המדובר היה בשימוש אסור בקרקע חקלאית מוכרזת, לצורך עסק לשיווק ובניית בריכות בטון, בשטח כולל של כ-5,450 מ"ר, מתוכם 5,000 מ"ר שמשו למשטח עבודה לבניית בריכות, ויתר השטחים שמשו למבני משרד, שירותים, תצוגה, איחסון ואורווה.
הנאשמים הורשעו בשימוש חורג בקרקע חקלאית לצורך עסק של מיגרש חנייה ומכירת כלי רכב, לרבות משרד שירותים ומטבח, בשטח של כ-6,600 מ"ר. נכתב בכתב האישום כי שווי המקרקעין עלה בשל השמוש האסור מ-2,334,000 ₪ ל-16,571,000 ₪.
המסקנה העולה מסקירת הפסיקה היא כי בגין עבירות של שימוש אסור בקרקע חקלאית למטרות מסחריות/עסקיות מוטלים עונשי קנס מכבידים ביותר, ולעתים אף מעל ומעבר לקנס המקור.
...
בית המשפט נעתר לבקשה למתן הצו והורה כי לגבי הנאשם הצו יכנס לתוקף ביום 30.5.23, ואילו לגבי המשיבים האחרים יכנס לתוקף ביום 5.9.23.
לאור הלכת בונפד ומדיניות הענישה כפי שהובאה, ובהעדר נסיבות ייחודיות לקולא, אני סבורה שיש לראות בקנס המנהלי כתחתית המתחם, והוא נע עד סך של 400,000 ₪.
כפי שהובא קודם, מצא בית המשפט המחוזי לנכון להפחית מסכומי קנס המקור, מקום בו הופסק השימוש האסור טרם מועד גזר הדין בערעור (ראו: עניין גרין, ששה, ברכה, חילף, גרנות עיצובים בע"מ, אוטו מימונית בע"מ).
גזירת הדין
לאחר כל האמור, אני גוזרת את העונשים הבאים:
קנס כספי בסך 230,000 ₪ או 230 ימי מאסר תמורתו.
