]השופט א' שהם:
לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 16.7.2012, בתיק עפ"ת 34877-11-11, שניתן על-ידי כב' השופט כ' סעב, במסגרתו נדחה עירעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, מיום 23.10.2011, בתת"ע 4416-05-10, שניתן על-ידי כב' השופט ש' בנג'ו.
המבקש הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה של שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, ונדון לתשלום קנס בשיעור של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו וכן לחודש פסילה על-תנאי למשך שנתיים.
רקע והליכים קודמים
נגד המבקש הוגש, ביום 28.1.2011 שעה 15:52, דו"ח תנועה שבו נטען כי הוא השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מקרופון המותקן ברכב, תוך כדי נהיגה ברכב, בשכונת חורב בחיפה, וזאת בנגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשנ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה).
בהגיע המבקש לשדרות אבא חושי, מול בית מס' 11, הוא ניצפה על-ידי השוטר נאיף עבוד, כשהוא מחזיק בידו השמאלית מכשיר פלאפון הצמוד לאוזן שמאל, כאשר השוטר הבחין "בתנועות שפתיים". השוטר נסע בעקבותיו ולצדו של המבקש וראה כי הוא עדיין משוחח בטלפון.
...
]השופט א' שהם:
לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 16.7.2012, בתיק עפ"ת 34877-11-11, שניתן על-ידי כב' השופט כ' סעב, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, מיום 23.10.2011, בתת"ע 4416-05-10, שניתן על-ידי כב' השופט ש' בנג'ו.
המבקש הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה של שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, ונדון לתשלום קנס בשיעור של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו וכן לחודש פסילה על-תנאי למשך שנתיים.
בית המשפט לתעבורה ציין, כי אין מחלוקת על-כי הגיעה שיחה נכנסת למכשיר הנייד של המבקש בשעה 15:54, בעוד שהשוטרים ציינו כי העבירה בוצעה בשעה 15:52, דבר המלמד כי המבקש "היה בסמוך למקום בו נעצר על-ידי השוטרים". עוד נקבע, כי אין בדו"ח האיכון כדי לסתור את עדותם של השוטרים, וכאשר מדובר בפער של שתי דקות בלבד, בין השעה הנקובה בדו"ח התנועה לבין השעה שבה נקלטה השיחה הנכנסת "בהחלט מתיישבים הדברים עם המסקנה [שהמבקש] החזיק בטלפון הנייד צמוד לאוזנו, וקיבל שיחה מאחיו במהלך הנהיגה".
לפיכך, הורשע המבקש בעבירה שיוחסה לו, והוא חוייב בתשלום קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו, וכן לחודש פסילה על תנאי למשך שנתיים.
דיון והכרעה
לאחר שבחנו בכובד ראש את בקשת רשות הערעור שלפנינו, ונתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי עניינו של המבקש אינו מקים עילה לדיון "בגלגול שלישי" בפני בית משפט זה, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
כמו כן, לא מצאנו כי המקרה שלפנינו נמנה על אחד מאותם מקרים מיוחדים, בהם ראוי, מטעמים של צדק או מחשש כי נגרם עיוות דין למבקש, להעניק לו רשות ערעור בפני בית משפט זה.
למעלה מן הנדרש, נבקש להתייחס בקצרה גם לגופן של טענות המבקש.
משלא מצאנו כל הצדקה לדון בעניינו של המבקש במסגרת הליך שיפוטי נוסף, הננו דוחים את הבקשה למתן רשות ערעור.
