שימוש בשם כמילת חיפוש במנוע גוגל: זכאות לפיצוי

שיטת פירסום זו מקנה למפרסמים להציג פרסומים יזומים לקהל פוטנציאלי הנעזר במנוע החיפוש כדי לאתר מוצר או שירות באופן שהפרסומת תופיע רק בפני אותו משתמש במנוע החיפוש של GOOGLE, אשר עשה שימוש במילות מפתח מסוימות, שעה שהקיש מילות חפוש שהן מילות המפתח.

לאור כל האמור ובשקלי את הנסיבות הבאות, עצם השמוש בשמה של התובעת as is בצמוד לשם הנתבעת במודעת הפירסום, מספר ההקלקות על המודעה והכניסות לאתר הנתבעת שהניב החיפוש במילות המפתח עם שם התובעת, ומנגד העובדה כי מדובר במודעה אחת, ולאור טענת הנתבעת כי הכניסה לאתר דרך המודעה לא הולידה אף לא עסקת אחת, ופרק הזמן הקצר יחסית בו פורסמה המודעה, עצם הסרת המודעה בסמוך לאחר פניית התובעת, וטענת הנתבעת כי המודעה פורסמה בשוגג עקב טעות בכלי החיפוש של GOOGLE ובתום לב ובהנתן הסכום המרבי של 100,000 ₪ על פי הסעיף שבחוק, לאחר שנתתי הדעת למכלול הטעמים המפורטים אני סבור כי התובעת זכאית לפצוי בסך של 50,000 ₪, כפצוי ללא הוכחת נזק.

...

לאור כל האמור ובשקלי את הנסיבות הבאות, עצם השימוש בשמה של התובעת as is בצמוד לשם הנתבעת במודעת הפרסום, מספר ההקלקות על המודעה והכניסות לאתר הנתבעת שהניב החיפוש במילות המפתח עם שם התובעת, ומנגד העובדה כי מדובר במודעה אחת, ולאור טענת הנתבעת כי הכניסה לאתר דרך המודעה לא הולידה אף לא עסקת אחת, ופרק הזמן הקצר יחסית בו פורסמה המודעה, עצם הסרת המודעה בסמוך לאחר פניית התובעת, וטענת הנתבעת כי המודעה פורסמה בשוגג עקב טעות בכלי החיפוש של GOOGLE ובתום לב ובהינתן הסכום המירבי של 100,000 ₪ על פי הסעיף שבחוק, לאחר שנתתי הדעת למכלול הטעמים המפורטים אני סבור כי התובעת זכאית לפיצוי בסך של 50,000 ₪, כפיצוי ללא הוכחת נזק.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת וכן ההודעה כנגד הצד השלישי מתקבלות.

הנתבעת תשלם לתובעת את סכום הפיצויים שנפסק בסך של 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובנוסף תישא בהוצאות משפט הכוללות החזר אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד של התובעת בסכום כולל של 15,000 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

על פי הנטען בכתב התביעה, מספר חודשים לפני הגשת כתב התביעה נודע לה שהנתבעים מפרסמים במנוע החיפוש של "גוגל" וכן באתר האנטרנט שלהם, שירותי עבודות בידוד תחת השם "קבוצת רשף – עבודות בידוד", וזאת תוך שימוש בלתי מורשה ושלא כדין בשמה של התובעת.

לטענת התובעת, מעשי הנתבעים גרמו לה נזק בדמות אובדן רווחים, אובדן לקוחות ופגיעה במוניטין, כאשר בכל מקרה היא זכאית לפצוי בסך 100,000 ₪ ללא הוכחת הנזק, וזאת בהתאם לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999.

עוד נטען, כי קידום עסקו של המבקש דרך מנוע חפוש גוגל נעשה ע"י הקשת מילות מפתח, והמילה שהמבקש ביקש לקדם הנה "פוליאוריאה" (חומר איטום).

...

משכך, דין הטענה להעדר סמכות מקומית להידחות.

רק אם התשובה לשאלה זו היא בשלילה, דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בכך ניסו הנתבעים להשיג קידום במנוע החיפוש של "גוגל" תוך שימוש במותג ידוע.

מילות תאור אלו אשר שולבו במיפרט הטכני "היבש" נועדו לפי עדות התובע לשיווק המוצר ולקידומו במנועי החיפוש.

כפי שהעיד התובע: "על עובדות אין זכויות יוצרים. על האופן שבו היוצר תוכן מתאר את העובדות, יש זכויות יוצרים וכל מה שעשיתי הוא לשווק את המוצרים. כדי לשווק אותם, אתה בעצם מספר את הסיפור של המוצר. זאת אומרת אתה אומנם לוקח את הנתונים היבשים, את המספרים, 1,080 לדוגמא, אבל אתה משתמש בו כדי ליצור תוכן חי שיווקי שמוכר את המוצר ותורם לקידום שלו בגוגל" (עמ' 5 ש' 8- 13).

אין זאת אלא שהנתבע ידע היטב כי אכן העתיק את התכנים האמורים מאתר ג'נרלטק, ועל כן הסכים להסירם, אולם לא הסכים לשאת בפצוי בגין הפרה זו. על כך אוסיף, כי אותו בונה אתרים וכותב תוכן עלום לא הובא להעיד ובכך יש להקים את החזקה כי יש בכך כדי לשמש כנגד הנתבעים אשר נימנעו מהביאו (ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980) מול אות השוליים ה, וכן ראו בע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602, (1990) וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ"ד מד(1) 239, 245 (1990)).

...

אין מדובר בזהות במפרט הטכני בלבד, אלא קיימת זהות בשמות התואר, במילים המקשרות וכן בשימוש בסמלים ובסימנים זהים, המוביל למסקנה כי אין מדובר בזהות מקרית.

