צו שיפוטי להפסקת שימוש ומניעת פעולות שניתן במעמד צד אחד על-ידי בית המשפט אסר על הכנת דירת מגורים למטרת בית תפילה (להלן גם – בית כנסת), ואסר על השימוש בדירת המגורים למטרה זו.
השאלה נושא החלטה זו היא אם אמנם משמשת הדירה למטרת בית כנסת, ובכך נעשה שימוש חורג בנכס שייעודו למגורים, באופן המצדיק את הותרת הצו על כנו, או שמא, כטענת המשיב בבקשתו לביטולו של הצוו, אין כך הדבר, ולפיכך יש להורות על ביטולו.
...
למעלה מן הצורך אציין, כי אף לא שוכנעתי שבמקרה הנדון מדובר במטרד של ממש.
המסקנה שאליה הגעתי היא אפוא, כי בדירה הנדונה, ברחוב אנילביץ 24 בשכונת קרית-יובל בירושלים, שבה מתגורר המשיב עם משפחתו, לא נעשה שימוש קבוע של קיום תפילות מדי שבת וחג, ומכאן שלא נעשה שימוש לבית כנסת בדירה שייעודה למגורים.
משהגעתי למסקנה זו, ממילא שהגעתי למסקנה כי יש לבטל את שני הצווים שניתנו לפי סעיפים 239 ו-246 בחוק התכנון והבניה, במעמד המבקשת בלבד ביום 21.6.2009, וכך אני מורה.
