שימוש חורג לכיתת לימוד ומשרדים בבית ספר

נטען, כי העובדה שלפי התכנית מותר לקיים במקום חנויות ומועדון חברתי, שלפי משמעותו ופרשנותו התכליתית היא היתכנסות של אנשים לזמנים קצובים וללא שיתקיימו במקום מפגעי רעש, מעידה כי הפעלת בית הספר והמשרדים הצמודים לו, עונה על השמוש הקבוע בהיתר, שכן מדובר במספר כיתות קטן, בשטח מצומצם ואין מפגעי רעש, כאשר השמוש למשרדים ולכיתות לימוד במקרה עסקינן הינו זהה.

המערערים לא הודו בכל עובדות כתב האישום, שכן נותרה "מחלוקת משפטית" (במובחן ממחלוקת עובדתית) לגבי גודל השטח וייעודו כאשר המערערים מפי ב"כ טענו כי רק חלק מהשטח מהוה שימוש חורג בשטח של כ-240 מ"ר בלבד שמשמשים בפועל כיתות הלימוד, וכאשר יתרת השטח משמשת כמשרדים לבית הספר, שטחי שירות שונים, ממ"ד, מדרגות וכיוצ"ב. יצויין עוד כי לאחר שנקבע כי המערערים ביצעו את המיוחס להם בכתב האישום והצדדים טענו לעניין העונש, בטיעונים לעונש שהגישו המערערים לבית משפט קמא (כאשר היו מיוצגים על-ידי ב"כ המערערים כאן), הם לא ביקשו כלל לחזור בהם מהודאתם, ואף לא טענו דבר בעיניין אופן הודאתם או כל טענה אחרת כי הכרעת בית המשפט אינה הולמת את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים.

...

למען הסר ספק, חרף ביטול הרשעת המערער, נוכח הוראות סעיף 72(ב) לחוק העונשין, ולאור העובדה כי הוריתי על ביטול הרשעתו של המערער, הנני קובע כי תקופת ההתחייבות שנקבעה בגזר דינו של בית משפט קמא באשר למערער, תקוצר למשך שנה אחת בלבד ומהערער יחתום על התחייבות חדשה בהתאם.

יחד עם זאת, המערער ישלם את כפל האגרה (סך 33,600 ₪) תוך 120 ימים מהיום (ככל שטרם עשה כן) ואמצעי התיקון שניתן- צו איסור השימוש עפ"י סעיף 4 לגזר הדין ורישום הצו בלשכת רישום המקרקעין לפי סעיף 6 לגזר הדין יעמדו על כנם באופן שיהפכו לחלק מפסק דיני זה. הערעור שהגישה המערערת נדחה בזאת.

הערעור שהגיש המערער מתקבל אפוא בחלקו כמפורט לעיל.

ביום 19.11.2018 דנה וועדת המשנה א' של הועדה המחוזית בבקשת הועדה המקומית לאישור שימוש בית הספר במיגרש והחליטה לאשר את השמוש המבוקש בנימוק: "זאת נוכח העובדה שמדובר בשימוש דומה לשימושים המותרים, והשמוש נידרש לפי הצהרת גורמי המיקצוע בועדה המקומית ובמשרד החינוך, ובין השאר נוכח מיזמי פינוי בינוי בשכונה והצפי לגידול האוכלוסיה, ולאור העובדה שבית הספר הקיים עמוס כבר עתה." כמו כן, החליטה הועדה המחוזית לאמץ את הפרסומים, כפי שנעשו על ידי הועדה המקומית וכי המשך שמיעת ההתנגדויות יהיה בפני ועדת משנה ב' להתנגדויות.

טענות נוספות נשמעו מפי העותרים בכל הנוגע לדבר אי עמידה בתקנים של משרד החינוך בכל הנוגע לשטח כיתת לימוד ושטח מיגרש עליו יכול להבנות בית הספר.

סעיף 152(א)(1) לחוק התיכנון והבניה קובע כי: "הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רשוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות היתנגדות שהוגשה לפי הוראות סעיף 149(א) רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסרוב או הדחיה." כאמור, הוראה זו תוחמת את זכות הערר לפני ועדת הערר לשני מקרים והם סרוב לבקשה להיתר והחלטת ועדה מקומית שעניינה היתר לשימוש חורג ו/או הקלה המהוה סטיה מתכנית, כאמור בסעיף 149(א) לחוק התיכנון והבניה.

...

טענת העותרים כי החלטת הוועדה המחוזית לכאורה נבלעת בהחלטת הוועדה המקומית לעניין השימוש אין בידי לקבל.

סוף דבר מכל הטעמים לעיל, דין העתירה להדחות.

