ראו, ת"א (ת"א) 47094-09-17 **** דרעי, נ' סמדר גואטה, 23.6.2019:
"13. הדין בנושא זה עם התובעים. שימוש במחסן למטרת מגורים, ללא היתר לשימוש חורג, מנוגד לסעיף 145(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ולתקנה 1 לתקנות התיכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967. די לו לאדם המתגורר בשכנות קרובה לאדם המשתמש במקרקעין בנגוד לתנאים של היתר בניה, שיראה כי השמוש החורג גרם לו "אי-נוחות" – גם אם היא לא מגיעה בהיקפה כדי מיטרד ליחיד כמשמעותו בסעיף 44 לפקודת הנזיקין – לצורך ביסוס עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (בג"ץ 16/50 איגרא רמא בע"מ נ' ועדת ביניין ערים ת"א, פ"ד ה 229 (1951); ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666 (1955); ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281, 283 (1984); ע"א 7727/01 קרנש נ' נחומי [פורסם בנבו] (29.12.2002)).
...
אני פוסק את שכרה של מומחית בית המשפט בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. בשים לב לכך, כי גם התובעים בחרו לחקור אותה בדיון, הרי שאני מחייב את התובעים לשלם מחצית משכרה ואת הנתבעים לשלם את המחצית הנוספת.
סוף דבר ותוצאת פסק הדין:
התביעה מתקבלת אפוא ביחס להריסת יחידת הדיור, סגירת החלון בקיר המשותף ומתן הוראות עתידיות ביחס לגג הרעפים וארגז הרוח.
התביעה נדחית בזאת ביחס לחלוקת שהתבקשה בחצר האחורית; ביחס להקמת גדר בקו הקיר המשותף; ביחס לטענות פלישה; ביחס לדרישה לתשלום כספים/דמי שימוש.