדרתי בהליכים רבים, בזה אחר זה, הנעדרים כל סיכוי או תוחלת של ממש – עד שאין מנוס מלעשות שימוש בסעד הקיצוני של הוצאת צו חוסם.

הטענות של המשיבים ביחס להליך זה נוגעות לנזק המשמעותי שעצם הגשתו עלול לגרום להם – כאשר לגישתם אם תוגש בקשת חדלות פירעון, דינה יהיה להידחות, ולכן אין לאפשר למבקשות להגישה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שהצו החוסם שהוטל על המבקשות בהחלטה מיום 19.9.2023 – יבוטל.