עוד נטען כי יש לראות בבית הספר כמשרד או כמועדון חברתי המוכר בתכנית, וזאת בין באשר לכל שטח בית הספר ובין באשר לחלקו אשר אינו משמש לכיתות לימוד.

בעניינינו אין ספק שלא ניתן להשתמש בכיתות הלימוד בלא שימוש בחלק המנהלי של בית הספר וממילא עסקינן בפעילות אחת של בית ספר המהוה שימוש חורג אסור.

...

עמדה זו מקובלת עלי.

נוכח כל האמור לעיל הנני לקבוע כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

אני קובע מועד לטיעונים לעונש במעמד כל הצדדים ליום 18.6.19 שעה 09:30.

מכל מקום, התייחסה ב"כ משרד החינוך לכך שממילא במתנ"ס הסמוך לבית האשכבה הופעלו חוגים לגיל הרך ולגילאי בית-הספר היסודי, כך שמלכתחילה אישרה הועדה המקומית קיום חוגים כאלה ליד בית האשכבה, זאת מעבר לכך שבעבר שימש מבנה המתנ"ס כבית-ספר, לפחות למספר כיתות לימוד.

מאזן הנוחות, וודאי בהנתן המוועד בו הוגשה הבקשה, וכאשר שנת הלימודים תשפ"ג בפתח, נוטה לכך שיתאפשר להפעיל את בית-הספר במבנה המתנ"ס במקום המבנה המיוועד להריסה, ושלגביו ניתן כבר היתר הריסה, זאת כמובן בכפוף לקבלת היתר הועדה המקומית לשימוש חורג, וקבלת אישור מעבר למבנה הזמני המותאם, שאמור להנתן על-ידי משרד החינוך.

...

אינני סבורה כי יש לקבל המסמכים הנוספים המבוקשים בשלב זה של דיון בבקשה לצו ביניים, הן מאחר והמסמך המציג כביכול את עמדת וועד ההורים, והנושא תאריך 7/8/22, אינו חתום, והן מאחר ויתר המסמכים אין בהם כדי לתרום להכרעה בבקשה לצו ביניים, שכן בסופו של דבר נציג מטעם משרד החינוך יוודא קיום כל הנדרש מבחינת בטיחות ונגישות בטרם יינתן אישור להעברת בית-הספר.

בהינתן הצורך במבנה לבית-ספר יסודי בג'וליס שיחליף את המבנה האמור להיהרס, ושלגביו ניתן היתר הריסה, ותוך שכל המשיבים מודעים לכך שלא ניתן יהיה לאכלס את מבנה המתנ"ס באופן שישמש כבית-ספר בלא האישורים שנדרשו על-ידי משרד החינוך ובלא אישור העברה של משרד החינוך שיינתן רק לאחר אישור יועץ בטיחות שיבקר במקום לאחר סיום כל העבודות; ובלא אישור לשימוש חורג, הרי דין הבקשה למתן צו ביניים שעניינה הפסקת העבודות במבנה המתנ"ס ו/או מתן צו ביניים כלפי הוועדה המקומית להימנע מליתן היתר לשימוש חורג (בבקשה נתבקש צו להימנע מליתן היתר להכשרת הבניה) - להידחות.

יחד עם זאת, הנני מורה למשיבים להמציא לתיק בית המשפט עד ל-28/8/22 את ההיתר לשימוש חורג שיינתן על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מרכזי, ככל שיינתן, וכן את אישור משרד החינוך להעברת בית-הספר היסודי א' בג'וליס למבנה המתנ"ס, ככל שיינתן.

על פי הצוו המקום מיועד למסר והשמוש החורג שנעשה בו הנו לצורך "מסגרת חינוכית/ מקום לימודים/ בי"ס פיראטי לקטינים". הבקשה על פי הבקשה, הנתמכת בתצהיר המבקש הנו "בעל זכויות השמוש במבנה, ומנהל את הפעילות החינוכית המבורכת והבטוחה." (סעיף 2 לבקשה).

המשיבה מפנה לתב"ע ולתוכנית החלה על המקום כי השמוש המותר הנו למסחר ולא למוסד חינוכי/ בית ספר או כיתת לימוד.

עוד טוענת המשיבה כי ביום 9.1.23 הוציא משרד החינוך צו סגירה לביה"ס שלהבת חב"ד הפועל במקום, בהתאם לחוק הפיקוח על בתי הספר (סעיף 36 לתגובה).

...

לפיכך נדחית הטענה כי מדובר בשימוש מותר במקרקעין.

סיכום לאור כל האמור לעיל הנני מורה על דחייתה של הבקשה לביטולו של צו איסור השימוש.

לפיכך, הבקשה נדחית.