שימוש לא חוקי בתיקי ניירות ערך

כן יצוין, כי במהלך שנות נישואיהם התגוררו בני הזוג בדירה שכורה, בעוד שנכסים אשר היו בידי המשיב – דירה בעיר נהריה שקבל בירושה ותיק ניירות ערך – הוחזקו בנפרד, והפירות שנתקבלו מהם הופקדו בחשבון בנק שברשותו.

במסגרת זו תבעה לקבל את מחצית הזכויות בנכסי המשיב שצוינו מעלה: הדירה בנהריה, תיק ניירות הערך, שתי היחידות במיגרש בהוד השרון והזכויות בדירה שבמונטנגרו (להלן הנכסים החיצוניים).

ראשית טרם הנישואין, בכך שלא חלק עם המבקשת את המידע המשפטי אשר מסר לו עו"ד ע"ב, ולפיו נקודת המוצא החוקית אינה שתוף בנכסים חצוניים, אף בלא שהצדדים חתמו על הסכם ממון.

שנית במהלך החיפושים אחר דירה למגורים, הואיל והיה ברור לבני הזוג כי רכישתה לא תתאפשר בלא שימוש בחלק מרכושו של המבקש.

...

ברם, לאחר שהפכתי בדברים הגעתי לכלל מסקנה, כי אין נסיבות הנידון דידן מתאימות להרחבת גבולותיה של דוקטרינת השיתוף בנכס ספציפי, המהוה "פיתוח דפיתוח" שיפוטי מעיקרא (וראו ע"א 7750/10 בן גיאת נ' הכשרת היישוב ביטוח בע"מ, פסקה ט"ו (2011)), נוכח הוראתו המפורשת של סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון.

על כן, לא מצאתי לנכון להרחיב בנידון דידן בדבר מודל "הקהילה המשפחתית" שנזכר מעלה; וראו לעניין זה בע"מ 1059/17 פלוני נ' פלונית, פסקה ו' (5.2.17) מן העת האחרונה, שם ציינתי: "בדומה לפרופ' ליפשיץ, סבורני כי אין לראות את הזוגיות ככלל כשותפות מסחרית-כלכלית אלא בהקשר על 'הקהילתיות המשפחתית' – ולטעמי מונח מתאים לכך הוא 'הבית המשפחתי', וכמות שנזדמן לי לציין בערב השקה לספר השיתוף הזוגי (לשכת עורכי הדין ירושלים, י"א באלול תשע"ו (14.9.16)), 'נזכור, זוגיות אינה רק עולם כלכלי... היא עולם של רגשות, אינטימיות, לעתים אהבה ענקית ההופכת לאיבה ענקית לא פחות, ואלה גורמים שעלינו לשקול, בהצבת התיאוריה ובמבחן המעשי. תפקיד בתי המשפט בסופו של יום הוא לנסות להגיע, בתוך מה שלפניהם, לתוצאה שיש בה צדק, בגדרי הדין'" (ההדגשה במקור – א"ר).

איני נעתר איפוא לבקשה.

גם אם הייתה משמשת כ- Nominee של כספי התובעים, החוק לא היה חל שכן הקרן החדשה הוסדרה על פי דיני קיימן.

מדובר "בהעברת" כספים (במכתבים באנגלית נעשה שימוש במילה TRANSFER ) כאשר במכתבים בעברית צוין כי "הסך מהוה תשלום בגין רכישת ניירות ערך זרים בחו"ל". מסמכים אלה בעיניין העברת הכספים עליהם חתמה נאמנות מזרחי ואישרה את העברה – אינם עולים בקנה אחד עם הטענה בדבר פדיון.

הודגש "ניהול אחראי של תיק נגזרות מגלם סיכון נמוך יותר מהסיכון שבניהול תיק מניות ממוצע!". דברים דומים מופיעים גם בברושור נספח 7 לכתב התביעה שם נאמר, בין היתר, "הקרן פועלת באמצעות נגזרות על מדדי מניות, אשר בשונה מהשקעה בניירות ערך מאפשרת למשקיע להרויח בכל מצב בו השוק מצוי". בנספח 17 לכתב התביעה צוין במפורש "ניהול המוצרים הפינאנסיים מתבסס על ניהול נגזרות וחוזים עתידיים". מדיניות ההשקעה של הקרן בנגזרות ולא במניות עולה פעם נוספת מנספח 23 לכתב התביעה.

...

תמצית טענות הנתבעים - טענות הנתבעים 6-1 הנתבעים 6-1 טענו כי יש לדחות את התביעה נגדם על הסף או למצער לגופה היות ומדובר בתביעה קנטרנית וחסרת תום לב וכי אין להיעתר לסעדים שנדרשו על ידי התובעים.

