בית המשפט הטעים כי ההליכים המשפטיים שננקטו על ידי הוועדה המקומית לאורך השנים, מתוך מטרה להפסיק את פעילותו הבלתי חוקית של המבקש לא צלחו והוא המשיך וממשיך בשלו כשהוא עושה במבנה הנידון שימוש לשם השגת רווח כספי, תוך היתעלמות גמורה מן החוק ומהחלטות בתי המשפט.
בנסיבות אלו עלי לקבוע את "המועד הקובע" שממנו ואילך קיימת הצדקה לחייב את המבקש בקנס הכספי שנקבע בהחלטה לפי פקודת בזיון בית המשפט ובהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון שבהקשר דומה של השתהות רשות מינהלית בגביית חובות המגיעים לה פירט את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לבחון את הסעד הראוי שיש לקבוע במקרה כאמור וציין כי " אכן החובה המוטלת על הרשות להפעיל את סמכותה במהירות הראויה, היא מאבני היסוד של מנהל תקין, והיא אף מעוגנת בסעיף 11 לחוק הפרשנות התשמ"א-1981 .... לפיכך אין לקבל מצב שבו מתרשלת רשות מנהלית במשך שנים ארוכות מלבצע את תפקידה כנאמנת על כספי הציבור ואינה גובה חובות שהיא מחויבת לגבות. מחדל זה אף עלול להעמיד את החייב במצב שיקשה עליו להיתמודד עם הטענות בדבר החוב, וזהו אחד השיקולים שמנה בית משפט זה בפסיקתו בהידרשו לשאלה האם השתהותה של הרשות בגביית החוב יש בה כדי להוביל לשמיטתו, שיקולים נוספים ששקל בית המשפט בהקשר זה הם האנטרס הצבורי בגביית החובות המגיעים לרשות המינהלית מחד גיסא, והאנטרס הצבורי הקיים בכך הקיים בכך שהרשות המינהלית תפנים את מחדליה מאידך גיסא, חובת ההגינות שבה מחויבת הרשות בכל פעולותיה ומנגד חובת תום הלב של החייב ביחסיו עם הרשות..." [ע"א 6552/15 עריית קרית מוצקין נ' רשות מקרקעי ישראל ((9.9.2019 ) פסקה 19 ].
...
בענין זה ושלא בלי היסוס אני קובע כי מאחר ובכל מקרה ההחלטה על פי הפקודה שבגינה נפתח תיק הגבייה עמדה בתוקפה גם במועד פתיחת התיק, והחלטתי לפיה המבקש לא יחויב בקנס שנצבר בתקופה הסמוכה לפתיחת התיק, התבססה בעיקרה על ספק העומד לזכות המבקש ומאחר ובמועד נקיטת ההליכים היה קיים בפועל חוב הניתן לגבייה על פי אותה החלטה, אין להורות על בטלות כל הליכי הגבייה שננקטו כנגד המבקש, וכל שנדרש הוא תיקון יתרת החוב בתיק הגבייה בהתאם לאמור בסעיפים 130-131 לעיל.
סיכום
סיכומו של דבר, אני קובע כי החלטת בית המשפט בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט עמדה ועומדת בתוקפה לרבות הסנקציות שנקבעו בה, ובהתאם המבקש, אשר לא השלים את ביצוע צו ההריסה עד ליום 19.5.19 , מועד בו פקע תוקפו גם היתר ההריסה שניתן למבקש, מחויב בקנס היומי שנקבע בהחלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט החל מיום 19.5.19 ועד ליום 27.1.20, ואולם בגין תקופה זו לא ניתן יהיה להפעיל את הסנקציה החליפית שנקבעה באותה החלטה של 5 ימי מאסר כנגד כל תשלום יומי שלא שולם על ידי המבקש.
לאור מכלול נסיבות העניין שבו נתקבלו אמנם חלק מהותי מטענות המבקש אך מאידך נקבע גם כי למבקש חוב משמעותי על פי ההחלטה לפי פקודת בזיון בית משפט, אני קובע כי כל צד ישא בהוצאותיו.