על כן, לאחר ששמעתי את עדות התובע ועדות הנתבע, ולאחר שעיינתי במסמכים אשר צורפו לכתבי טענות הצדדים והוצגו לפניי במהלך הדיון מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכחת תביעתו, כי קיימת לו זכות יוצרים בטקסטים אשר הועתקו על ידי הנתבעים וכי אלו הופרו על ידי הנתבעים.

לסיכום: לנוכח כל האמור לעיל, על הנתבעים, ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 12,000 ₪ בשל הפרת זכויות היוצרים של התובע בתכנים.

"כשנודע לו שפעילותו חוקית ונהוגה בכל תחומי העסקים, המשיך הוא לפרסם בהתאם כזכותו". בעקבות כתב התביעה המתוקן שהגיש התובע, הגישו הנתבעים כתב הגנה מתוקן בו השמיטו הנתבעים את הודאתם כי השתמשו בשמו של התובע בגוף המודעות של הנתבעת וכן העלו לראשונה את הטענות המתייחסות לשם שבו השתמשו במודעות כמפורט לעיל כי שמו של הנתבע 2 הוא ארז, והמוצרים הם גלאים, והמקומות בהם ניתן לעשות שימוש במוצר הם גן ושטח, בכך נעשה ניסיון להצדיק את השמוש בצרוף המילים 'גן ארז גלאים' וצירופים דומים מאוד פונטית כגון "גם ארז" ו-"גו ארז" (סעיף 59 לכתב ההגנה המתוקן).

שימוש במילות מפתח של עסק מתחרה מותר כל עוד שהשימוש נעשה "מאחורי הקלעים" רק ביחס לתוצאת החיפוש במנוע החיפוש בגוגל, ברם שעה שהשימוש בשם המתחרה הוא "בחזית" ומופיע במודעת הפירסום עצמה – הרי שמדובר בפרקטיקה העולה כדי ניסיון הטעה.

פגיעה בפרטיות סע' 2(6) לחוק הגנת הפרטיות קובע שפגיעה בפרטיות היא גם "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונות או קולו, לשם ריווח". משנקבע שהנתבעים עשו שימוש בשמו של התובע בפרסומיהם, ושעה שהשימוש נעשה למטרת ריווח, הרי שהתובע זכאי לכאורה לפצוי בגין פגיעה בפרטיות.

...

כאמור לעיל, אני מקבלת את גרסת התובע שהוא מכר ציוד נלווה.

בהתחשב בכך, בעובדה שמדובר בחברה שכל מניותיה מוחזקות על ידי שני האחרים, ששניהם מנהלים את העסק, שאין לחברה עובדים נוספים למעט שניים שגם הם צוינו במססגרת החקירה הנגדית ללא כל פירוט בדבר תפקידם בחברה, בהתחשב בכך שבתצהיריהם לא נתנו הנתבעים שום פירוט בעניין זה, ובהתחשב בגרסתו של התובע בעניין זה, שעליה התובע לא נחקר, אני מקבלת את טענת התובע כי ההחלטות בקשר עם הפרסומים המעוולים נעשו באופן אישי על ידי הנתבעים 1-2.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע פיצוי בסך של 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (5.8.18) ועד למועד התשלום המלא בפועל, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום על ידי התובע ועד למועד התשלום המלא על ידי הנתבעים, וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

התובעים מוסיפים וטוענים כדלקמן: במהלך חודש אפריל 2021, נדהם התובע לגלות, בעקבות תלונות צרכנים, כי הנתבעת מפרסמת עצמה במסגרת האנטרנט תוך שימוש מטעה במכוון בשם "היפ היפ". כך, הקשת המילים "היפ היפ" במנוע החיפוש גוגל, הובילה לרשימת תוצאות, אשר השנייה מביניהן היא מודעה שכותרתה "היפ היפ – קישוטים למסיבות – www.mesibata.co.il". כותרת זו הינה קישור אשר לחיצה עליו מובילה לאתר הנתבעת.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כדלקמן: לתובעים אין, לא הייתה ולעולם לא תהיה, כל זכות בצרוף המילים "היפ היפ". לתובע סימן מסחר מעוצב, המוגבל ומצומצם לפלטת צבעים מסוימת ביחס לצרוף "hip hip hooray" יחד, מה שאיננו מקנה לתובעים זכות למנוע שימוש בצרוף המילולי הגנרי "היפ היפ" בהקשר של מסיבות ואירועים.

מכל מקום, אפילו הייתה מועלית ומוכחת בעניינינו טענה בדבר קיומו של סימן מסחר מוכר היטב, לא היה בכך כדי לסייע לתובעים, שכן סעיף 59(ב) לפקודה קובע: "לענין הפרה לגבי סימן מסחר מוכר היטב שאינו סימן מסחר רשום יהא התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה בלבד." בעניינינו, התובעים כלל אינם מבקשים צו מניעה (שכן צו זה כלל אינו נידרש לאור הסרת המודעה על ידי הנתבעת עם קבלת מכתב ההתראה, בטרם הגשת כתב התביעה בתובענה דנן), והסעד המבוקש על ידם הינו פיצוי בלבד.

...

פריצת החומה המקיפה את חוקי הקניין הרוחני באיל-הברזל של "צדק ויושר" – אלה צדק ויושר העושים את דיני עשיית עושר – אינה מקובלת עליי.

אני דוחה אפוא את טענות התובעים בעניין זה. ודוק; בשולי הדברים ועל מנת שלא להחסיר דבר, אתייחס לטענת הנתבעת לפיה המילים "היפ היפ" הנן גנריות בהקשר של מוצרים למסיבות ולאירועים, ועל כן אינן ראויות להגנה.

סוף דבר התביעה נדחית.