מכל האמור לעיל, עולה כי הנתבעים שמרו לעצמם את הזכות לחקור עדי תביעה נוספים על אלה אשר צוינו ברשימה מיום 8.10.15.

לאור זאת, תובעים אשר לא התייצבו להיחקר על תצהירם – תצהירם נמשך ויש לראות בהם כמי שלא הוכיחו את תביעתם ותביעתם – נדחית.

סיכום התביעה כנגד הנתבעת 20 – נדחית התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת 20 בסך 75,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ביחס להלוואה זו נטען כי הבנק לא גילה לתובעת כנדרש את תנאי ההלוואה ומסמכי השיעבוד והערבות של הפקדון נעשו באופן לא חוקי, תוך החתמת התובעת על מסמכים בטרם מולאו בהם הפרטים.

סכום זה נתבע בגין הוצאות מימון שנטען כי התובעת נטלה לצורך העמדת הבטוחות לאשראי שניתן ללאקי ובגין אבדן רווחים עקב חוסר היכולת להשקיע את הכסף שהיה בפקדון בתיק ניירות ערך.

עוד התרשמתי כי מדובר בנסיבות חריגות מהן עולה כי טעמים זרים הניעו את התובעת לתבוע את המנהלים, התביעה הוגשה תוך הסתרת הקשר בין שמריז ללאקי, וניתן לדחות את התביעה כנגדם על הסף, מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

...

ההסבר שהומצא במהלך עדותה כי מדובר בשכר טרחה ששילם סטיב אוסטרובסקי לתובעת היא טענה כבושה שלא גובתה באסמכתאות ואין בידי לקבלה.

סוף דבר התובעת אשר נטלה על עצמה להעניק ערבויות ללאקי כדי שתוכל לקבל אשראי מהבנק, ביקשה בהליך זה להתנער מהתחייבויותיה הברורות.

על כן, התביעה נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 40738-05-18 רפק תיקשורת ותשתיות בע"מ נ' רשות לניירות ערך תל אביב תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת הלית סילש מבקשת רפק תיקשורת ותשתיות בע"מ משיבה רשות לניירות ערך תל אביב החלטה

סעיף 72 לחוק החברות לא נועד, ולא אמור לשמש כ-"כביש עוקף" לעמידה בתנאי הוראות החוק או תקנון החברות, בכל הנוגע לכינוסה של האספה הכללית.

...

יובהר עם זאת כי אין בהחלטתי זו משום הסכמה לפרשנות מכוחה ניתן להיעתר לבקשה לזימון אסיפה באמצעות בית המשפט אך בשל אי עמידה בלוח הזמנים הנקוב בהוראות הדין, וממילא ייבחן כל מקרה לגופו, ובזהירות.

סוף דבר, ניתן היתר לכינוסה של האסיפה הכללית כמפורט בסעיפים א'-ד' לרישא של הבקשה.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

אין הוכחת עילה כנגד הבנק מספיקה כדי לעמוד בתנאי חוק תובענות ייצוגיות, ויש להוכיח כי קיימת קבוצת אנשים שלהם עילת תביעה דומה.

המבקש נישאל בחקירתו מדוע לא הגיש חוות דעת כלכלית לתמיכה בטענותיו והוא השיב כי הוא סומך על הכנסת ועל הדו"ח של בנק ישראל אולם לטעמי אין בכך די. בהיעדר חוות דעת כלכלית לא שוכנעתי כי שווי תיק מניות ביום האחרון של הרבעון הוא בהכרח גבוה יותר מהשווי של אותו תיק בכל יום ברבעון וכי באופן זה לאורך זמן במצטבר לגבי כל הלקוחות, הבנק מרויח כאשר הוא עושה שימוש בשיטה לחישוב דמי ניהול ניירות ערך לפי האחוז מהשווי של התיק בתום ריבעון או ביום ביצוע פעולה.

...

כפי שכבר קבעתי לעיל, שיטת המשיב עולה בקנה אחד עם האמור בתעריפון ובהעדר חוות דעת כלכלית לא שוכנעתי ולו ברמה הלכאורית, כי מבחינת הלקוחות שיטת החישוב של המבקש עדיפה בהכרח על שיטת החישוב של המשיב, וגם לא שוכנעתי ברמה הלכאורית כי שיטת החישוב של דמי הניהול על ידי המשיב היא בהכרח לטובתו.

לסיום נוכח כל האמור לעיל, לא שוכנעתי ולו ברמה לכאורית כי הבנק גבה מהמבקש ומחברי הקבוצה שנטענה דמי ניהול תוך הפרת חוזה וסטיה מהמוסכם בתעריפון.

בקשת האישור נדחית ויחד עימה גם תביעתו האישית של המבקש.