שימוש בעירבון לפירעון הוצאות משפט

בבית המשפט העליון] בירושלים ע"א 11141/08 - י"ט בפני: כבוד הרשם גיא שני המערער: בועז יונה נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. כונס הנכסים הרישמי 3. עו"ד יצחק מולכו 4. ג'ורג' אלבז ע"י מרכז נגה- לייצוג נפגעי עבירה 5. מלכה סירוטה 6. סירוטא סטס 7. משה שוראקי 8. עפרה שוראקי 9. אבי נחמיה 10. מרים נחמיה 11. יהודה צפירה 12. סימה צפירה 13. אירית צפירה 14. ישראל צפירה 15. מאיר בן אמו 16. סופיה בן אמו 17. אוהד מזרחי 18. עומר מזרחי 19. מירב אגסי 20. עזרא אגסי 21. יוני יעקב אזנקוט 22. משה נחמן אזרן 23. חן חביבה אזרן 24. עמרם אלפסי 25. סיוון אלפסי 26. אסתר אמר 27. אהרון אלזרוב 28. מרגריטה אילזרוב 29. גלעד ארזואן 30. נינה שירה ארזואן 31. אריאל גולד 32. מיכל גולד 33. יוסף גולד 34. שרה גולד 35. גד גרשון 36. אורלי גרשון 37. גלית דהן 38. יחיאל דהן 39. ענת פרוכט דוד 40. שמואל דוידוביץ 41. שלומית דוידוביץ 42. יוסף חיים האוזי 43. צביה תמר האוזי 44. גבריאל ז'אבחרוב 45. זולייחה ז'אבחרוב 46. דקל חדד 47. מורן חדד 48. מאיר חזן 49. רחל חזן 50. יצחק חשין 51. מלכה חשין 52. יצחק לוי 53. משה מזרחי 54. יולנדה ניסים 55. מרדכי ספר 56. ליטל ספר 57. ניסים עידן 58. ליז עידן 59. דודו סעדו 60. שלמה פרץ 61. שרית פרץ 62. שמעון רוזנבלט 63. גיטל רוזנבלט 64. נחמן שפירא 65. שפרה שפירא 66. יום טוב שטרן 67. חנה מרים שטרן שטרן 68. שלומית תדמור סולנג' בקשה לחילוט העירבון ][]החלטה

] בהעדר היתנגדות מצד המערער, ישמש הערבון שהופקד בהליך זה לפרעון ההוצאות שנפסקו לטובת מרכז נוגה בהתאם להחלטתה של כבוד הרשמת לוין מיום 21.12.2009.

...

עניין נוסף ראוי לציון: לפי האמור בתגובת המשיבים, המערער הפקיד זה לא מכבר ערבון בהליך ערעורי שנקט בבית משפט השלום.

ערבון זה שימש לפרעון הוצאות שהוטלו על המערער באותו הליך (בסך 10,000 ₪).

...

אכן, המידע המצוי בבקשה – והכוונה גם לטיעון המשלים שהוגש על-פי החלטתי מיום 11.1.2012 – חסֵר, וכפי שטוענת בצדק המשיבה 1, טענות שונות המועלות בבקשה אינן מבוססות כדבעי (לשם דוגמה ראו הטענות בעניין חברת י.ר. לנקרי (2004) בע"מ).

סיכום: המערער לא ביקש פטור מעירבון, וממילא לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה למתן פטור כזה (זאת אף מבלי להביע דעה באשר לסיכויי הערעור).

המסקנה היא כי דין הבקשה להידחות.

לחילופין, בתי המשפט יעשו שימוש בסמכותם לפי תקנה 519(א) לתקנות, ויורו לתובע להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, כאשר אותו תובע מתגורר מחוץ לגבולות המדינה ואין ביכולתו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ מהם ניתן יהא להפרע בבוא העת.

יתרה מכך, תקנה 29 לתקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי) תשכ"ט – 1968 (להלן: "אמנת האג"), קבעה שתובע שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, לא יצווה עליו בית המשפט, מחמת היותו זר, או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב, או מקום מגורים, ליתן ביטחון או עירבון לפרעון הוצאות המשפט.

...

לטענת המשיבים, יש לדחות את בקשת המבקשים להפקדת ערובה.

משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן את שלל השיקולים הרלוונטיים".

סוף דבר לאור האמור והמקובץ לעיל, הנני מורה למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים בקופת בית-המשפט בסך של 30,000 ₪ בתוך 30 יום כתנאי להמשך ההליכים.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים, לאלתר באמצעות הפקס הידני.

בשים לב לאמור ברישא של תגובת המשיב 3, מובהר כי תכליתו של הערבון לשמש מקור זמין ופשוט לפרעון ההוצאות אשר עשויות להיפסק בהליך העירעור בלבד, וזאת להבדיל מהבטחת תשלום ההוצאות אשר נפסקו בערכאה הדיונית.

ממילא אין מקום להעתר לבקשת המשיב 3 לקבוע ערבון מוגדל אשר יאפשר גם פרעון של ההוצאות אשר נפסקו לטובתו בבית המשפט המחוזי (ראו והשוו למשל, ע"א 4735/10 טננבוים נ' ליבוביץ (28.7.2010); וראו גם את האמור בפסקה 4 להחלטתה של כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 25.7.2016).

...

לאחר שעיינתי עיין היטב בבקשת הפטור ובתגובת המשיב 3 לבקשה (אשר הוגשה מבלי שנתבקשה), לא השתכנעתי כלל ועיקר כי המערערים נעדרים יכולת כלכלית להפקיד עירבון בהליך זה. קביעתי האמורה מבוססת, בין היתר, על הטעמים הבאים: ראשית, מתצהיר המערער 3 עולה כי הכנסתו החודשית עומדת על סכום של כ-18,000 ₪, ואילו הוצאותיו החודשיות עומדות על סכום של כ-10,000 ₪.

על רקע כלל האמור לעיל, דינה של בקשת הפטור המתוקנת להידחות וזאת אף ללא צורך להידרש לתנאי הנוסף והמצטבר למתן פטור, שעניינו סיכויי ההליך.

ממילא אין מקום להיעתר לבקשת המשיב 3 לקבוע עירבון מוגדל אשר יאפשר גם פירעון של ההוצאות אשר נפסקו לטובתו בבית המשפט המחוזי (ראו והשוו למשל, ע"א 4735/10 טננבוים נ' ליבוביץ (28.7.2010); וראו גם את האמור בפיסקה 4 להחלטתה של כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 25.7.2016).

ת' 29 לתקנות הנ"ל קובעת: "תובע או מיתערב שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, לא יצווה עליו בית המשפט שופט או רשם מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב או מגורים, ליתן ביטחון או עירבון לפירעון הוצאות משפט שהנתבע עלול להוציאן או ושהתובע או המתערב עלולים להתחייב בהן כלפיו במשפט." הרעיון העומד מאחורי האמנה הנ"ל, שלביצועה הותקנו התקנות, הוא - לפטור את אזרחי המדינות שהצטרפו לאמנה ואף מתגוררים באחת המדינות האלה, ממתן ערובה להוצאות של משפט שהגישו במדינה בעלת האמנה, ותמורת הפטור האמור נקבעו סידורים המאפשרים ביצוע פסק דין המחייב תובע כזה בתשלום הוצאות משפט בכל אתר ואתר.

בספרו של כב' השופט זוסמן מצאתי לאמור כי אין בית המשפט משתמש בשקול דעתו לחייב תובע במתן ערובה מטעם זה בלבד שהתובע עני ולא יוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם תידחה התביעה, שכן בדרך זו היה נועל את שערי בית המשפט בפני דלי אמצעים.

...

טענות המשיבים בתמצית: הואיל ורומניה חתומה על האמנה השניה ולפי ת' 28 (א) לתקנות ביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי) התשכ"ט - 1968 , אין מקום להיעתר לבקשה המבוססת על העילות שלגביהן אוסרת האמנה חיוב בהפקדת הוצאות כאמור.

לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטת כב' הרשמת מיום 14.11.99, בנימוקי הערעור לרבות התיק העיקרי ובתגובת ב"כ המשיב (לרבות התגובה המשלימה), לא מצאתי לנכון להיעתר לערעור והטעמים יובאו להלן.

על יסוד כל האמור לעיל - אני קובעת כי אין מקום לקבל את הערעור.

הערעור - נדחה.