מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שימוש במשרד המעסיק לצורך ביצוע עבודה פרטית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אף הפסיקה עליה הסתמכה התובעת בטענותיה נוגעת לנסיעה במהלך העבודה ולצרכיה ומבחינה בין נסיעה אל העבודה וממנה לנסיעה במהלך העבודה, וכך נאמר בעיניין חזיזה: "כעיקרון, נושא החזר הוצאות הנסיעה לעבודה וממנה, להבדיל מבצוע נסיעות במהלך העבודה לצורכי העבודה, מוסדר על ידי צו ההרחבה בדבר הישתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה... הרציונל העומד בבסיס צו ההרחבה הוא, שלהבדיל מנושא הקצאת רכב לצורך ביצוע העבודה או הישתתפות בהוצאות אחזקת רכב לצרכי העבודה, צו ההרחבה מקנה לעובד זכות נורמאטיבית להישתתפות מעבידו בהוצאות שהיו לו בקשר עם הגעתו לעבודה וחזרה ממנה. אלא מאי, הזכות בה מדובר איננה זכות להשבת ההוצאות שהיו לכל עובד לפיה סוג אמצעי התחבורה בו השתמש, אלא זכות להשבת הוצאות הנסיעה, מחושבות לפי תעריף נסיעה בתחבורה ציבורית, ואף זאת בכפוף למכסה מכסימלית שנקבעה בצו ההרחבה, וללא קשר לאמצעי התחבורה שהשתמש בו העובד. מכל מקום ההגיון העומד בבסיס ההוראה הנ"ל, הנו אותו הגיון שבבסיס צו ההרחבה, לאמור, שהתגמול לעובד הוא בגין הוצאות נסיעה מחושבות לפי תעריף נסיעה בתחבורה ציבורית, ולא לפי אמצעי התחבורה בו השתמש העובד בפעל לצורך הגעה לעבודה וחזרה ממנה." [ראו והשוו: תב"ע (ארצי) 3-153-נה תמר קריצלר - מלכה אוחיון, פד"ע כט(1) 192 (1995) בו אף מקום שבו עבדה העובדת בפיצול יומי, כך שנדרשה לבצע נסיעות אל העבודה וממנה פעמיים ביום, קבע בית הדין כי אין להורות על כפל תשלום לנוכח מיגבלת התשלום הקבועה בצו ההרחבה].
לאחר שבחנו נתונים אלה ולאור הכלל כי אין מניעה להגיע להסכמה כחלק מחוזה העבודה כי העובד יביא עמו לעבודה כלי רכב וכי השכר יכלול את השמוש בכלי הרכב ובילבד שהשכר יגלם את עלות השמוש בכלי הרכב, הגענו למסקנה כי על הנתבעת להשלים לתובעת החזר הוצאות הרכב בגין שימוש בו בקילומטרים אשר בהם הודתה ובשעור של 1.8 ₪ לכל קלומטר, וזאת מהטעמים הבאים: התובעת ידעה כי היא נידרשת לעשות שימוש ברכבה הפרטי לצורך ביצוע העבודה, הן במועד החתימה על הסכם העבודה והן לאורך ארבע שנות עבודתה בנתבעת.
כל ראשי הצוותים יש להם שיקול מלא לחלק את החשבונות בהתאם למה שמשקיע החוקר שעובד באותו תיק, ולכל עובד יש את הזכות המלאה והלגיטימית, יש לו קודם כל את החובה לבדוק את החשבונות ויש לו את הזכות הלגיטימית ודלת פתוחה לבוא, בין אם זה לראש הצוות ובין אם זה אלי או לאשר, ואם יש לו טענה הוא תמיד מוזמן להעלות אותה ותמיד תמיד פותרים את זה לשביעות רצונו, גם אם זה על חשבון המשרד.
...
על כן, משאלו הם פני הדברים אנו דוחים את הטענה כי התובעת פוטרה, או כי יש לראות בהתפטרותה כפיטורים, ומקבלים את הטענה כי התובעת התפטרה, ללא מתן הודעה מוקדמת.
התוצאה אפוא כי התביעה ברכיב השלמת פיצויי פיטורים אף היא נדחית.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכן ולצרכי ביצוע עבודתו של התובע סופקה לו עמדת מחשב אישית במשרדי הנתבעות וטלפון (עדות מר לוינגר בעמ' 17 לפרו' שורות 13 עד 16).
ראשית, אין מחלוקת בין הצדדים כי מלבד רישיון ייעודי של התובע כסוכן ביטוח ששמש אותו לעבודתו אצל הנתבעות, היה ברשותו מספר סוכן נוסף, פרטי, בבעלותו ושאינו לצורכי הנתבעות (סעיף 7 לתצהיר התובע).
יובהר כי ככלל, אין עובד מעסיק עובדים מטעמו לצורך ביצוע העבודה, ולכן העסקת עובדים על-ידי מבצע העבודה תומכת בהיותו בעל עסק משלו (ע"ע (ארצי) 646-09 אברהם בבר טוויזר - מאפיה מרחבית קריית שמונה (1986) בע"מ, (מיום 29.2.12)).
...
לפיכך ובהיעדר יחסי עבודה, דין התביעה להידחות.
משהגענו לתוצאה כי התובע לא היה בסטאטוס של 'עובד' ולא שררו בינו לבין הנתבעות יחסי עובד מעסיק, דין תביעתו להידחות.
סוף דבר : התביעה נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע פ"ה 34635-05-21 28 אוגוסט 2022 לפני: כב' השופטת רחל גרוס נציגת ציבור (עובדים) גב' מרים יעיש נציגת ציבור (מעסיקים) גב' דינה כהן התובע: **** צבר, (ת"ז-058825779) הנתבעים: 1. ממשלת ישראל 2. שר החינוך 3. מנכ"ל משרד החינוך ע"י ב"כ עו"ד זיו אלדן הררי- פרקליטות מחוז דרום אזרחי 4. הנהלת הסתדרות המורים 5. הוועידה הל"ג של הסתדרות המורים ע"י ב"כ עוה"ד רחל בורברג פסק דין
זאת, מבלי לבקש וממילא אף מבלי לקבל אישור לבצע היתמחות, לחל"ת, או לעבודה פרטית/נוספת, ותוך העדרות מהעבודה ללא אישור.
עוד עותר התובע, לסעד אותו הוא מכתיר בשם "סעד רחמים כהן". לעניין זה, התובע טוען, כי ההסדר שלפיו הותר למורים פעילים לשמש כנציגים בהסתדרות המורים מבלי שהם נדרשים לקבל היתר עבודה פרטית ו/או היתר לעבודה נוספת, סותר את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, את פסיקת בתי המשפט, את עיקרון השויון החוקתי ואת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988.
...
אשר לנתבעים 3 ו-4 נוסיף ונציין, כי התובע לא עתר בכתב התביעה לקבלת סעד כלשהו מהם ואף ציין בפתח כתב תביעתו כי "אם הסתדרות המורים מעוניינת לקחת חלק בתביעה דנן אז שתתכבד ותגיב בהתאם. אם היא אינה מעוניינת לקחת חלק ו/או אינה מעוניינת לסייע לתובע אז שתודיע כי אין ברצונה לקחת חלק ובית הדין הנכבד יקבע אם למחוק אותה מההליך". בנסיבות העניין, נוכח העדר סמכותו של בית הדין לדון בעילות התביעה כפי שנתבעו (כמפורט לעיל) ומשהסתדרות המורים הודיעה כי היא מבקשת לסלק את התביעה כנגדה על הסף, הרי שיש מקום למחוק את התביעה גם כנגד הנתבעים 3 ו-4 כבר בשלב זה. סוף דבר בשים לב לכך כי עילות התביעה כפי שנטענו בכתב התביעה אינן עילות "ביחסי עבודה", אלא עילות הנוגעות לחוקיות הגשת הקובלנה והתובענה בבית הדין למשמעת, הננו מורים על מחיקת התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית .
בהתאם, בקשת התובע כי בית הדין יורה על עיכוב ההליכים בבית הדין למשמעת- נדחית מפאת חוסר סמכות.
התובע ישלם את הוצאות המדינה בסכום של 1,000 ₪ ואת הוצאות הנתבעים 3 ו-4 (ביחד ולחוד) בסכום של 1,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לידיו פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל הידוע לנתבעת, התובע סיפק שירותי הנדסה או שירותים אחרים גם לצדדים שלישיים ולא רק לה. התובע השתמש בכליו ובמכונית הפרטית שלו להגעה למשרד; הגיע כרצונו ולא החתים כרטיס נוכחות.
אשר לפן החיובי, ביה"ד בוחן האם ישנו מיפעל יצרני להספקת שירותים או לבצוע עבודה אחרת שניתן להישתלב בו, האם הפעולה המבוצעת הנה פעולה נחוצה לפעילות הרגילה של אותו מיפעל, והאם מבצע העבודה מהוה חלק מהמערך האירגוני של המפעל ולא גורם חצוני לו. שאלות אלו נבחנות על ידי הפסיקה לפי מספר מאפיינים וביניהם: מידת הפיקוח של המעסיק על שעות העבודה, על מקום ביצועה, על חלוקת המשימות בין העובדים, על הרכב צוותי העבודה ועל ההירארכיה בין העובדים השונים; מרכזיותן וחיוניותן של פעולות מבצע העבודה לפעילותו הכוללת של המעסיק; הליכי ההיתקשרות עם המועסק; רציפות הקשר בין הצדדים; כוחו של המעסיק להטיל על מבצע העבודה משימות משתנות; שליטת המעסיק על אופן ביצוע המלאכה; כפיפות מבצע העבודה אל המעסיק; בלעדיותו של מבצע העבודה וזיקתו למפעל; הסתייעות מבצע העבודה בעובדים אחרים לצורך ביצוע עבודתו; מקום ביצוע המלאכה; אופן התשלום; הספקת החומרים לבצוע המלאכה ועוד.
התובע ביצע עבודתו במשרדי הנתבעת ברעננה והשתמש בציוד של הנתבעת.
...
נציין תחילה, כי הגם שסכומים אלה לא נתבעו על ידו במפורש במסגרת כתב התביעה, נתבע תשלומן של הזכויות הסוציאליות בהתאם לתמורה הקבלנית, כאשר הפיצוי החדש שנקבע על ידינו לעיל הוא למעשה תחליף לסעדים על פי ההלכות הקודמות, ושוכנענו, כפי שנפרט להלן כי ראוי לפסוק לזכותו את הפיצוי, כל עוד הסכום לא יעלה על הסכום הכולל שנדרש על ידו בתביעה ובערעור.
אחרית דבר התביעה מתקבלת ואני פוסק כי בין התובע לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד-מעסיק הלכה למעשה.
בנוסף, זכאי התובע להשתתפות בהוצאותיו ובשכר טרחת באי כוחו, ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע תשלום בסך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט ו- 15,000 ₪ בגין השתתפות בשכ"ט עו"ד. הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 ים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע לא החזיק ב"כרטיס עובד" אלא ב- "כרטיס כניסה" (טכני) בו עשה שימוש כאשר הגיע למשרדי הנתבעת לאסוף את הרכב בו השתמש לצורך ביצוע הבקרות.
שאלות אלו נבחנות על ידי הפסיקה לפי מספר מאפיינים וביניהם: מידת הפיקוח של המעסיק על שעות העבודה, על מקום ביצועה, על חלוקת המשימות בין העובדים, על הרכב צוותי העבודה ועל ההירארכיה בין העובדים השונים; מרכזיותן וחיוניותן של פעולות מבצע העבודה לפעילותו הכוללת של המעסיק; הליכי ההיתקשרות עם המועסק; רציפות הקשר בין הצדדים; כוחו של המעסיק להטיל על מבצע העבודה משימות משתנות; שליטת המעסיק על אופן ביצוע המלאכה; כפיפות מבצע העבודה אל המעסיק; בלעדיותו של מבצע העבודה וזיקתו למפעל; הסתייעות מבצע העבודה בעובדים אחרים לצורך ביצוע עבודתו; מקום ביצוע המלאכה; אופן התשלום; הספקת החומרים לבצוע המלאכה ועוד.
אנו סבורים, כי יש לכלול רכיב זה בשכר החלופי וזאת מאחר ושווי רכב מהוה שווי כספי של טובת הנאה הגלומה בשימוש ברכב פרטי מכיוון שהרכב עשוי לשמש את העובד לצד צרכי העבודה גם לצרכים לפרטיים.
...
במקרה שלפנינו – לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות הגענו לכלל מסקנה, כי יש לפסוק לתובע פיצוי ללא ממוני בסך 40,000 ₪ כאשר לקחנו בחשבון, כי הנתבעת היא שהכתיבה את מודל ההתקשרות בין הצדדים כיחסי קבלנות, כי דובר במשך העסקה ארוך של כ 8.5 שנים וכן שההכרה, כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים מגלמת בתוכה זכויות כלכליות שאינן ניתנות לכימות וכן זכויות הנגזרות מהמטרות אותן דיני העבודה באים לקדם.
] סוף דבר: מכל המפורט לעיל- התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.
תביעת התובע בגין יתר הרכיבים נדחית, הכל כפי שפורט לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו